תחרות 'סופר נולד'-

 

לקראת שבוע הספר העברי

 

(לפרטים לחצו כאן)

 

 

 

 

שם הסיפור- מסירות נפש

 

כתבה- ברכה פישר מכרם ביבנה

 

 

 

'אבל מרים, המעשה הזה עלול לסכן את כולנו...'.

'לא אמא, אני לא מוותרת, אני לא יכולה לראות אותך

במצב כזה...'. 'אז לפחות אל תלכי ככה...'. 'לא אמא,

אני הולכת, ורק עם הלבוש הזה!'. זה היה הדו- שיח

שבין מרים לאמה- רחל. היה זה בזמן מלחמת העולם השניה.

מרים הרגישה שאמה ו-10 אחיה הקטנים לא יכולים לשרוד

עוד בתת- התנאים שבגטו, והיא החליטה שבאישון ליל היא

תחמוק אל מעבר לחומת הגטו ותחפש מעט אוכל להשביע

את רעבונם. אבל אמא לא הסכימה, היא חששה. במיוחד

שמרים הקפידה על הלבוש הצנוע ואם אחד הגרמנים יראה

אותה... זה יהיה סופה... אבל מרים היתה נחושה בדעתה.

ואכן, כשהגיע הלילה, היא פסעה חרש חרש ועברה מעל חומת

הגטו. היא פנתה לפח האשפה והחלה לנבור בו. הריח היה

נורא אבל היא התגברה. היא נזכרה במה שאמר לה אבא

לפני שהוצא להורג ע'י הגרמנים ימ'ש. הוא אמר לה:

'מרים שלי, תזכרי טוב טוב את מה שאני אומר לך כעת.

גם כשיהיה קשה, גם כשידרש ממך מאמץ רב, גם בשעת

סבל ויסורים, גם אם תצטרכי למסור את נפשך, זכרי- אני

יהודייה! ובתור יהודייה אני צריכה להקריב את כל כולי,

למען אח יהודי!. 'היא נזכרה באבא שיותר היא לא תראה אותו.

דמעות חמות איימו לפרוץ, אך היא התגברה והמשיכה לחפש,

אולי תמצא שאריות. היא לא שמה לב למבטים החודרים

שננעצו בה ולקצין הגרמני שקרב אליה בפנים שניבטו רשעות,

וזדוניות. לפתע, נשמעה קריאה מקפיאת דם: 'האלט!' (עצרי).

מרים נעצרה, פניה חוורו וליבה הלם בפראות. היא ידעה שזה

סופה. הקצין קרב אליה וקרא: 'יהודייה מלוכלכת... איך העזת!?'.

הוא תפש אותה, הרימה בגסות ופנה איתה לעבר המפקדה

הראשית. במשטרה חרצו את דינה של מרים למוות מידי בשריפה.

למחרת בבוקר הפנו את מרים לעבר המדורה הגדולה שחיכתה לה.

קריאות אנטישמיות של גרמנים שבאו לצפות במחזה נשמעו

מכל עבר.

מרים צעדה בגאון, בראש מורם, בגאווה יהודית לא מוסתרת.

היא לא התבישה או הצטערה על המעשה שעשתה.

החייל הגרמני כבר אחז בגרונה והיה מוכן לזרקה לאש,

כשלפתע, זעקה רמה פלחה את האוויר-

 

 

ש-מ-ע  י-ש-ר-א-ל-!-!-!

 

 

לאחר כמה רגעים, החזירה מרים הצדיקה את נשמתה הטהורה

למרומים...

               

 

                                                  -סוף-

 

 

 

 

  תודה רבה לברכה פישר על הסיפור !

 

 

 

[שמות הזוכים והפרס של התחרות יפורסמו בעזרת ה'

בסוף שבוע הספר- מוצאי שבת פרשת חוקת]