סיפור מתקופה אחרת / הלל רוזנהיים
סיפור מתקופה אחרת / הלל רוזנהיים
שלום לכם.
קוראים לי אברהם ואני כותב לכם עכשיו במחשב (ככה קוראים לזה לא?) אבל אני בכלל מתקופה אחרת.
אתם בטח צוחקים עלי ולא מאמינים לי נכון?
בגלל זה עכשיו אני אספר את הסיפור שלי, ואז תחליטו אם אני צודק או לא בסדר? (אצלכם אומרים אוקי נכון?)
הכל החל לפני שבוע (שבעצם אצלכם זה 70 שנה ושבוע).
בדיוק חשבתי על מדינה יהודית וכמה אני מקווה שתקום אחת כזאת,
ואז מצאתי את עצמי בתוך חדר מוזר, עם לוח שיש בו קולות ופרצופים של בני אדם. פתאום מישהו אמר- 'ביום חמישי הבא יתקיים יום העצמאות ה-67 של מדינת ישראל'. את ההמשך כבר לא שמעתי כי לאחר מכן הסתבר שהתעלפתי.
קמתי כשילד מסתכל עלי מלמעלה, ואני מחובר לכל מיני מכשירים מוזרים.
'מה אני עושה כאן?????' שאלתי. 'זה מה שאני שואל אותך' אמר לי הילד וחייך. 'מצאתי אותך מעולף בתוך החדר שלי'. 'אני לא יודע מה עשיתי אצלך בחדר'. אמרתי לו, 'אני רק יודע שהתעלפתי כי שמעתי שאמרו שיש מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל!!!!'. 'אתה מתכוון למדינה שלנו שבת 67 שנה? מה כבר יכול להיות מיוחד בה?' הוא שאל שאלה שהיתה נשמעת לו תמימה מאד.
ואז כבר הבנתי שהגעתי לתקופה אחרת. הבנתי שהמטרה שלי היא ללמד את הילד (שלאחר מכן התברר שקוראים לו גל) מה חשיבותה של מדינת ישראל.
הסברתי לו על המדינה שחיכו לה 2000 שנה! ועל איזה זכות זה לגור בה.
לאחר שכבר היתי בבית של גל כמה ימים (מהבית חולים כבר שחררו אותי) אמר לי גל- 'רגע אמרת שאתה בא משנת התש'ה לא? אז יש לי בשורה בשבילך. אחרי שתחזור לבית שלך תחכה רק 3 שנים ותהיה לך מדינה!'
ואני שמחתי את שמחת החיים שלי.
עכשיו אני חוזר מטקס יום העצמאות בעיר לוד, העיר של גל,
ואני כבר ממש מחכה לרגע שבה תקום המדינה ואני יחווה כל שנה כאלה חוויות.
רגע מה זה למה הכל מתחיל להיות מעורפל?
אני יודע, אני חוזר הביתה!
להתראות מדינת ישראל הוותיקה!!!
התגובות שלכם
ליאה.
י"א ניסן תשע"טאילה - עורכת תוכן
ל' ניסן תשע"ט