עופר בעקבות פרקי אבות

שלום חברים!

אני רוצה לספר לכם ספור קטן שקרה לי היום בבית הספר. אסי ואני סיימנו את הלימודים, והיינו בדרך הביתה. היה נורא חם, אז עצרנו לרגע ליד הברזייה, הורדנו את התיקים, ושתינו. פתאום, משום מקום, מתי הופיע.

'אהלן אסי! אהלן עופר!' הוא אמר 'אסי, אני חייב לדבר איתך ממש דחוף על משחק הכדורסל  של מחר - אפשר כמה דקות?' אסי הסתכל עלי. 'זה בסדר, עופר? אני כבר חוזר.'

'למה לא?' אמרתי. לא מיהרתי לשום מקום, היה לי ספר מעניין, וההורים שלי לא היו בבית, ככה שידעתי שלא ידאגו לי. התיישבתי בצד, והתחלתי לקרוא.

פתאום, שמעתי רעש מוזר. מים! מים זורמים! הרמתי את הראש, וראיתי שמהברזייה נוזלים המון, המון מים. ממש שטפון! הם כבר נשפכו החוצה, והתחילו לזרום בדיוק לכיוון התיק שלי...קמתי מהר, חטפתי את התיק לפני שהוא יירטב. רק חסר לי שכל המחברות והספרים שלי יהיו סחוטים ממים ויהפכו למושמוש... עמדתי לחזור למקום, כשראיתי גם את התיק של אסי. 'אויש' חשבתי לרגע 'אין לי כוח לסחוב גם את התיק הכבד של אסי!' כמעט השארתי אותו שם, כשנזכרתי בפרקי אבות שלמדנו בשבת לא מזמן...הרמתי במהירות גם את התיק של אסי, והנחתי את שני התיקים במקום יבש ובטוח.

בטח אתם יודעים מה האימרה החשובה: 'יהי ממון חברך חביב עליך כשלך'

התגובות שלכם

תגובה חדשה

• ידידה .מ.

  ה' אלול תשע"ז

  יפה!!! מאוד!!!

• אפרת

  א' אלול תשע"ט

  יפה מאוד