חכמולוגי
קוראים כותבים

סיפור בהמשכים / הודיה כהן

 

 

 

מי אני ומה שמי? / הודיה כהן

 

 

 

 לחזרה לפרק השמונה-עשר של הסיפור לחצו כאן!

  

 

פרק 19

  

הגעתי לבית הספר בדיוק כשהצלצול נשמע. נכנסתי לכיתה ובנות שאלו היכן הייתי מה עשיתי... זה היה די מעצבן, שכן היה ממש לא קל להתחמק מהן. מזווית עיני ראיתי את נסיה מוקפת בנות. היא הביטה בי במבט מתחנן. צחקתי.

המורה נכנסה וכולנו נעמדנו במקומנו. כשהשיעור החל, נכנסה לכיתה ליטל, שהיא חברתי הטובה ביותר! (טוב, אני אדייק, היא היתה חברתי הטובה עד בואה של נסיה לכיתה... או שהיא עדיין חברתי הטובה? קשה להחליט...) ידעתי שאיחורה הגדול של ליטל, יביא עליה עונש כבד מהמורה...

המורה עמדה ושילבה ידיה בכעס.

'אני רק –' התחילה ליטל לומר.

'אף לא תירוץ אחד!' התעצבנה המורה. 'זה איחור גדול וזו לא הפעם הראשונה שלך, גברת ליטל!'

נסיה ידעה שליטל חברה טובה שלי. היהא הסתכלה בי במבט מתרכז ולפתע אורו פניה. 'המורה...המורה!!' צעקה בקול. הסתכלתי עליה במבט מבולבל והיא החזירה חיוך וקריצה. המורה הפנתה אליה את מבטה ומיצמצה קלות. 'טוב ליטל, אוותר לך הפעם. שבי במקומך' אמרה המורה ברוך.

ליטל צעדה קדימה אלא שאז-

'המורה!!!' צעקה פתאום שרון כשמבט נלחם בעיניה. המורה הביטה בשרון ומיצמצה.

'לא לא לא! תחזרי ליטל! איני מסכימה לוותר לך גם הפעם!' צעקה המורה. ליטל המבולבלת חזרה.

נסיה לא וויתרה והחזירה מלחמה.

'המורה המורה המורה המורה המורה...' קראה.

'שקט!' צעקה המורה והביטה בנסיה במבט זועם. –מצמוץ-

'טוב, ליטל. רק הפעם. שבי במקומך.' אמרה המורה בחיוך. הכיתה ההמומה הביטה במתרחש בפב פעור.

שרון התעצבנה ורקעה ברגלה בעצבנות. 'אהההה ג'וק!' צרחה לפתע.

המורה הביטה בה. –מצמוץ-

'איפה??' שאלה חברתי, שירה, שמפחדת מכל יצור קטן. 'חשבתי' אמרה שרון וגילגלה עיניה.

'ליטל, חזרי וזהו! אין לך מה לעמוד כאן, אני לא אשנה את דעתי!' צעקה המורה.

'אבל המורה...!' צעקה נסיה. 'ומספיק עם הרעש!' צעקה המורה אך הפעם עצמה עיניה ולא הביטה באיש. גם לא בנסיה.

שרון הוציאה לנסיה לשון והביטה בה במבט מרושע ומנצח. שיעור הסטוריה הגיע. הרב נכנסה וכולן נעמדו.

'אה, את שיעור הסטוריה מורה מלמד?' שאלה נסיה (להזכירכם, זה היום השני שלה בבית הספר).

'כן, זה הרב אורי' הסברתי.

השיעור החל. נסיה בהתה ברב כל השיעור, כשמבט מוזר בעיניה. לא הבנתי את פשר הדבר. רציתי לשאול אותה בסוף היום, וכך עשיתי.

'נסיה, מדוע בהית ככה ברב כל השיעור? מה משך את עינייך?' שאלתי.

'כלום... אני רק... הוא הזכיר לי קצת את אבא שלי. את יודעת, העיניים, צורת הדיבור, המבטים... הכל'. ענתה.

'איך קראו לאביך?' שאלתי.

'אוריאל' ענתה לי באנחת געגוע.

'יכול להיות' חייכתי.

שרון צפתה בנעשה מהצד. הדבר לא מצא חן בעיניה והיא נכנסה לשיחה.

'הי נסיה מאמי, מה קורה? רציתי להגיד לך שסתם שחקתי איתך קצת. את יודעת, זה היה בשביל הכיף' אמרה בטון סנובי כל כך, שהגעיל אותי. 'שמעתי שאתן מדברות על הרב אורי. אני יודעת עליו המון דברים' השוויצה. 'איך?? הרב בחיים לא מספר לנו על עצמו!' אמרתי. 'נכון. אז זהו שהוא ואבא שלי חברים, ואבא שלי מספר לי המון דברים עליו' אמרה בגאווה.

'ספרי!' התחננו אני ונסיה.

'אז ככה, הרב אורי נולד בתימן ועלה לארץ בגיל 19. יש לו 3 אחים. בגיל 20 הוא התחתן עם מישהי שקוראים לה אפרת ויש לו 2 ילדים, בן ובת, ששמם טליה ויצחק' אמרה. 'מקווה שעזרתי' חייכה והתרחקה מהמקום.

'לא...אין מצב שזה אבא שלי' נאנחה נסיה. 'אבא שלי לא תימני, לאמא שלי קוראים בכלל ורד, אין לו אחים, ויש לו רק אותי' אמרה בעצב.

חזרנו הביתה יחד. נסיה היתה מדוכדכת. 'אבל הוא היה כל כך דומה לו...' מלמלה. כאב לי לראות אותה כך.

למחרת, לנסיה היה רעיון. היא הלכה למחנכת שלנו. 'המורה, אני חייבת תמונה של שרון. עוד מעט יש לה יומולדת ואני צריכה להכין לה משהו. יש לך תמונה שלה ושל המשפחה שלה?' שאלה נסיה.

'טוב, אממ... של המשפחה...? לא יודעת... אני אבדוק... אה, היא שלחה לי תמונה שלה ושל המשפחה מבת המצווה שלה. אני אשלח לך בגימייל'. אמרה. נסיה זרחה מאושר...

'יש, תודה!' אמרה נסיה.

נסיה הלכה להוצאת תמונות כדי להדפיס את תמונתה של שרון ולשרוף אותה. היא נכנסה לחנות. לפתע חשכו עיניה.

שרון נכנסה שניה אחריה לחנות. הן הסתכלו זו בזו ברשעות וחשבו על אותו הדבר. שתיהן התחננו למוכרת שתדפיס להן ראשונה את התמונה.

'התמונה של שרון ומשפחתה יצאה קודם. נסיה הרימה אותה בחיוך. שרון זינקה אליה וניסתה לחטוף מידה את התמונה. 'מאיפה השגת את התמונה?!' צעקתי תוך כדי היאבקות. 'זה לא אני. זה לוקר אחר. הוא השיג את זה מבית היתומים שהיית בו' ענתה ברשעות. התמונה של נסיה ומשפחתה יצאה. ביד אחת, שרון נאבקה עם ניסה, וביד השניה לקחה את התמונה של נסיה ומשפחתה. היא עזבה מהר את ידה כדי להוציא מצית, ונסיה הוציאה את שלה. שניהן שרפו את התמונות.

'אז מה? מי ניצח?' שאלה נסיה.

'אין לי מושג. שרפנו יחד את התמונות' ענתה.

'אז אולי... אני לא לאוסית ואת לא לוקרית' חייכה נסיה.

'כנראה' ענתה.

'יש!!' זרחה נסיה מאושר.

'מה יש?? לא ניצחת!' התבלבלה שרון.

'בדיוק! אני לא צריכה לחיות במרדף הזה, ומצד שני, לא תהיה לוקרית שתהרוס לי את החיים!' חייכה נסיה.

'אאוץ'' ענתה שרון וגילגלה עיניה.

'מצטערת' חייכה נסיה וחיבקה את שרון בחיבה. שרון המופתעת הביטה בה שניה וחיבקה גם.

'נסיה... יש משהו שאני צריכה לספר לך' אמרה שרון. נסיה הביטה בה בשאלה. 'למעשה, אני לא יודעת כלום על הרב אורי. טוב, אולי אני יודעת דבר אחד... אני יודעת, שהוא מחפש אחרייך המון שנים' חייכה ונעלמה מהמקום. נסיה נותרה המומה וזורחת מאושר.

'מצאתי אותו. מצאתי את אבא שלי' מלמלה.

 

 

סוף!!!

 

 

תודה רבה להודיה כהן על הסיפור המאלף!

     

התגובות שלכם

  • צופיהמלכה
    כ"ג ניסן תשע"ה
    סוף סוף היא מצאה את אביה איזה סיפור מרתק ומרגש ממני צופיהמלכה
    • נעווש!!!
      כ"ד ניסן תשע"ה
      את אלופה חיימשלי!!!!!!!!!!!אלופה!!!אני מעריצה שלך!!!אני לא מאמינה שהסיפור המהמם שלך נגמר!!!מתה עליך תמיייד ובחיים לא אשכח תסיפור שלך!!!!!!!!!1אוהבתותך המונמונמונמונמוןןןןןןןןןןן!!!!!!!!!!!!!!!!!!נעווש!!!:)אגב..אם זאת את בתמונה את יפיפיה ומהממת!!!!!!!
      • הודיה כהןןן
        כ"ה ניסן תשע"ה
        יאאא איזה בובה!! מאמי!! אני בחיים לא מצליחה לפרגן ככה!! כפרונייייי!! תודההה!! אני בחיים לא אשכח את התגובות שלך!! תאמיני לי, איזה אושר את גורמת!! וכן, זאת אני בתמונה...אני בטוחה שאת מהממת!! יפה ששליי
  • חדוה
    כ"ג ניסן תשע"ה
    מהמם ומקסים, אבל אבא של נסיה לא השתחרר!! ומה זה עוזר לה אם שרון גילתה לה, היא כבר ידעה שאבא שלה אצל האיש הזה!!
    • הודיה כהןןן
      כ"ד ניסן תשע"ה
      תודהה
  • טליה
    כ"ג ניסן תשע"ה
    תקשיבי את חייבת להוציא ספר!!!!!כמעט בכיתי! נ.ב מיזו הילדה שבתמונה שם??מעריצה שלךך הודיוששש ובהצלחה 5??????
  • ש,ש
    כ"ג ניסן תשע"ה
    יפה
  • חסוי
    כ"ג ניסן תשע"ה
    הודיה זה מהמם אני כל כך אוהבת את זה!!!!!!!!!
  • אילה אברהם
    כ"ג ניסן תשע"ה
    את פשוט סופרת אלופה, קראתי את הסיפור שלך ואת פשוט ממש סופרת, את האמת גם אני כתבתי שני ספרים מהממים
  • שירה המעריצה
    כ"ג ניסן תשע"ה
    להודיה כהן הסופרת התותחית!!!! זה היה סיפור פשוט מהמם!!!! מרתק!!! את פשוט יודעת לכתוב ממש ממש טוב!!! אוהבת שירה
  • מושקי
    כ"ג ניסן תשע"ה
    אמא אני ההיתי במתח עצום בתמונות ומה זה שמחתי בסוף!! תגידי את המצאת את הסיפור? יש כזה דבר לוקר ולאוס באמת? וקיצר סיפור מדהים מטריף ומהמם כל הכבוד!!!!!!
  • דודי
    כ"ג ניסן תשע"ה
    מאלף
  • עטרת כהן
    כ"ג ניסן תשע"ה
    הודיה אחלה סיפור תודה רבה אולי תוציאי ספר
  • נחללוש
    כ"ד ניסן תשע"ה
    הודיה את אלופה איזה סיפור מאלף!! אין עליך!!!!
  • חני
    כ"ד ניסן תשע"ה
    סיפור מאלף כזה עוד לא ראיתי אבל שאלה אחת מה קרה אחרי שפגשה את אביה והסיפור פשוט מאלף אין עליו כזה סיפור עוד לא ראיתי אין על הסיפור הזה פשוט מדהים אהבתי מאוד
  • עדיאל לוי
    כ"ד ניסן תשע"ה
    מהמם משגע אין מילים קולע ויפה.
  • תמר
    כ"ד ניסן תשע"ה
    זה מדהים!
  • חסוי
    כ"ד ניסן תשע"ה
    איזה סיפור מאלף כל הכבוד!!!!!!!!!!!!!
  • יוסי
    כ"ד ניסן תשע"ה
    סיפור מהממממממממם רק לא הבנתי למה ליטל ונסיה צעקו 'המורה המורה'
  • עטרה זליגר
    כ"ד ניסן תשע"ה
    מהמממממם!!! מדהיייים!!!מותח בטרוף! איך את יודעת לכתוב סיפור כזה מהמממם!?!איןאין עליך!!!
  • בת עמי
    כ"ד ניסן תשע"ה
    להודיה זה פשוט מהממם !!!!!!!!!!!!!!!!
  • לאה
    ח' שבט תשע"ח
    מהמם סיפור מדהים!!!!!! פעם ראשונה קראתי את זה,מדהים מדהים1! תמשיכי לכתוב סיפורים
  • ריבקי
    כ"ד ניסן תשע"ה
    זה אחד הסיפורים הכי יפים ש-ק-ר-א-ת-י-! אולי באמת תוציאי ספר? מי זאת הילדה בתמונה? את מתכתבת בפורום על האש? אם לא כדאי לך להכנס...
    • הודיה כהןןן
      כ"ה ניסן תשע"ה
      נשמות...!!
  • הילה ר
    כ"ד ניסן תשע"ה
    להודיה המהממת סיפור מהמם!!!!
  • תמר בוטניקום
    כ"ד ניסן תשע"ה
    מהמם!!!!!!!!!!
  • אחיה
    כ"ד ניסן תשע"ה
    הודיה כשתהי גדולה תוכלי להיות סופרת הסיפור פשוט מדדדדדדדדההההייםםםם!!!!!!!!!!!!!!
  • אוריה לביא:)
    כ"ד ניסן תשע"ה
    הודיה את פשוט יודעת למתוח אותנו !!!!תוצאי כבר ספר:)!!!! ובבקשה תרשמי עוד סיפור כזה מאלף ומרתק:):):):):::) אוהבת ומעריכה אוריה לביא מהכיתה שלך
  • רחל
    כ"ד ניסן תשע"ה
    יפה וגם זה הסיפור הכי יפה שקראתי
  • יפית יפרח
    כ"ד ניסן תשע"ה
    שיואאאא איזה סיפור מושלם קראת את כולו ביום אחד... דרך אגב בת כמה הודיה?<.? ההיתי ממליצה לה להוציא את הספר הזה לאור
  • אנה
    כ"ד ניסן תשע"ה
    הודיה שתדעי שזה הסיפור הכי מהממם ומותח שקראתי אי פעםםםםםםםםםםםםםםם
  • מורשה
    כ"ה ניסן תשע"ה
    הודיה הסיפור היה פשוט מהמם!
  • איילה מעטוף
    כ"ה ניסן תשע"ה
    הודיה עשית את זה ובגדול את בטוח הולכת להיות סופרת כשתגדלי!!!$$$
  • תפארת
    כ"ה ניסן תשע"ה
    את חייבת לעשות מזה ספר! את מבוזבזת.. התרגשתי מאדד..חח..באמת!!! שיווונ אלופהה!! תוציאי את זה בספר!
  • יוסף סלמן
    כ"ו ניסן תשע"ה
    איזה סיפור מהמם
  • אחר כך
    כ"ו שבט תשע"ח
    תגידי הודיה מתי נולדת
  • חני
    ז' סיון תשע"ה
    סיפור מאלף...מרגש מאווד תוציאי עוד סיפורים בבקשה!!
  • גיטי
    ט"ו שבט תשע"ח
    הודיה! כל הכבוד! סיפור מהמם! מצאתי אותו רק אתמול וקראתי את כולו ביומים! בגלל שאתמול לא הספקתי הכל מרוב שהייתי במתח! אמא שלי כבר אמרה לי מיליון פעם ללכת לישון ובקושי רציתי! מרוב שהסיפור שלך מהמם ומרגש!!!!! לא יכולתי להפסיק!!!!!!!!
  • איילה מעטוף
    ה' חשון תשע"ח
    סיפור מאלף!!!!! את כותבת מהמם!!!!
  • ילדה ישראלית
    כ"ז ניסן תשע"ה
    כל הכבוד על הספור הוא מדהים מאלף מקסים את חיבת להוציא ספר אין כמוךךךךךךךך אוהבת ילדה ישראלית
  • חיה מושקא סלמן
    כ"ז ניסן תשע"ה
    את חייבת לכתוב ספר !!!!!!!!!!! הסיפור היה מושלם!!!!!!!!!!!!!!
  • שמואל דרשן
    ל' ניסן תשע"ה
    סיפור פשוט 100מם גם לי יש סיפור אבל אני לא יודע איפו שולחים
  • דניאל לופס
    ה' אייר תשע"ה
    מקסיייייים
  • הודיה לואי
    כ"ד אב תשע"ז
    ואו הודיה זה ממש סיפור מהמם מחכה לעוד......
  • אביה
    י"ח טבת תשע"ז
    סיפור מדהים את ממש כישרונית!!!!!!!!