שלום ילדים!

בפרשת השבוע שלנו מסופר על מחלוקת קשה,

קורח לא מוכן לקבל שמשה הוא המנהיג של האומה.

הוא מצרף אליו את שני הרשעים דתן ואבירם,

ויחד עם עוד 250 אנשים הם מתקוממים נגד בניו של עמרם.

בסופו של דבר התוצאות של המקרה היו נוראיות,

כל האנשים מתו לפני ה' במיתות משונות.

וגם אחרי שנעלמו המתנגדים הסיפור עדיין לא נגמר,

אלפים מעם ישראל מתו במגפה שה' עליהם גזר.

מדוע העונש היה כל כך גדול וקשה?

האם זה בגלל שאסור בשום אופן לחלוק על משה?

האמת היא שגם בתורה בעצמה יש מחלוקות,

וכמעט בכל עניין בהלכה יש חילוקי דעות.

אז כנראה שהחטא הגדול בפרשה הוא לא עצם המחלוקת,

הבעיה נעוצה רק בדרך שבה היא מתרחשת.

מחלוקת שהיא לשם שמים זה דבר מבורך וחיובי,

כל צד מקבל ביטוי בתוך השלום הכללי.

לכן אומרים חז'ל שתלמידי חכמים מרבים שלום בעולם,

כי כל אחד מהם מגלה עוד חלק בתוך הפזל המושלם.

הצרה היא כשהמחלוקת לא נובעת משאיפה לאמת,

אלא מתוך מקום אגואיסטי של גאווה ורצון להתבלט.

כאשר לכל אחד אכפת רק מעצמו בתוך התמונה,

אין סיכוי לעולם שהיא תהיה באמת שלמה.

אולי זו הסיבה שהעונש היה כל כך גדול,

כי מחלוקת כזאת עלולה להיות הנוראה מכל.

אין דבר יותר גרוע ממחלוקת של שנאה,

היא מתלקחת כמו אש ושורפת כל חלקה טובה.

אז בואו נעשה הכל ומאד מאד נשתדל,

שיהיה רק שלום עלינו ועל כל ישראל.

שלכם באהבה,

יאיר.