ים בם בם
סיפור חסידי לפורים
שמעון התגורר בכפר קטן ליד העיר קוזניץ. כשהגיע חג הפורים, הוא התבונן סביבו ונאנח. ביתו הקטן מט לנפול, בגדיו היו קרועים, ובני הבית כבר מזמן לא אכלו ארוחה משביעה. 'מה לעשות?' חשב לעצמו. 'פורים היום, אלך לקוזניץ לשמוע מגילה…'
צעד שמעון לעיר השכנה, ושמע את קריאת המגילה בבית הכנסת. אחר כך ניגש לרב לאחל לו חג שמח. הרב הביט בשמעון וחייך. 'חג שמח! מדוע לא הבאת לי משלוח מנות?'
שמעון התחיל לגמגם. לא היה לו כסף לאוכל לילדים, איך יביא משלוח לרב?! 'אני לא ממש גר כאן…' הוא מלמל, אך הרב חייך שוב והזמין אותו להתארח לסעודה בביתו. שמעון קצת התבייש, אך לא רצה לסרב לרב, ואחרי שאכל ושתה הרגיש הרבה יותר טוב. הוא יצא מהבית שמח, וגם שיכור מעט, ואז נזכר במה שהרב אמר לו.
'אולי באמת אביא לרב משלוח מנות?' הוא חשב לעצמו, וניגש לחנות לממכר יין. 'פורים שמח! אפשר לקבל בקבוק יין משובח? אשתדל להחזיר אחרי החג, וגם אם לא - פורים היום!' בעל החנות צחק, והעניק לשמעון בקבוק יין. כך עבר שמעון בין החנויות, אסף מצרכים למשלוח מנות לרב, ועל הדרך גם לסעודת פורים לבני ביתו, והמוכרים שיתפו אתו פעולה. בסופו של דבר, חזר שוב לביתו של הרב, והעניק לו את המשלוח.
הרב מקוזניץ שמח מאוד, ובירך את שמעון: 'אני מאחל לך שכל שנה תוכל להביא לי משלוח מנות מכובד שכזה!'
שמעון הלך לביתו שמח וטוב לב, ובני משפחתו שמחו עד מאוד באוכל שהוא הצליח לארגן. אך באמצע הסעודה, נשמעו נקישות חזקות בדלת. 'פתחו לי מהר!' נשמע קול מבחוץ.
כששמעון פתח את הדלת, הוא נבהל לראות מולו את שכנו הגוי, ג'ורג', פצוע ומדמם. 'מה קרה לך?!' הוא שאל, והכניס אותו מיד הביתה. הוא טיפל בפצעים שלו, בזמן שג'ורג' סיפר איך בנו היחיד וכלתו היכו אותו וגירשו אותו מהבית. 'עכשיו הם לא יקבלו דבר מהירושה שלי!' הוא אמר לשמעון. 'הם אפילו לא יודעים שיש לי אוצר מוחבא ביער. אני חושב שאני אעניק לך את האוצר הזה, שמעון. אתה שכן טוב, ועזרת לי בעת צרה!'
ג'ורג' הסביר לשמעון איך למצוא את האוצר, ולאחר מספר ימים הוא מת מפצעיו. מאותו היום, שמעון נהיה עשיר גדול, ומדי שנה היה מקפיד לתת לרבי מקוזניץ משלוח מנות גדול ומפואר!
התגובות שלכם
בצלאל
ו' אדר תשע"חצופיה יעקב
ז' אדר תשע"חיעמי
ג' ניסן תשע"ח