'לא נכון את משקרת' צעקתי אל שירה, 'איזה מעצבנת' צעקה שירה בחזרה. צלצול המבשר על סיומה של ההפסקה נשמע ברקע. המורה נכנסת וההמולה לא פוסקת. 'בנות' אמרה המורה וכולם השתתקו, 'לשבת'.  כולם התיישבו 'מה זה צריך להיות?' שאלה המורה, 'היא חושבת שאני ענייה ואין להורים שלי כסף', אמרתי והתחלתי לבכות.     'אבל זה נכון', אמרה שירה בכעס.

'זה לא' אמרתי, 'זה כן' אמרה שירה, 'זה לא' זה כן' 'זה לא'...

'די' אמרה המורה 'אנו בספירת העומר, ובגלל שנאת חינם 24,000 תלמידים של רבי עקיבא מתו'. אתן זוכרות שמחר יש מדורה כיתתית, כולן זוכרות מה הן מביאות?'

'כן' אמרו כולן, 'טוב, להוציא חומשים אנו בפרק י'ט פסוק ד', אמרה המורה והחלה ללמד.

אני לא כל כך הקשבתי, הייתי כעוסה ופגועה וחשבתי 'מה היא רוצה ממני, לא עשיתי לה משהו רע, ובכלל למה היא צריכה להגיד את זה מול כל הכיתה'.  

פתאום נשמע הצלצול המבשר שהולכים הביתה, כולן הלכו הביתה חוץ ממני ושירה.

'סליחה', גמגמתי.

'אני מבקשת סליחה, לא התנהגתי כשורה, את סולחת לי?' שאלה שירה.

”כן , את רוצה להכין איתי משחק למדורה הכיתתית?' שאלתי.

 'כן בשמחה, אבוא אליך היום בשעה ארבע'. אמרה שירה בשמחה.

'טוב, ביי נפגש' אמרתי ויצאנו מבית הספר.

הגעתי הביתה רעבה אך שמחה.

'שלום אמא יש משהו לאכול?' שאלתי, 'אני רעבה!'.

'שלום חמודה את רוצה לאכול? בדיוק עכשיו גמרתי להכין את ארוחת הצהרים' אמרה אמא.

'מה יש לאכול?' שאלתי.

'משהו שאת אוהבת, מרק כתום' 

'י-ש!!! ' צהלתי.

אכלתי, הכנתי שעורי בית, ובדיוק בשעה ארבע נשמעה דפיקה בדלת הבית. 'יבוא' קראתי.

הדלת נפתחה ושירה נכנסה אל ביתי. 'שלום' קדמתי את פניה 'מה נשמע? נתחיל?' שאלה 'כן'.

אמרתי 'בואי נכנס לחדרי'.

'וואו איזה חדר יפה יש לך', אמרה שירה.

התיישבנו ליד השידה וחפשנו רעיונות למשחק. 'אולי נעשה משחק חפש את המטמון' התלבטה שירה. 'לא נראה לי, כי הבנות לא יראו את הפתקים בחושך' אמרתי.

'אולי נעשה משחק שנמציא, למשל, לכל אחת נביא פתק שיהיה כתוב בו משהו, לדוגמא: שרי תקבל פתק שכתוב בו שהיא צריכה לגרום למלכה ולמיכל (התאומות) להתחבק' הצעתי.

'זה רעיון מגניב בואי נכתוב פתקים לבנות הכיתה' התחלנו לכתוב ואחרי שעה גמרנו את כל המשחק. נפרדתי משירה והלכתי לאכול ולהתקלח.

הלכתי לישון עייפה אך מרוצה ולמחרת הגעתי לכיתה שלוש דקות לפני הצלצול.

התחלנו להתפלל ולאחר התפילה חיכתה לנו הפתעה- הייתה לנו פעילות לל'ג בעומר, והכנו שיפוד עם מרשמלו.

אחר כך חזרנו ללמוד נביא, חשבון, עברית, אומנות ותורה. כמה דקות לפני שנשמע הצלצול המבשר שהולכים הביתה המורה אמרה 'הערב נפגש בשעה 8:30 ליד הקרשים שאספנו.

'ללללללל' הצלצול השמיע, ואנו הלכנו הביתה.

בשעה היעודה כולן ניצבו והתחלנו את המדורה-

שרנו, שיחקנו, רקדנו ושמחנו, היינו כולן מאוחדות.             

סיימנו את המדורה בשעה 2:30.