בצל הסכנה ...

ערב חורפי לפני חנוכה, בארוחת הערב כנסה אמא את כל משפחת אור ,

ואמרה להם: ' בעוד כשבוע, בחנוכה, נעבור דירה, מאילוצים....' -  'לאן?' שאל מתן,  בן ה- 16 שילדותו עברה בירושלים.

'למודיעין...' ענה אבא. 'זה רחוק! אני לא מוכנה!!' יללה תמר בת ה - 13

'אין מה לעשות', נאנח אבא..

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~  ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

בנר ראשון של חנוכה:

 'זה לא פייר...!!' תמר מתבכיינת..' כולם נוסעים, נופשים, ורק אנחנו נתקעים בבית, עם כל המזוודות,  בגלל שמחר עוברים דירה..'

מתן נכנס בסערה לבית : 'כווווולם נוסעים! '

הם הסתכלו על אביהם במבט מצפה...

 'מה?! מה??? ' התעצבן אבא. 'אני לא יכול לצאת לטיולים עם שישה ילדים, ולהשאיר את אמא לבד , עם כל הארגזים!! , תתמודדו !! '

 -  -  - מבטם של הילדים הכניע אותו - - -

'טוב, בסדר, בואו נצא. אני רק מודיע לאמא..תכינו תיקים. עוד רבע שעה אנחנו במכונית. אבל..אל תודיעו לקטנים, רק שלושתינו..א -אבא מ - מתן ת- תמר.. אמ'ת !!! סתם זה משעשע אותי ליצור ראשי תיבות' צחקק אבא.

 כעבור רבע שעה אמ'ת נכנסו למכונית עמוסים תיקים וסופגניות.

'לאן?' - מתן.

'לשטח ככה'- אבא.

'טוב..יוצאים לדרך!!?'

'כן!!'   

לאחר שעה נסיעה עצר אבא את הרכב וצעק לילדים המנמנמים: 'יורדים!!'

'איפה אנחנו?' פיהקה תמר..

'לא יודע,' ענה אבא 'בשביל לדעת צריך לטייל..אז..תביאו ת'תיקים!!'

'אבא, אנחנו באמצע שום מקום ! איך נדע לחזור לאוטו ? הכל פה אותו נוף, הרים..מדבר!!' אמר מתן, תוהה.

'רציתם טיול - קיבלתם טיול' התרתח אבא 'ועכשיו, בלי טענות, תגידו תודה!!!

 'תודה, אבא' הם צחקו, סתם כי אבא מצחיק..

'אז עכשיו, לאן הולכים?' שאלם אבא 'לא יודעים..ישר?'

הם החלו ללכת...

לפתע, ראו מערה: ' יוו, יש פה מערה' 'בואו ניכנס! '

'אני לא חושב שזה רעיון טוב...' היסס אבא.

'אנחנו נכנסים 'הודיע מתן ונכנס ,  תמר בעקבותיו ואבא, במאסף.

 הם החלו ללכת, לאט לאט המנהרה  נהייתה יותר ויותר נמוכה..הם כבר זוחלים!!ואבא ממלמל כל הזמן 'זה לא מרגיש לי טוב..'

לפתע שמעו קולות: 'אתם משוגעים, אנו מתקרבים כעת לחופיה של הארץ, הבריטים יתפסו אותנו!! זה ב-בלתי אפשרי..'

'נר ראשון של חנוכה! זו חנוכיה שהצלנו מבית הכנסת,אנו חיבים להדליק בה!!!'

 'היא גדולה מדי..'  אמר הקול הראשון, קול מרחם..

 אמ'ת המשיכה להתקדם במנהרה ופתאום מצאו את עצמם בתוך אונייה קטנה רעועה. שבקטן היה כתוב בשלט: אוניית מעפילים שיבת ציון.

ובגדול: luciana

 היו שם 3 פליטים , ואיש מהמחתרת.

 לידם עמדה חנוכיה מברזל, מפוחמת.

'איפה כל האנשים? ' - תמר

'מסתתרים?' - אבא.

'שששש..בואו נקשיב להם..'

 'בבקשה עשה זאת למען הנספים בשואה..'

 'זה מסוכן..' אמר האיש.. ודמעות נקשרו בעיניו..

'אבל אני לא יכול לסרב לכם אחרי מה שעברתם..טוב..תדליקו..!! '

 הם הדליקו. אנשים בכו ושרו 'מעוז צור' ....

 - - - - - - - - -

'מה אנחנו עושים פה, באוטו?? ' - תמר .. 'נחתנו כאן..'

 'יאללה הביתה! אני מקוה שנהניתם' אמר אבא..

'תודה אבא נהננו מאד ולמדנו המון המון!! '

התגובות שלכם

באופן זמני (עד אחר החג) לא ניתן להוסיף תגובות