הספריה- חמור מיוחד במינו
חמור מיוחד במינו
הנה ספור קצת פחות מוכר שמספרים על רבי עקיבא ורחל אשתו.
כשרחל בקשה מעקיבא בעלה ללכת ללמוד תורה, הוא כמעט צחק. 'רחל, אני בן ארבעים!' הוא אמר. 'אפילו לקרוא אינני יודע! את יכולה לתאר לעצמך אדם מבוגר כמוני שיושב בכיתה אחת עם ילדים בני חמש ושש?! כולם יצחקו עליי!'
רחל לא השיבה, אך היא חשבה על רעיון... לקחה רחל חמור, שמה עפר 
על גבו, ושתלה בעפר שתילי עגבניות. מוקדם בבוקר, היא לקחה איתה את עקיבא, הובילה את החמור לשוק, וקשרה אותו לעמוד. אחר כך השניים עמדו בצד.
כשהמוכרים הראשונים הגיעו לשוק, הם הביטו בתדהמה בחמור המוזר. 'תראה, חיים! חמור עם עגבניות על הגב!' הצביע משה על החמור והתפוצץ מצחוק.
גם חיים פרץ בצחוק למראה החמור עם השתילים. כל מוכר שהגיע לשוק עמד לרגע משתומם, ואחר כך פרץ בצחוק. 'איזה חמור מצחיק! איך הוא הגיע לכאן?' שאלו כולם.
עקיבא ורחל עמדו בצד. 'את רואה למה אני מתכוון שיצחקו עלי…?' שאל עקיבא.
למחרת, השכם בבוקר, החמור שוב נקשר לעמוד.
'בוקר טוב חיים! או, אני רואה שהחמור המצחיק שלנו עדיין כאן!' חייך משה, וחיים חייך לעומתו. כך נהגו כל המוכרים - הם חייכו, אך כבר לא צחקו כמו ביום הקודם.
ביום השלישי, המוכרים אפילו לא התייחסו לחמור של רחל. הם התעלמו ממנו לגמרי, ועבדו את עבודת יומם.
'אתה רואה?' אמרה רחל לעקיבא 'ביום הראשון צוחקים, בשני מחייכים - ואחר כך מתרגלים! כך גם אתה, עקיבא. כולם יתרגלו מהר מאוד לכך שיש להם תלמיד קצת חריג בכיתה, אל תדאג. לך ללמוד תורה, עקיבא, ותהיה גדול בישראל!'
התגובות שלכם
אחינעם רוזנברג
ט"ז אייר תשע"ה