אֲדָר 2488
- 'פַּלְטִי, חַכֵּה, יֵשׁ לִי רַעְיוֹן!'
פַּלְטִי נֶעֱצָר וּמִסְתּוֹבֵב לְעֶבְרִי.
- 'נִשְׁאַל אֶת אַבָּא שֶׁלִּי מַה דַּעְתּוֹ,' אֲנִי מַצִּיעַ.
פַּלְטִי מְקַמֵּט אֶת מִצְחוֹ: 'לֹא נִרְאֶה לִי שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ. מַה כְּבָר הוּא יָכֹל לוֹמַר?'
- 'פַּלְטִי, אַתָּה יוֹדֵעַ, לְאַבָּא שֶׁלִּי תָּמִיד יֵשׁ מַה לּוֹמַר...'
פַּלְטִי מְחַיֵּךְ. אָנוּ הוֹלְכִים יַחַד לְחַפֵּשׂ אֶת אַבָּא וּמוֹצְאִים אוֹתוֹ מְתַקֵּן שֻׁלְחַן עֵץ שָׁבוּר, לְיַד הָאֹהֶל.
- 'אַבָּא, אֶפְשָׁר לְהִתְיַעֵץ אִתְּךָ בְּאֵיזֶה עִנְיָן?'
- 'וַדַּאי!' אַבָּא מְנַעֵר אֶת בְּגָדָיו וּמַזְמִין אוֹתָנוּ לָשֶׁבֶת לְיָדוֹ, בְּצַד הַדֶּרֶךְ.
אָנוּ מְסַפְּרִים לוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת עַל הָאַרְנָק שֶׁאִבְּדָה הַקְּשִׁישָׁה, עַל חָבֵר שֶׁהִכְנִיס אֶת הָאַרְנָק לְכִיסוֹ וְלֹא הוֹדָה כַּאֲשֶׁר הַקְּשִׁישָׁה חִפְּשָׂה אוֹתוֹ, וְשׁוֹאֲלִים אִם עָלֵינוּ לְסַפֵּר לַקְּשִׁישָׁה אֶת הָאֱמֶת.
- 'עִם הֶחָבֵר דִּבַּרְתֶּם?' שׁוֹאֵל אַבָּא.
- 'מַה פִּתְאוֹם?' נֶחְרָד פַּלְטִי.
- 'לֹא חָשַׁבְנוּ... כְּלוֹמַר...' אֲנִי מְגַמְגֵּם.
אַבָּא מִתְפַּלֵּא: 'אֲפִלּוּ לֹא נִסִּיתֶם לְדַבֵּר אִתּוֹ?'
- 'הוּא בֶּטַח הָיָה מַכְחִישׁ...' פַּלְטִי מְנַסֶּה לְהִצְטַדֵּק.
- 'לֹא יָדַעְנוּ מָה...' אֲנִי מְמַלְמֵל.
- 'יֵשׁ לָכֶם כַּוָּנָה טוֹבָה,' אַבָּא קָם מִמְּקוֹמוֹ, 'לַמְּדוּ זְכוּת עַל הֶחָבֵר וּגְשׁוּ לְדַבֵּר אִתּוֹ. יִהְיֶה בְּסֵדֶר.'
אֵיךְ לֹא חָשַׁבְנוּ עַל זֶה? כָּל כָּךְ פָּשׁוּט, לְדַבֵּר עִם צָדוֹק... אָנוּ הוֹלְכִים מְבֻיָּשִׁים וּנְבוֹכִים.
אֲבָל כְּשֶׁאָנוּ עוֹמְדִים מוּל צָדוֹק, אֲנַחְנוּ עוֹד יוֹתֵר נְבוֹכִים.
- 'מַה פִּתְאוֹם? אֲנִי גָּנַבְתִּי? עַל מַה אַתֶּם מְדַבְּרִים?'
- 'צָדוֹק, אֲנַחְנוּ רָאִינוּ הַכֹּל,' אוֹמֵר פַּלְטִי בְּתַקִּיפוּת.
- 'אֲנִי הֵרַמְתִּי אַרְנָק? זֶה בִּכְלָל הָיָה סְתָם שַׂקִּית יְשָׁנָה!' צָדוֹק צוֹחֵק.
- 'צָדוֹק, אֲנַחְנוּ נִגָּשׁ לַקְּשִׁישָׁה,' פַּלְטִי מְאַיֵּם.
- 'וּנְסַפֵּר לָהּ,' גַּם אֲנִי מְקַבֵּל אֹמֶץ.
וְאָז צָדוֹק מַתְחִיל לִבְכּוֹת: 'אֲנִי לֹא גַּנָּב... תַּאֲמִינוּ לִי... לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ זֶה קָרָה... רָאִיתִי אֶת הָאַרְנָק וְאָז הַכֹּל קָרָה כָּל כָּךְ מַהֵר... פִּתְאוֹם הוּא הָיָה בְּתוֹךְ הַכִּיס שֶׁלִּי... פָּחַדְתִּי שֶׁאִם אוֹדֶה הַקְּשִׁישָׁה תִּכְעַס עָלַי... הִתְבַּיַּשְׁתִּי נוֹרָא...'
צָדוֹק הִמְשִׁיךְ לְהִתְיַפֵּחַ וַאֲנַחְנוּ שָׁתַקְנוּ. מַה כְּבָר אֶפְשָׁר לוֹמַר? פִּתְאוֹם רִחַמְנוּ עָלָיו מְאֹד.
פַּלְטִי הִתְעַשֵּׁת וְטָפַח עַל כְּתֵפוֹ:
- 'צָדוֹק, אַתָּה בְּסֵדֶר. תַּחְזִיר אֶת הָאַרְנָק וַאֲנַחְנוּ מַבְטִיחִים לֹא לְסַפֵּר לְאַף אֶחָד.'
- 'אֵיךְ אֶגַּשׁ אֵלֶיהָ? מַה אוֹמַר לָהּ?'
- 'תַּגִּיד... שֶׁאַתָּה מִתְחָרֵט... אוּלַי תַּצִּיעַ לָהּ אֵיזוֹ עֶזְרָה... לְנַקּוֹת אֶת הָאֹהֶל, לְחַזֵּק אוֹתוֹ...'
- 'אֲנִי לֹא מֵעֵז... תָּבוֹאוּ אִתִּי?' צָדוֹק שָׁאַל בְּהִסּוּס.
- 'נָבוֹא אִתְּךָ,' עָנִינוּ יַחַד.
***
יְלָדִים יְקָרִים, אַתֶּם יְכוֹלִים לְנַחֵשׁ מַה הַקְּשִׁישָׁה תַּגִּיד? אֲנִי קְצָת מִתְרַגֵּשׁ וּקְצָת חוֹשֵׁשׁ, שִׁלְחוּ אֵלַי מִכְתָּבִים, שֶׁאוּכַל לְהִתְכּוֹנֵן לַפְּגִישָׁה עִם הַקְּשִׁישָׁה...
אַבְרִי
(אֲבִינֵר בֵּית אֵל 90631)