חכמולוגי
קוראים כותבים

מעצבות לשמחה / עדיאל ביננפלד

  

 

מעצבות לשמחה / עדיאל ביננפלד

     

  

'אוף, נמאס לי!' אמרתי לדני, למה צריך לאסוף קרשים כל כך מוקדם?הרי רק לפני שבוע היה פסח!'.

דני התעצבן ואמר: 'אם אתה רוצה הקלה בעבודה תמצא עגלה גדולה' וכך היה.

למחרת החלטתי שאני חייב למצוא עגלה. הסתובבתי והתבוננתי סביבי ופתאם ראיתי עגלה גדולה, בררתי של מי היא וגיליתי שהיא נטושה.

שמחתי כל כך. מיד רצתי איתה למחבוא הסודי של כל הקרשים, וכשהגיע דני גם הוא היה מאוד מרוצה.

חלפו להם שלושה שבועות של עשייה מרובה והנה הערב ל'ג בעומר! כל הקרשים כבר נערמו במגרש החול אך דני היה עצוב.

'דני הכל בסדר?' שאלתי. 'כן', ענה דני, 'אבל יש עוד הרבה זמן עד הערב מה נעשה בינתיים?'.

'לא נורא דני, עד הערב נלך לקנות אוכל, נזמין פיצה, נקנה שתייה ומרשמלו'.

'תודה יוסי' ענה לי דני. הלכנו לסופר ולפיצרייה וקנינו את כל מה שצריך.

שמחנו והתרגשנו מאד. אבא שלי הציע לי להכין תוכנית והכנתי חידון שנעשה סביב המדורה. אבי אף התנדב לבוא ולספר סיפור על רבי שמעון בר יוחאי.

החלטנו ללכת הביתה ולנוח כדי שיהיה לנו כוח לערב.

על ל'ג בעומר עצמו אספר פעם אחרת אולי אם אהיה ער...       

  

 

 הסיפור נכתב במסגרת משימת כתיבה מיוחדת 
 לל'ג בעומר ה'תשע'ה! 
לפרטים על המשימה לחצו כאן

 

 

 

 

התגובות שלכם