תחרות 'סופר נולד'-

 

לקראת שבוע הספר העברי

 

(לפרטים לחצו כאן)

 

 

 

 

שם הסיפור- חיים וארץ הקודש 

 

כתב- אורן דמארי

 

 

'חיים, חיים' קרא שמעון אביו של חיים 'בוא הביתה מאוחר

צריך לשכב לישון, שיהיה לך כוח למחר,לבית הספר!'

'אבא אני לא רוצה ללכת לבית הספר לא טוב לי אני לא

רוצה לגור פה יותר רע לי פה!' אמר חיים בבכי ונכנס

לבית בסערת רוחות, כולו היה שרוט, מלוכלך ושערותיו

היו מבולגנות.

'מה קרה לך חיים. תראה איך אתה נראה?!' שאל אביו

בכעס. 'אבא מאז שאמא נפטרה אני כל כך עצוב ומתגעגע

ולא מספיק זה כל חברי הטובים התרחקו ממני היום בגלל

שלא הכנתי שיעורים הם צעקו עלי ואז התחלתי לבכות והם

התחילו לזרוק עלי אבנים ולירוק עלי, א ב א  אני לא יכול לחיות

ככה!!??'. חיים הפסיק לכמה דקות, נירגע ואז אמר 'אני רוצה

אני רוצה... ללכת לארץ רחוקה ארץ אחרת'. חיים סיים

בתקווה שאביו יגשים את משאלו.'אתה השתגעת! ללכת

לארץ רחוקה לבד אתה ילד בן 12 מה קרה לך?!'.

'אבא אם אתה לא רוצה ללכת אני אלך לבד!!!' אמר חיים

בביטחון. 'אתה השתגעת! לא יודע מה לומר לך'.

למחרת חיים ארז את המזוודה ואמר לאבא 'אני הולך

אם אתה לא רוצה לבוא איתי לא צריך'. 'אבל בני, אני

לא יכול אתה יודע שסוף סוף מצאתי עבודה טובה...'

'אבא, להתראות' אמר חיים בעצבות כשדמעה יורדת

אל לחייו. חיים יצא מביתו הלך והלך כל חבריו ראו אותו

וצחקו צחוק רע. 'אני לא צריך טובות' הרהר חיים.                   

לאחר  שיצא ממקום הישוב הלך יום, יומיים, שבוע... 

ופתאום ראה בית קטן. הוא דפק בעייפות על הדלת

ואז פתחה אישה זקנה והאישה אמרה- 'סליחה ילד מה

אתה עושה בשעות כאלו בחוץ?'. 'אני אני... אני רוצה

לעלות לארץ ישראל' אמר חיים.     

'קודם בוא תיכנס, תספר מה קרה, תאכל אוכל' – אמרה

האישה הזקנה, טובת הלב. חיים נכנס לבית וסיפר לה

את כל הסיפור.                                     

האישה נדהמה ודחסה למזוודתו אוכל, מים, שמיכה

ואת כל מה שהוא היה צריך לדרך.                 

'תודה רבה' – אמר חיים. הוא נפרד מהאישה טובת הלב

והלך.                                     

         

אחרי 7 חודשים ויומיים של הליכה מצא בית קטן בדרכו

והחליט לדפוק על דלתותיו. הוא כבר כמעט התעלף מרוב

תשישות אך למזלו נפתחה באותו הרגע הדלת ושתי ילדות

עמדו בפתח הבית. 'אימא! יש כאן ילד שהתעלף!' –

אמרה עינב. אימא שלהן באה מפוחדת, הביאה מים

והרטיבה את ראשו של חיים, שהתעורר מיד.

'איפה אני? מי אתם?' – שאל חיים.         

'אתה בבית שלנו, בוא תאכל!' – אמרה האימא.

אחרי שאכל חיים בתיאבון רב, סיפר את כל סיפורו. 

'אימא! אולי חיים יוכל לגור איתנו?' – שאלו הבנות את אימא.    

'טוב, ננסה' והפנתה את השאלה לחיים: 'אתה רוצה לגור איתנו?'                                      

'אםםם... אפשר...' – אמר חיים בלחש כמהסס. 

'אז אתה עכשיו בן בית שלנו, כאן בארץ ישראל'-

אמרה כל המשפחה.

 

 

 

תודה רבה לאורן דמארי על הסיפור !

 

 

[שמות הזוכים והפרס של התחרות יפורסמו בעזרת ה'

בסוף שבוע הספר- מוצאי שבת פרשת חוקת]