סופר נולד ! 'סבא' / מעין גול
תחרות 'סופר נולד'-
לכבוד שבוע הספר העברי
שם הסיפור- 'סבא'
כתבה- מעין גול ממגדל
יסכה צעדה במסדרונות השקטים לכיוון חדרו של סבה בעודה מהרהרת: 'איך הוא הגיע למצב הזה? למה אני מוצאת את עצמי פה?'. היא נכנסה לחדרו של סבא ומצאה אותו שוכב על מיטתו, עיניו פקוחות אך הוא אינו מדבר. לא תמיד הוא ככה, לפעמים הוא מדבר, אומנם בקושי אך מדבר. זה תלוי במצב רוחו ובכח שלו, הפעם לא היה לו כח.
'שלום סבא! מה שלומך? זאת יסכה', אמרה ודמעה זלגה מעיניה. סבא הינהן בראשו ועצם את עיניו. יסכה התישבה לידו מביטה בעיניו, בשערו שכמעט כולו נשר ועוד דמעה נצנצה בעיניה.
'איך הכל התחיל?' שאלה את עצמה, ואז נזכרה:
היא זכרה שבתקופה האחרונה הרגל של סבא לא תפקדה כמו שצריך והוא נאלץ ללכת עם מקל. היא זכרה איך יום אחד בדרכו לקופת חולים ירד במדרגות ביתו, הוא ירד מדרגה ועוד מדרגה עד שהוא הגיע למדרגה האחרונה ופתאום ב-ו-ם! המקל לא היה יציב מספיק וסבא נפל. רגלו כאבה כאב נוראי, אף לא אחד מהשכנים היה באותו זמן מחוץ לביתו וסבא היה שרוע ברצפת הבניין. 'הצילו!', גייס את כל כוחותיו וצעק, אך אף אחד לא יצא מהדלת. הוא צעק עוד פעם בקול חלוש והפעם השכנה ממול שמעה את קולו. היא פתחה את הדלת ומצאה את סבא על הרצפה, נאנח. היא רצה לבעלה וקראה לו מהר החוצה שיעזור לסבא. הבעל, בלי לחשוב פעמיים, רץ החוצה, הושיב את סבא על המדרגה והקשיב לסבא שאמר- 'תזמינו מהר אמבולנס!'. סבא ביקש- והשכן עשה. תוך כמה דקות סבא היה על אמבולנס בדרכו לבית החולים.
הוא היה שם כמה חודשים בעקבות שבר קשה ברגלו אך הוא דיבר רגיל ואפילו הלך לפיזיוטרפיסטית.
לאחר כמה חודשים סבא השתחרר, הוא הלך לדיור מוגן מכיוון שלביתו לא יכל היה לעלות במדרגות. הוא המשיך ללכת לבדיקות מעכב בשביל לבדוק את הרגל.
זה קרה בסוף הפעולה שהעבירה יסכה לחניכותיה. 'צויץ', נשמע צליל הודעה שהתקבלה מהפלאפון שלה. היא פתחה את ההודעה שקיבלה מאמה ועיניה חשכו. בהודעה היה כתוב:
'גילו לסבא את מחלת הסרטן...'
- 'איך?' שלחה הודעה לאמה.
- 'הוא הלך לבדיקות מעקב והתלונן על כאבי ראש חזקים כבר כמה ימים, שלחו אותו לבדיקות ואז גילו...'
יסכה לא ידעה את נפשה...
עברה חצי שנה בהם סבא הלך לטיפולים והקרנות, ואז בלי שום הודעה מוקדמת צילצלה אליה אמה ואמרה לה: 'אני אצל סבא בבית החולים, בואי מהר! הוא בסכנת חיים!'. היא עצרה לרגע קט, נשמה נשימה עמוקה ואז אמרה בלחש- 'בואי להיפרד...'
יסכה לא האמינה למשמע אוזניה, הייתכן? הייתכן שזה הסוף? היא רצה מהר לתחנת האוטובוס, חיכתה לאוטובוס בקוצר רוח וכשהגיע עלתה עליו מהר. תוך חצי שעה הייתה בחדרו של סבא וסביבו משפחתה, דודים ובני הדודים. היא ניגשה אליו ולחשה לתוך אוזנו: 'תודה סבא, תודה על הכל! אני אוהבת אותך!'. היה נדמה לה שסבא חייך חיוך קטן, ודמעות זלגו מעיניה...
__________________________________________
יסכה התנערה מזיכרונותיה, לא, היא לא רוצה לשוב ולהיזכר באותם ימים. ב'ה מאז מצבו של סבא השתפר אך סבא לא חזר למיטבו. היא הסתכלה בשעון שעל ידה, 'אוי, עוד מעט אני צריכה להתחיל את הפעולה!', חשבה לעצמה. היא קמה מהכיסא ונפרדה לשלום מסבא.
חלפו הימים, יסכה המשיכה בסדר יומה הרגיל אך לא שכחה את סבא והרבתה לבקרו.
יום שלישי אחד אחר הצהרים, על מסך הטלפון נראתה ההודעה הבאה- 'יש לי בשורה משמחת לספר לך! הרגע סיימו לסבא עוד סדרת בדיקות והרופאים גילו לתדהמתם שעברה לסבא המחלה בניסי ניסים! הוא עכשיו מתאושש... ♥, אמא (וגם סבא מוסר ד'ש).'
יסכה לא ידעה את נפשה מרוב שמחה. כן! זה קרה! עם אמונה ותקוה גדולה סבא הבריא! ועל לחייה ירדו דמעות כנחלים אך הפעם היו אלה דמעות של שמחה, דמעות של תודה לריבון העולמים.
-סוף-
בין השורות- אני יודעת שהסוף היה די צפוי אך משום שזה מבוסס על סיפור אמיתי שקשור אלי מאוד וסופו עדין לא ידוע החלטתי לעשות לסיפור שאני המצאתי סוף טוב.
שככה גם יהיה בסיפורי המציאותי...
תודה רבה למעין גול על הסיפור המרגש !
[שמות הזוכים והפרס של התחרות יפורסמו בעזרת ה'
בימים הקרובים]
התגובות שלכם
אורי
ט"ז תמוז תשע"דמעין גול
ט"ז תמוז תשע"דוולף
ט"ז תמוז תשע"דשולמית אמיתי
ט"ז תמוז תשע"דיקוראל
ט"ז תמוז תשע"דBRACHI
ט"ז תמוז תשע"דחיה אגםי
י"ז תמוז תשע"דמושקי
ו' תמוז תשע"טמוריה פרידמן
י"ז תמוז תשע"דמושקא
י"ז תמוז תשע"דצופיהההההההליהמלכה
ב' ניסן תשע"המאיה
כ' תמוז תשע"דלא משנה
ג' אייר תשפ"אתאיר בק
י"ז תמוז תשע"דאביטל
י"ז תמוז תשע"דאמונה באס
י"ז תמוז תשע"דמעין גול
י"ז תמוז תשע"דיהודית
י"ז תמוז תשע"דשפיצי
י"ז תמוז תשע"דחסוי
י"ז תמוז תשע"דנועה
י"ז תמוז תשע"דיסכה וולורד
י"ז תמוז תשע"דסמיילי
י"ח תמוז תשע"ד