2488
כְּשֶׁאֲנִי כּוֹעֵס, יֵשׁ לִי חֵשֶׁק לִשְׁבֹּר אֶת הַכֹּל, וְלַהֲרֹס אֶת הַכֹּל. יֵשׁ לִי חֵשֶׁק לִצְעֹק עַל כֻּלָּם, גַּם אִם לֹא עָשׂוּ לִי שׁוּם דָּבָר. כְּמוֹ אֵשׁ בּוֹעֶרֶת בְּתוֹכִי, כַּעַס רוֹתֵחַ בְּתוֹכִי, עוֹלֶה וּמְבַעְבֵּעַ, וְאֵינִי מַצְלִיחַ לַעֲצֹר אוֹתוֹ.
זֶה לֹא קוֹרֶה לִי הַרְבֵּה, אֲבָל כְּשֶׁזֶּה קוֹרֶה - זֶה מַמָּשׁ נוֹרָא, אֲנִי מַתְחִיל לְהִשְׁתּוֹלֵל, לִבְכּוֹת וּלְהַכּוֹת.
אָז אַבָּא וְאִמָּא, סַבָּא וְסָבְתָא, דּוֹד וְדוֹדָה, מַתְחִילִים לְהַטִּיף לִי מוּסָר: הֵרָגַע, הִתְאַפֵּק, הִתְנַהֵג יָפֶה, אַל תִּצְרַח, זֶה לֹא מַתְאִים לְךָ...
אֲבָל זֶה כָּל כָּךְ קָשֶׁה! מַה הֵם חוֹשְׁבִים, שֶׁאֲנִי מַלְאָךְ?! אֲנִי לֹא! אֲנִי רַק אֲנִי, יֶלֶד אֶחָד רָגִיל...
אֶתְמוֹל זֶה קָרָה לִי, הַכַּעַס הַגָּדוֹל הַזֶּה, וְהַהַטָּפוֹת שֶׁל הַמְּבֻגָּרִים. הִתְרַגַּזְתִּי עוֹד יוֹתֵר וְנִכְנַסְתִּי לְחַדְרִי, הִרְבַּצְתִּי לַכָּרִית שֶׁלִּי וְלַמִּזְרוֹן, זָרַקְתִּי אֶת הַסָּדִין וְהַשְּׂמִיכָה עַל הָרִצְפָּה וְדָרַכְתִּי עֲלֵיהֶם בְּזַעַם. זֶה קְצָת הִרְגִּיעַ אוֹתִי אֲבָל לֹא לְגַמְרֵי, אָז יָצָאתִי הַחוּצָה, בָּעַטְתִּי בָּאֲבָנִים וּבַחוֹל בְּכָל כּוֹחִי. כָּךְ הִגַּעְתִּי עַד הַסֶּלַע הַגָּדוֹל, שָׁם אַף אֶחָד לֹא רָאָה אוֹתִי, וְזָרַקְתִּי עַל הַסֶּלַע אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת. הֲכִי גְּדוֹלוֹת שֶׁהִצְלַחְתִּי. אֲגַלֶּה לָכֶם בְּסוֹד, שֶׁאֲפִלּוּ צָעַקְתִּי שָׁם, צָרַחְתִּי, בְּכָל הַכּוֹחַ, עַד שֶׁגְּרוֹנִי נִחַר.
כְּשֶׁהִתְעַיַּפְתִּי מִלִּצְעֹק וּמִלִּזְרֹק אֲבָנִים, הִתְיַשַּׁבְתִּי לְיַד הַסֶּלַע, נוֹשֵׁם וְנוֹשֵׁף, וּפִתְאוֹם גִּלִּיתִי שֶׁאֲנִי כְּבָר לֹא כָּל כָּךְ כּוֹעֵס. אֲפִלּוּ הִתְחַשֵּׁק לִי לִצְחֹק, כָּכָה סְתָם. יָשַׁבְתִּי שָׁם עַד שֶׁהַלֵּב שֶׁלִּי חָזַר לִדְפֹּק בַּקֶּצֶב הָרָגִיל, בֵּינְתַיִם סָפַרְתִּי כַּמָּה נְמָלִים נִכְנָסוֹת לְתוֹךְ קֵן גָּדוֹל מִתַּחַת לַסֶּלַע.
כְּשֶׁחָזַרְתִּי לָאֹהֶל עִם חִיּוּךְ רָחָב, אַבָּא וְאִמָּא לֹא הֵבִינוּ לְאָן נֶעֱלַם הַכַּעַס הַגָּדוֹל...
***
וְאַתֶּם, קוֹרְאִים יְקָרִים, מַה אַתֶּם עוֹשִׂים כְּשֶׁאַתֶּם כּוֹעֲסִים? יֵשׁ לָכֶם עוֹד רַעְיוֹנוֹת בִּשְׁבִילִי?

אַבְרִי
(אֲבִינֵר, בֵּית אֵל 90631)