יום הזיכרון ויום העצמאות- מה הקשר ?

 

 

יום הזיכרון ויום העצמאות-

 

מה הקשר ?

  

  

 

שלום ילדים!

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נקבע בשנת תרצ'ט (1939) כבר לפני הקמת המדינה.

על הקמת המדינה הכריז כידוע דוד בן-גוריון שלקח על עצמו ראשון את התפקיד של ראש הממשלה. הוא הכריז על המדינה ב- ה' באייר תש'ח (1948) ואת זה אנחנו חוגגים כל שנה ביום העצמאות, אך יום הזיכרון נקבע כבר 9 שנים מוקדם יותר לזכר ההרוגים במרד הערבי שהיה באותה תקופה.

אז אמנם בזמן השלטון הבריטי עדיין לא היה לנו צבא מסודר כמו היום אבל היו ארגונים שפעלו לשמירה על ביטחוננו שנקראו 'המחתרות', שאולי כבר שמעתם עליהם- ההגנה, האצ'ל והלח'י.  

בטח אתם שואלים מתי קם צה'ל, הצבא היקר שלנו. זה כבר קשור ליום העצמאות שבו קמה המדינה שאז שלושת המחתרות התחברו יחד לצבא אחד שנקרא מאז צה'ל- צבא ההגנה לישראל.    

אתם יודעים, כבר מהרגע שהכרזנו על המדינה החדשה שלנו פרצה מלחמה נגדנו כדי לא לאפשר לנו להקים אותה. וזו לא הייתה סתם מלחמה, לא פחות מ- 6 צבאות של המדינות הערביות שסביבנו תקפו את המדינה שזה הרגע נולדה.

 

המלחמה נמשכה כשנה וחצי והיתרון של האויבים שלנו היה גדול מאד. למרות זאת בגבורה גדולה שה' נתן לנו הצלחנו להדוף את ההתקפה הגדולה. ולא רק שהצלחנו לעצור את הערבים מלהשמיד אותנו, הצלחנו אפילו לכבוש עוד שטחים רבים והגדלנו את שטח המדינה בצורה משמעותית מאד. מאז ועד היום יש לנו את המדינה היקרה שלנו, וסוף  סוף אנחנו עצמאיים.

תארו לעצמכם עבד שבמשך 2000 שנה לא היה יכול להחליט שום דבר, כל הזמן אנשים אחרים קבעו לו מה לעשות, איפה לגור ואיך לחיות, ויום אחד זה נגמר ! יום אחד הוא משתחרר ומקבל עצמאות ! הוא מחליט בעצמו מה יעשה וכיצד יחיה.

לנו היום זה נראה רגיל שיש לנו את המדינה שלנו והצבא שלנו אבל לפני 68 שנה זה לא היה כך. סבא שלי לא יכול היה לעשות כרצונו, עליו לא היה מי שיגן כשלקחו אותו מהמשפחה שלו למחנה עבודה.

 

עכשיו אתם מבינים על מה אנחנו כל כך שמחים ביום העצמאות ? זה היום שבו סוף סוף חזרנו להיות מה שאנחנו באמת ! וכל שנה ושנה ביום הזה אנחנו ממשיכים עוד ועוד לשוב אל עצמנו ולהיות עצמאיים ! ...

אבל תמיד יום אחד לפני כן יש לנו את יום הזיכרון.                      

 

ואתם בטח שואלים את עצמכם- מה הקשר?

למה קבעו את יום הזיכרון צמוד ליום העצמאות?

הרי ביום הזיכרון אנחנו עצובים, וביום העצמאות מאד שמחים !

איך אפשר רגע אחד להיות עצוב ורגע אחר כך להיות פתאום שמח??

זאת שאלה טובה מאד! אתם יודעים מה אני חושב?                    

אני חושב שיום הזיכרון זה לא יום עצוב!

ביום הזיכרון לא יושבים ובוכים כל היום!

 

 

ביום הזיכרון אנחנו צריכים לזכור את כל הגיבורים שנלחמו בשבילנו וכבר אינם איתנו. נכון, אנחנו צריכים להצטער על כך שהם כבר אינם איתנו אבל אסור לנו חס ושלום להיות עצובים! הרי בשביל מה הם נלחמו! הם נלחמו כדי שאנחנו נמשיך לחיות! הם נלחמו כדי שתהיה לנו מדינה, שתהיה לנו עצמאות ונוכל לחיות בארץ הנפלאה שלנו. הם נלחמו בעצם, כדי שאנחנו נהיה שמחים...

 

אז אולי ביום הזיכרון השנה נשתדל לא להיות מאד עצובים, נשתדל לזכור את החיילים היקרים שלנו, לזכור את הגבורה שלהם, את האומץ שלהם, את האמונה שלהם, את המסירות שלהם לעם ישראל, ורק נתחזק יותר ויותר! זה הרי מה שהם הכי היו רוצים!

לכן יכול להיות שזה מתאים מאד שיום הזיכרון צמוד כל כך ליום העצמאות, כי זה בעצם כמו דבר אחד! בזכות זה שאנחנו זוכרים את החיילים היקרים שלנו אנחנו מתחברים יותר אל עצמינו, אל הכוחות שלנו, וכך אנחנו יכולים להיות באמת יותר ויותר עצמאיים ! וכך גם יותר ויותר שמחים! ואם אנחנו נהיה יותר ויותר שמחים אז בטוח שגם החיילים שלנו שנמצאים שם למעלה יהיו יותר שמחים.

 

 

 

 

 

 

  

תגובות

יום העצמאות ויום הזיכרון
אליהו אזרד | ג' אייר תשע"ה
אני חושב שמה שכתוב זה מאוד יפה.
הוסף תגובה לאליהו אזרד