מסע ארבעת המינים חלק ג' ואחרון...
אדון לולב, שכחת את תלמודך?
אי אפשר לקיים המצווה בלעדיך.
מינים שניים או שלושה,
זו אפילו לא חצי מצווה!
אדון לולב עונה:
'נכון, אתה צודק. לרגע שכחתי
טוב שבזכותך נזכרתי.
אני מיד יורד ומצטרף למסע,
קדימה! בואו ניסע.'
ארץ ישראל ארץ מופלאה, יש בה את כל סוגי מזג האוויר,
האתרוג אוהב חמימות ולחות,
ולכן בכפר מיימון שבדרום גדלים אתרוגים מצויינים.
נוסעת המכונית הישנה, גומעת מרחקים,
בתוכה: אבא, חגי ושלושה מינים.
אחרי נסיעה ארוכה מגיעים לכפר מיימון
לחפש את המין האחרון.
הנה הוא- יפה ומהודר,
בין העלים, האתרוג מוסתר.
ובפרדס, מבקרים רבים,
מורים, גבאים, וגם רבנים.
חגי חש מבוכה,
האם אזכה להצלחה?
היצטרף אליי האתרוג המהודר,
או שיעדיף איזה תלמיד חכם יקר?
חגי ניגש בשקט, מבקש בתחנונים,
אדון אתרוג, התשלים לנו את ארבעת המינים?
האתרוג מייד קופץ מהעץ,
חגי פחד שהוא לא יתפוצץ,
הוא אומר:
כל כך חיכיתי להצטרף בשמחה,
ללולב הדס וערבה!
כל השנה אני מחכה בין העלים,
מתי יצרפוני לשלושת המינים.
וואו! אני ממש מופתע! אומר חגי,
חשבתי שלא תבוא איתי, ודי,
חשבתי שתעדיף איזה רב חשוב,
או גבאי מאיזה יישוב.
עונה האתרוג:
אל תחמיץ מצווה הבאה לידך,
אני שמח לבוא איתך.
יותר טוב אתרוג אחד בין ארבעת המינים,
משניים על העצים.
אבא, חגי, אתרוג, לולב, הדס וערבה.
ובחג הראשון בסוכה של חגי,
כולם נהנו עד בלי די.
ברכו, נענעו, את ההלל גמרו,
כל ארבעת המינם אמרו:
היה שווה להצטרף לאגודה,
שיקיימו בנו מצווה מיוחדה.
התגובות שלכם