הטלגרף
שלום ילדים !
בזמננו, אם רוצים להעביר לחבר בארץ או בחו'ל הודעה, כל מה שצריך לעשות זה לשלוח ווצאפ, או מסרון, או לכתוב לו מכתב בדוא'ל. לחיצה אחת קטנה, ותוך שניות המסר אצלו! מדהים, אם תחשבו על זה…
אך לא תמיד זה היה ככה. בימי קדם, כשרצו להעביר הודעה למרחקים נעזרו בשליחים, או באמצעים שיכלו להראות או להישמע מרחוק כמו מדורות, דגלי ענק או תופים. בעזרת מדורות, למשל, היו מודיעים על מולד הלבנה בימי המקדש. לצורת התקשורת הזאת חסרונות רבים - היא מסורבלת, תלויה בראות (עד כמה קל לראות דברים מרחוק) ובמזג האוויר. ובוודאי אי אפשר לשלוח הודעה לארץ אחרת! אך השבוע, לפני 173 שנה, מהפכת התקשורת העולמית התחילה בזכות מכשיר שאולי אפילו לא שמעתם עליו: הטלגרף.
» בשנת 1844, סמואל מורס, ממציא אמריקאי, המציא את מכשיר הטלגרף השימושי הראשון. העקרון שלו היה פשוט מאוד - בצד אחד יש מכשיר שמסוגל להפיק אותות אלקטרומגנטיים (חשמליים), בצד השני יש מכשיר שמסוגל לקלוט אותם, וביניהם מקשר כבל חשמל. את הכבלים היה אפשר להעביר לכל מקום, וכך המסרים יכלו לעבור למרחקים.
» אם השם 'מורס' נשמע לכם מוכר, זה כנראה בגלל 'קוד מורס', שהומצא גם הוא על ידי ממציא הטלגרף. הקוד נועד לתרגם את האותות החשמליים לאותיות באנגלית, כשלכל אות נקבע צירוף של נקודות וקווים, או במילים אחרות - לחיצות ארוכות או קצרות במכשיר.
» המסר הראשון הועבר בין שתי ערים בארה'ב, וושינגטון ובולטימור - ותארו לכם את ההתרגשות כשהוא התקבל! והוא היה חלק מפסוק: 'מה פעל א-ל'. באמת פסוק מתאים! כי בזכות ההמצאה הזאת, חלה מהפכה של ממש בעולם. תוך שלושים שנה, כבלים חיברו ארצות ויבשות. ולכל מוסד חשוב, ממערכות עיתונים ועד בנקים, היה מכשיר טלגרף. והוא שימש היטב את האנושות, עד שאמצעים חדישים יותר נכנסו לשוק, כמו הפקס ואחר כך האינטרנט.
התגובות שלכם
איתן
ט' טבת תשע"חאיתן רודרמן
ט' טבת תשע"חמענדי אבן ישראל
י"ד טבת תשע"חאור
כ"ד אב תשע"ח