טז בְּנִיסָן 2488
יוֹתָם הָיָה הֶחָבֵר הֲכִי טוֹב שֶׁלִּי. כְּבָר בְּגַן הַיְּלָדִים הָיִינוּ חֲבֵרִים טוֹבִים. אַתֶּם יוֹדְעִים - חָבֵר טוֹב זֶה דָּבָר נִפְלָא! אַתָּה צָרִיךְ אוֹתוֹ - הוּא לְצִדְּךָ. אַתָּה שָׂמֵחַ - הוּא שָׂמֵחַ אִתְּךָ. אַתָּה עָצוּב - הוּא מֵבִין לְלִבְּךָ. מַשֶּׁהוּ מֵצִיק לְךָ בַּלֵּב - אַתָּה יָכוֹל לְסַפֵּר לוֹ, אַתָּה בָּטוּחַ שֶׁהוּא לֹא יִלְעַג לְךָ, לֹא יַטִּיף, וַהֲכִי חָשׁוּב - שֶׁהוּא לֹא יַדְלִיף. כָּל כָּךְ טוֹב שֶׁאֶפְשָׁר לְסַפֵּר לְמִישֶׁהוּ סוֹד, וְלָדַעַת שֶׁזֶּה יִשָּׁאֵר סוֹד. כִּי סוֹד זֶה סוֹד.
אֲבָל עַכְשָׁו, אֲנִי כְּבָר לֹא חָבֵר שֶׁל יוֹתָם, כִּי הוּא גִּלָּה כָּל מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לוֹ. לֹא רַק שֶׁאֲנִי לֹא חָבֵר שֶׁלּוֹ, אֲנִי כְּבָר בִּכְלָל לֹא אוֹהֵב אוֹתוֹ, וַאֲפִלּוּ... אֲפִלּוּ שׂוֹנֵא אוֹתוֹ. אֲבָל אַל תְּגַלּוּ אֶת זֶה לְאַף אֶחָד. רַק לָכֶם אֲנִי אוֹמֵר.
אֲנִי אַף פַּעַם לֹא סִפַּרְתִּי לְאַף אֶחָד דְּבָרִים שֶׁיּוֹתָם גִּלָּה לִי, אוֹ דְּבָרִים שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ עָלָיו. וְיֵשׁ לִי דְּבָרִים מְעַנְיְנִים לְסַפֵּר. יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאִם הֱיִיתֶם שׁוֹמְעִים - הַשְׁעָרוֹת שֶׁלָּכֶם הָיוּ סוֹמְרוֹת, אֲבָל אֲנִי לֹא סִפַּרְתִּי וְגַם לֹא אֲסַפֵּר, אֲפִלּוּ לֹא עַכְשָׁו, אַחֲרֵי שֶׁהוּא דִּבֵּר עָלַי. לֹא כִּי אֲנִי אֵיזֶה צַדִּיק גָּדוֹל, פָּשׁוּט כִּי אֶצְלִי בְּגִידָה כָּזוֹ בְּחָבֵר לֹא בָּאָה בְּחֶשְׁבּוֹן.
אַתֶּם בֶּטַח סַקְרָנִים לְדַעַת מַה סִּפַּרְתִּי לוֹ. ממֵילָא כָּל הַכִּתָּה יוֹדַעַת, כִּי יוֹתָם דָּאַג לְהָפִיץ אֶת זֶה, אָז אֲסַפֵּר לָכֶם: אֲנִי מְקַנֵּא בַּאֲחִי הַקָּטָן. כֻּלָּם מְחַיְּכִים אֵלָיו, מִתְפַּעֲלִים מִמֶּנּוּ כָּל הַיּוֹם, מְבִיאִים לוֹ מַתָּנוֹת, מְחַבְּקִים וּמְנַשְּׁקִים אוֹתוֹ, וַאֲנִי - אֲנִי נִדְחַקְתִּי הַצִּדָּה. אוֹתִי שׁוֹכְחִים. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁלֹא יָפֶה לְקַנֵּא, אֲבָל אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ לְהִתְגַּבֵּר. וְחָשַׁבְתִּי שֶׁאִם אֲסַפֵּר לְמִישֶׁהוּ זֶה יָקֵל עָלַי, אָז סִפַּרְתִּי לְיוֹתָם, אֲבָל עַכְשָׁו כְּשֶׁהוּא סִפֵּר לְכָל הַכִּתָּה זֶה עוֹד יוֹתֵר מַכְבִּיד עָלַי.
עַכְשָׁו אַתֶּם מְבִינִים לָמָּה אֲנִי כְּבָר לֹא חָבֵר שֶׁלּוֹ, וַאֲפִלּוּ שׂוֹנֵא אוֹתוֹ, וְלָמָּה כְּשֶׁהוּא נִגַּשׁ אֵלַי הַבֹּקֶר, טָפַח עַל כְּתֵפִי וְאָמַר: 'נוּ, יוֹתָם, לָמָּה אַתֶּם מְצֻבְרָח?' לֹא עָנִיתִי לוֹ, סוֹבַבְתִּי אֶת גַּבִּי וְהָלַכְתִּי. אַתֶּם בֶּטַח מְבִינִים אוֹתִי. וְאַתֶּם גַּם מַסְכִּימִים אִתִּי? מַה אַתֶּם חוֹשְׁבִים, יְלָדִים יְקָרִים, אֲנִי צוֹדֵק? אוֹ שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג אַחֶרֶת? אָנָּא שִׁלְחוּ לִי עֵצָה...
אַבְרִי
(אֲבִינֵר בֵּית אֵל 90631)