חכמולוגי
קוראים כותבים

הספריה- למשל לדוגמה

  

מה הכוונה?

 

 

נכון שלפעמים נותנים לנו עצה טובה כדי להשתפר ולהצליח?

זה יכול להיות בחומר, או ברוח. למשל - להסתכל על הציצית כדי לזכור את המצוות, או לזכור את ספור מרים שהצטרעה כדי להמנע מלשון הרע...

אלא מה? קורה והעצה לא עוזרת בכלל. אנחנו קוראים על מרים - ובכל זאת ממשיכים לדבר על החברים, מעיפים עין בציצית, ובכל זאת נכשלים...אז איפה הטעות?

 

 

הנה משל שיסביר את העניין:

 

היה היה חולה. הוא סבל מכאבי בטן וראש, ברכיים ואזניים, והיה די מסכן. מה עושים? קוראים לרופא. הגיע הדוקטור, שלף את המסכת (זה הסטטוסקופ), בדק את הבטן ואת לחץ הדם, ובסופו של דבר, הודיע לחולה במה הוא חולה.

'אבל דוקטור, מה אני יכול לעשות?' נאנח החולה.

שלף הרופא מתיקו פנקס, ורשם לחולה מרשם לתרופה. 'קח את זה שלוש פעמים ביום, ותוך שבוע תרגיש הרבה יותר טוב!' הוא אמר בחיוך, ויצא מהבית.

כעבור שבוע, צלצל הטלפון בביתו של הרופא. זה היה החולה שלנו. 'דוקטור' הוא התלונן בקול חלוש 'מה שנתת לי בכלל לא עוזר! עדיין כואבת לי הבטן וכואב לי הראש, אני לא מרגיש שום הטבה!'

'מוזר מאוד' אמר הרופא 'אני כבר בא לבדוק אותך. אולי נתתי לך תרופה לא מתאימה?'

כשהגיע הרופא, הוא בקש לראות התרופה שהחולה לוקח. 'אני לוקח את מה שנתת לי' אמר החולה, והושיט לרופא את...הדף שעליו היה רשום המרשם. או לפחות את מה שנשאר ממנו, אחרי שאכל חלקים ממנו שלוש פעמים ביום…

'נו, באמת!' קרא הרופא 'לא התכוונתי שתקח את הדף של המרשם בעצמו! התכוונתי שתלך לבית מרקחת, ותקנה לפי המרשם את התרופה. אותה אתה צריך לקחת!'


כך לגבי כל דבר שמזכיר לנו להשתפר. זה בדיוק כמו מרשם של תרופה - חשוב מה עומד מאחוריו, ולא הוא עצמו! לא מספיק להזכיר את הספור של מרים, צריך לחשוב עליו ולהתכוון, ובעזרת ה', נזכה להשתפר באמת!

  

 

 

התגובות שלכם