החור ברצפה - סיפור לחנוכה מאת צופיה זולדן
סיפור לחנוכה/צופיה
זה היה ערב חנוכה נר שישי.ישבנו כולנו אבי,אמי,אחי הגדול שי שהשתחרר מהצבא ליומיים, אחותי הגדולה רותי,אחי הקטן יצחק,ואני, סביב שולחן העץ הגדול,היבטנו בנרות ושרנו שירי חנוכה.
אמי קמה להביא מהמטבח את מגש הסופגניות.''בני'' שמעתי אותה קוראת ''בני לך לחדר האורחים ותביא את הדיסק החדש''.קמתי ופסעתי לחדר האורחים.נעמדתי במרכזו ותרתי בעיני אחר הדיסק המבוקש.לפתע הרגשתי תזוזה קלה מתחת לרגלי,קפאתי על עומדי.התזוזה חזרה על עצמה עוד כמה פעמים עד שנפער ברצפה חור מאורך,נפלתי לתוכו.למזלי הרב הספקתי להחזיק בשתי מרצפות שעדין עמדו במקומן.'ברוך ה'' חשבתי לעצמי' אנסה לתפס למעלה.אולי יעלה הדבר בידי?'.התחלתי למשוך את עצמי כלפי מעלה כשלפתע הרגשתי אנשים שמושכים אותי כלפי מטה לא הבנתי מה קורה אבל לא איבדתי עשתונות והחלטתי לא לוותר יהיה מה שיהיה אבל אני מגיע למעלה!כנראה ה' רצה אחרת,כי שתי המרצפות שבהן אחזתי נפלו ואני הייתי נתון בידי אותם אנשים.''אל תחשוב שתוכל לברוח מאיתנו'' הם אמרו ''מכלא יון אף אחד לא הצליח לברוח.וגם אתה לא'' הרעימו בקולם.הם עזבו את החדר לא ליפני שהזהירו אותי אזהרות ברורות וחדות מה מותר ומה אסור ואני הבנתי שאני נימצא בכלא יון.לפתע נפער חור מוארך בתקרה,ומתוכו יצאו רגליו של אבי,אחר כך חולצתו ולאחריה השאר.רצתי אליו והתחבקתי איתו.''אתה יודע איפה אנחנו?''שאל ''כן'' עניתי ''אנחנו בכלא יון'' ''אוי,''נאנח אבי'' זה לא טוב.זה בכלל לא טוב'' לפתע נפער חור מוארך בתקרה ומתוכו הציצו הנעליים של שי אחי.אבי לא איבד עשתונות ורץ לעבר רגליו של שי אחי.הוא אחז בהן בחוזקה וקרא ''שי,שי זה אני אבא תעלה למעלה ותמשוך אותי ואת בני חזרה הביתה''.ראינו את רגליו של שי עולות למעלה ואת ידיו מושטות כלפינו,אבא הרים אותי ואני נאחזתי בידיים של שי ועליתי למעלה.
יצאתי נסער מחדר האורחים ורצתי אל תוך ידיה של אימי שהייתה גם כן נסערת מאוד כמוני. כשהתיישבנו סיפרתי את מה שקרה ולאחר מכן שתקתי והבטתי באבי כדי שאוכל לשמוע איך הוא הגיע אלי.''חיכינו חמש דקות'' סיפר אבי ''ולא באת,קראנו לך,ולא ענית,הלכתי לחדר ולא ראיתי אותך, חיפשתי בכל הבית ולא מצאתי רצתי כאחוז טרוף לחדר האורחים ובלי לשים לב נפלתי לחור''
סיים.''אני לעומת זאת'' התחיל שי ''הייתי מסוקרן,לכן רציתי לרדת''.הבנו שמתוך המערה החור פתוח רק עם מישהו נכנס,ומבחוץ הוא כל הזמן פתוח.רצנו כולנו אל החדר ולא היה שום זכר לחור!!!
התגובות שלכם