חכמולוגי
קוראים כותבים

הספריה - כוחו של שופר

  

כוחו של שופר (סיפור אמיתי)

 

 

הסיפור על זכי בעל התוקע

 

לפני כששים שנה, חי בירושלים יהודי ושמו זכי. זכי היה דמות מוכרת לתושבי העיר. הוא היה בעל דוכן בשוק, והג לחלק סחורה בחינם לחיילי צה'ל, אותם אהב בכל לבו. בתקופת הסליחות, הוא היה מתעורר השכם בבוקר, נוטל את השופר התימני ועובר בין בתי השכונה. טו!!!! הוא היה תוקע, ומעיר את התושבים לסליחות.

בוקר אחד, כשעמד זכי ותקע ליד אחד הבתים, הופתע לראות אדם קופץ מהחלון. האיש נפל למרגלותיו של זכי, הרים את ראשו והתבונן בפניו לרגע. אחר כך קפץ ממקומו, נשא רגליו וברח. זכי לא הכיר את האיש ולא הבין למה הוא התנהג כך, אך הוא משך בכתפיו והמשיך בדרכו להעיר את הישנים.

עברו שנים, וזכי נפטר מהעולם בשיבה טובה. כשישבו בני המשפחה שבעה, נכנס לחדר יהודי עם זקן ופאות. 'שלום לכם' אמר 'אינכם מכירים אותי, אך רציתי לספר לכם ספור שארע לי עם סבכם לפני שנים רבות.

את חטאיי אני מזכיר היום. כשהייתי צעיר, עסקתי במקצוע לא כל-כך מכובד... אני מצטער לומר, אך הייתי גנב. הייתי פורץ לבתים בלילה, לוקח מכל הבא ליד, ובורח.

והנה, שנה אחת בחודש אלול גיליתי שאחד הבתים בשכונה ריק. פרצתי פנימה בקלות, והייתי עסוק במילוי השק שלי, כשקול חזק נשמע מתחת לחלון. 'טווו!' אני לא יודע איך להסביר את זה, אך קול השופר זעזע אותי והרעיד את לבי. הרגשתי שאני פשוט לא יכול להמשיך לדחוף חפצים אל השק שבידי, אני מוכרח לברוח! זרקתי את השק על הרצפה, קפצתי החוצה מהחלון ומצאתי את עצמי לרגלי סבכם. הרמתי את הראש, ומעלי ראיתי אדם עם פנים ישרות ותמימות, ועיניים טהורות וטובות. השופר עדיין היה מורם אל פיו, והוא התבונן בי לרגע וחייך. קמתי על רגליי וברחתי. ידעתי שיותר לא אגנוב בחיים. רציתי להיות טהור כמו אותו האדם, ולחיות חיים ישרים. חזרתי בתשובה שלמה, והפכתי לאדם טוב יותר.

תקיעת השופר של סבא שלכם שינתה את חיי מהקצה אל הקצה. רק רציתי שתדעו…'.

 

 

  

 

 

התגובות שלכם

  • דביר ליברמן
    כ"א חשון תשע"ו
    תקיעת שופר שינתה את כל חייו של האיש הזקן
  • שירה ממן
    כ"ג תשרי תשע"ו
    סיפור מהמם ומרגש.