חכמולוגי
קוראים כותבים

קול פעמונים / עוז קפאח

 

קוֹל פַּעֲמוֹנִים

  

'אִם אֶתְפֹּס אֶת נְבוֹ הַזֶּה אֲנִי אֲכַּסֵּחַ אוֹתוֹ' הִרְהַרְתִּי, 'אַחֲרֵי מָה שֶׁהוּא עָשָׂה לִי אֶתְמוֹל, חֲבָל לוֹ עַל הַזְּמַן, הוּא עוֹד יַחְטֹף מִמֶּנִּי'. לֹא הִצְלַחְתִּי לְהִתְרַכֵּז וּלְהַקְשִׁיב לָרַב גַּמְלִיאֵל. שִׂרְטַטְתִּי בְּאֶצְבָּעִי עִגּוּלִים קְטַנִּים בַּחוֹל, וְעָקַבְתִּי אַחֲרֵי נְמָלָה קְטַנָּה שֶׁנִּסְּתָה לְטַפֵּס עַל יְרִיעַת הָאֹהֶל.
 
קוֹלוֹ שֶׁל הָרַב הִדְהֵד בְּאָזְנַי '...'לֹא יִקָּרֵעַ', אַתֶּם שׁוֹמְעִים, כָּךְ אָמַר ד' לְמֹשֶׁה – 'לֹא יִקָּרֵעַ'. כְּשֵׁם שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל אָסוּר שֶׁיִּקָּרַע, כָּךְ הַמְּעִיל שֶׁל אַהֲרֹן אָסוּר שֶׁיִּקָּרַע...' הַנְּמָלָה הִצְלִיחָה לְטַפֵּס כִּמְעַט עַד אֶמְצַע הַיְּרִיעָה, אַךְ אָז נָשְׁבָה רוּחַ פִּתְאוֹמִית, הַיְּרִיעָה הִתְנַדְנְדָה, וְהַנְּמָלָה נָפְלָה חֲזָרָה אֶל הַחוֹל. רִחַמְתִּי עָלֶיהָ, רָצִיתִי לָקוּם לְהָרִים אוֹתָהּ, אֲבָל נִזְכַּרְתִּי שֶׁאֲנִי עֲדַיִן בְּאֶמְצַע הַשִּׁעוּר. בֵּינְתַיִם הַנְּמָלָה חָזְרָה וְהִתְחִילָה לְטַפֵּס שׁוּב. אֵיךְ הִיא לֹא מִתְעַיֶּפֶת אוֹ מִתְיָאֶשֶׁת?
'אֶלְיָסָף, אוּלַי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה רִמּוֹנִים וּפַעֲמוֹנִים יֵשׁ בַּמְעִיל?' פָּנָה אֵלַי פִּתְאוֹם הָרַב גַּמְלִיאֵל. אֲנִי דַּוְקָא יוֹדֵעַ, כְּלוֹמַר, בְּעֵרֶךְ. אֶתְמוֹל דִּבַּרְתִּי עַל זֶה עִם אַבָּא. אַבָּא שֶׁלִּי הוּא אֶחָד מֵהָאוֹרְגִים שֶׁנִּבְחֲרוּ לְהָכִין אֶת בִּגְדֵי הַכְּהֻנָּה. הוּא בֶּאֱמֶת מֻכְשָׁר, אַבָּא שֶׁלִּי, הוּא יוֹדֵעַ לֶאֱרֹג וְלִתְפֹּר מַמָּשׁ יָפֶה. וְהוּא גַּם מַמָּשׁ צַדִּיק. פַּעַם אַחַת רָאִיתִי אוֹתוֹ יוֹצֵא לִפְנוֹת בֹּקֶר מֵהָאֹהֶל, כְּשֶׁכֻּלָּם עֲדַיִן יָשְׁנוּ. קַמְתִּי בְּשֶׁקֶט וְהָלַכְתִּי אַחֲרָיו, סַקְרָן לָדַעַת לְאָן הוּא יוֹצֵא. פְּעָמִים רַבּוֹת רָאִיתִי אוֹתוֹ קָם לִלְמֹד לְאוֹר הַנֵּר, אֲבָל לְאָן יֵשׁ לוֹ לָלֶכֶת? הוּא הָלַךְ יָשָׁר לָאֹהֶל שֶׁל חֶזִי. חֶזִי הָיָה שָׁכֵן שֶׁלָּנוּ, הָיוּ לוֹ חֲמִשָּׁה יְלָדִים וְלֹא הָיְתָה לָהֶם אִמָּא, כִּי הִיא נִפְטְרָה לִפְנֵי שֶׁיָּצָאנוּ מִמִּצְרַיִם. מֵרָחוֹק רָאִיתִי שֶׁאַבָּא עוֹזֵר לוֹ לְאַרְגֵּן דְּבָרִים בְּתוֹךְ הָאֹהֶל, לְנַקּוֹת וּלְסַדֵּר. 'אִם אַתָּה צָרִיךְ עוֹד מַשֶּׁהוּ, תֹּאמַר לִי' שָׁמַעְתִּי אֶת אַבָּא אוֹמֵר לְחֶזִי לִפְנֵי שֶׁנִּפְרְדוּ. רַצְתִּי מִיָּד חֲזָרָה לָאֹהֶל שֶׁלָּנוּ, הִתְכַּסֵּיתִי בַּשְּׂמִיכָה וְעָשִׂיתִי אֶת עַצְמִי יָשֵׁן. 
'אֶלְיָסָף?' קוֹלוֹ שֶׁל הָרַב הֶחֱזִיר אוֹתִי לַכִּתָּה 'אָה, נִדְמֶה לִי שֶׁשִּׁבְעִים וּמַשֶּׁהוּ, הָרַב. אוּלַי שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם?' 
'נָכוֹן מְאֹד, אֶלְיָסָף. יָפֶה. אַבָּא אָמַר לְךָ?' 
'כֵּן. אָה, הָרַב' הֶחְלַטְתִּי לִשְׁאֹל פִּתְאוֹם שְׁאֵלָה שֶׁהֵצִיקָה לִי 'לָמָּה כָּל הַמְּבֻגָּרִים עוֹבְדִים לְהָכִין אֶת הַמִּשְׁכָּן וַאֲנַחְנוּ לֹא? אוּלַי נֵלֵךְ לַעֲזֹר לָהֶם קְצָת?' 
הָרַב גַּמְלִיאֵל חִיֵּךְ 'הַלִּמּוּד שֶׁלָּכֶם הוּא מָה שֶׁנּוֹתֵן כֹּחַ לְכָל הַמְּבֻגָּרִים לַעֲשׂוֹת אֶת מְלַאכְתָּם! אֲבָל הַיּוֹם אַחַר הַצָּהֳרַיִם נֵלֵךְ בְּעֶזְרַת ד' יַחַד לִרְאוֹת כֵּיצַד מֹשֶׁה חוֹנֵךְ אֶת אַהֲרֹן וּבָנָיו'. 
'יֵשׁ!!!' צָהֲלוּ כֻּלָּם. 'אֲנִי לֹא חוֹשֵׁב שֶׁאֶלְיָסָף יָכֹל לָבוֹא אִתָּנוּ' אָמַר פִּתְאוֹם נְבוֹ, 'אֶתְמוֹל הוּא חָטַף לִי כַּדּוּר מֵהַיָּד וְהֶחְבִּיא אוֹתוֹ, וְהוּא לֹא מוּכָן לְהַגִּיד לִי אֵיפֹה הוּא. הוּא גַּזְלָן! לֹא נִרְאֶה לִי שֶׁרָאוּי שֶׁגַּזְלָן יָבוֹא לַמִּשְׁכָּן!' בַּכִּתָּה הִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה. 'אֵיךְ הוּא מֵעֵז?!' נָשַׁכְתִּי אֶת שְׂפָתַי וְלֹא עָנִיתִי, אֲבָל אֲנִי רוֹצֶה שֶׁלְּפָחוֹת אַתֶּם תֵּדְעוּ שֶׁזֶּה בִּכְלָל לֹא נָכוֹן. אֲנִי מָצָאתִי כַּדּוּר בַּחוֹל, בְּלִי שׁוּם סִימָן, וְלָכֵן לָקַחְתִּי אוֹתוֹ וְשִׂחַקְתִּי בּוֹ קְצָת. לְרֶגַע הִנַּחְתִּי אוֹתוֹ עַל הַחוֹל, וְנִכְנַסְתִּי לָאֹהֶל לִשְׁתּוֹת, וּפִתְאוֹם בָּא נְבוֹ וְאָמַר שֶׁהוּא זֶה שֶׁמָּצָא אוֹתוֹ. הִתְחַלְנוּ לָרִיב, וּבַסּוֹף חָטַפְתִּי אֶת הַכַּדּוּר וְהֶחְבֵּאתִי אוֹתוֹ, כִּי הֲרֵי בֶּאֱמֶת הוּא שֶׁלִּי וְלֹא רָצִיתִי שֶׁנְּבוֹ יִקַּח אוֹתוֹ. אֲבָל נְבוֹ הָלַךְ לְאַבָּא שֶׁלִּי וְאָמַר לוֹ שֶׁאֲנִי חָטַפְתִּי לוֹ. לְמַזָּלִי, אַבָּא שֶׁלִּי לֹא הִתְעָרֵב, הוּא אָמַר שֶׁאֲנַחְנוּ וַדַּאי יְכוֹלִים לְהִסְתַּדֵּר בֵּינֵינוּ, אֲבָל אֲנִי יוֹתֵר לֹא אֲדַבֵּר עִם נְבוֹ הַזֶּה! עַכְשָׁו הוּא מַעֲלִיל עָלַי עֲלִילוֹת לִפְנֵי כָּל הַכִּתָּה?! 
'אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מָה הָיָה אֶתְמוֹל' אָמַר הָרַב 'אֲבָל הַיּוֹם, לַמִּשְׁכָּן כֻּלָּם בָּאִים'.
לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן הִתְקַהֲלוּ אֲנָשִׁים רַבִּים, אֲבָל כְּשֶׁהִגַּעְנוּ זָזוּ חֶלְקָם הַצִּדָּה וּפִנּוּ לָנוּ מָקוֹם שֶׁנּוּכַל לְהִתְקָרֵב וְלִרְאוֹת. שָׁמַעְתִּי מֵאַבָּא הַרְבֵּה עַל הַבְּגָדִים, אֲבָל סוֹף סוֹף לִרְאוֹת אוֹתָם עַל אַהֲרֹן בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ! כִּמְעַט רָעַדְתִּי מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת. רַחַשׁ עָבַר בַּקָּהָל 'הִנֵּה הוּא, הִנֵּה הוּא, הוּא יוֹצֵא', נִדְחַפְתִּי קְצָת קָדִימָה וְהֵצַצְתִּי. וְאָמְנָם – מוּלִי, בְּפֶתַח הַמִּשְׁכָּן, עָמַד אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, הַמִּצְנֶפֶת וְהַצִּיץ לְרֹאשׁוֹ, וְהוּא עָטוּי בִּמְעִיל הַתְּכֵלֶת שֶׁאַבָּא אָרַג, וְעָלָיו הָאֵפוֹד וְהַחֹשֶׁן. הוּא פָּסַע צַעַד אֶחָד קָדִימָה, וּבַדְּמָמָה שֶׁנּוֹצְרָה נִתַּן הָיָה לִשְׁמֹעַ דִּנְדּוּן פַּעֲמוֹנִים עָדִין. מִישֶׁהוּ נִדְחַף לְיָדִי. הִבַּטְתִּי הַצִּדָּה לִרְאוֹת מִי זֶה, וְהִצְטַעַרְתִּי – זֶה הָיָה נְבוֹ. 'מִכֻּלָּם דַּוְקָא הוּא חַיָּב לְהִתָּקַע פֹּה?' חָשַׁבְתִּי. 
אֲבָל מִתְבָּרֵר שֶׁהוּא בָּא בְּכַוָּנָה. 'אֶלְיָסָף, תִּשְׁמַע' פָּנָה אֵלַי כְּשֶׁהוּא מַבִּיט לַקַּרְקַע, 'חָשַׁבְתִּי עַל כָּל הָעִנְיָן, וַאֲנִי מַמָּשׁ מִצְטַעֵר. לֹא יוֹדֵעַ מָה קָרָה לִי שֶׁפִּתְאוֹם דִּבַּרְתִּי עָלֶיךָ כָּכָה לִפְנֵי כֻּלָּם. עַכְשָׁו, כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת אַהֲרֹן הַכֹּהֵן רוֹדֵף הַשָּׁלוֹם, נִזְכַּרְתִּי בְּמָה שֶׁהָרַב לִמֵּד אוֹתָנוּ הַבֹּקֶר, שֶׁאָסוּר לִגְרֹם לִקְּרָעִים בְּתוֹךְ עַם יִשְׂרָאֵל, וְשֶׁכְּשֶׁאֲנַחְנוּ פּוֹתְחִים אֶת הַפֶּה לְהַשְׁמִיעַ קוֹל, צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁזֶּה יִהְיֶה קוֹל עָדִין וְנָעִים, כְּמוֹ שֶׁל הַפַּעֲמוֹנִים בַּמְּעִיל. אֲנִי מַמָּשׁ מִתְבַּיֵּשׁ בְּמָה שֶׁעָשִׂיתִי. סוֹלֵחַ?'

 


***


הַאִם יֵשׁ מַצָּב שֶׁבּוֹ מֻתָּר לוֹמַר דָּבָר שְׁלִילִי עַל מִישֶׁהוּ בִּפְנֵי כֻּלָּם?
מָה גָּרַם לְנְבוֹ לְהִתְחָרֵט?
מָה יָכֹל לִגְרֹם לָּנוּ לְהִתְחָרֵט עַל טָעֻיּוֹת?

 

כתבו לנו מה דעתכם כאן בתגובות למטה! 

 

 

 

התגובות שלכם