חכמולוגי
בלוג

הספריה

 

 

הזדמנות שניה - סיפור לפסח שני/ מאת אסתי

 

 

משי ידעה שהיא צריכה ללכת הביתה וללמוד למבחן הגדול. אבל איך היא יכלה לעזוב את הסניף במצב כזה? הוא ייפתח בעוד כמה ימים, ומוכרחים לנקות ולקשט ולהכין צ'ופרים, כדי שהחניכים החדשים ירגישו בבית.

 

זה היה הרעיון של אחותה הגדולה של משי, תרצה. היא שמעה שיש סניפי תנועת נוער לחניכים מהחינוך המיוחד, והיא חשבה שיהיה נהדר אם גם בשכונה שלהם יקום סניף כזה. תרצה דברה עם חבר של אבא שעבד בעירייה, ולבסוף, התקבל האישור להשתמש במבנה קטן ומוזנח בסוף הרחוב, שהיה פעם גן ילדים.

כל חברותיה של תרצה התגייסו לעזור, וכמובן גם משי. משך שעות הם קרצפו וסיידו, ועכשיו הסניף כבר נראה הרבה יותר טוב, אך עדיין היתה עבודה רבה. ומה לעשות שבדיוק באמצע כל הבלגן המורה החליטה לקיים מבחן ענק על כל החומר בתורה, מבחן שיהיה מאוד משמעותי עבור הציון בתעודה?

'אני יודעת פחות או יותר את החומר... נראה לי', הרהרה לעצמה משי תוך כדי צביעת פרח ורוד על הקיר, 'יהיה בסדר...'

 

אך למחרת, ממש לא היה בסדר. כשהיא ראתה את השאלות, היא הבינה למה המורה אמרה שכדאי ללמוד למבחן ברצינות. 'שיו, אין לי מושג מה לענות על הדבר הזה...' היא נלחצה פעם אחר פעם. וכשהמורה החזירה לה את המבחן ועליו הציון 63, היא לא היתה מופתעת, רק מאוד, מאוד מצוברחת.

ביום למחרת, משי ישבה עם המבחן והחומש, ותיקנה את השגיאות. כך המורה ביקשה תמיד לעשות אחרי בחינות.  'אוף!' היא חשבה לעצמה 'למה זלזלתי? זה נכון שלא בזבזתי את זמן על שטויות, אבל החברות של תרצה יכלו לצבוע את הקיר במקומי ביומיים שלפני המבחן... איזו שטות עשיתי! ועכשיו זה אבוד... המורה בחיים לא תסכים להעלות לי ציון! היא רק תגיד שהיייתי צריכה לחשוב על זה מראש'.

 

משי קראה את הפסוקים, עד שהגיעה לפרשת פסח שני. 'ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא, ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא. ויאמרו האנשים ההמה אליו: אנחנו טמאים לנפש אדם, למה נגרע לבלתי הקריב את הקרבן ה' במעדו בתוך בני ישראל?'  

'הי, יש לי רעיון!' היא חשבה לפתע, וחייכה, 'לא בטוח שזה יעבוד, אבל שווה לנסות...'

 

למחרת נגשה משי למורה, וביקשה לדבר איתה על המבחן.

'המורה...' היא התחילה, ואז פצחה במהירות בנאום מרגש: 'ותהי בת אשר עזרה לאחותה להכין סניף חדש לילדי החינוך מיוחד, ולא יכלה ללמוד למבחן ביום ההוא, ותקרב לפני המורה ביום ההוא. ותאמר הבת ההיא אליה: הייתי עסוקה בדברים חשובים, למה אגרע לקבל ציון טוב בתוך שאר בנות הכיתה? במיוחד שעכשיו אני כבר יודעת שהייתי צריכה לעזוב את הסניף וללמוד ברצינות ואני ממש מצטערת? בבקשה, המורה, תאשרי לי להיבחן שוב, כמו פסח שני!' משי נשמה נשימה עמוקה, והמורה פרצה בצחוק מתגלגל.

'יפה, יפה', היא אמרה כשנרגעה. 'אהבתי את הבקשה שלך. בסדר, משי, אני אתחשב בכך שעסקת במעשים טובים, ואתן לך הזדמנות נוספת. אבל הפעם תלמדי!'

 

ומשי למדה, והצליחה, אבל את זה בטח הבנתם לבד.

 

 

 

התגובות שלכם