למשל לדוגמה- ממשלי המגיד מדובנה

שלושה שותפים באדם

שלושה שותפים באדם - אביו, אמו והקב'ה. ואת מי הכי צריך לכבד? את הקב'ה כמובן!
הנה משל שמסביר מדוע.

היו היו שלושה חברים טובים, מישל, ז'ק וארמנדו, שהחליטו לצאת לעולם ולמצוא חפצים מיוחדים ויקרים. הם קבעו להפגש כעבור שנה בביתו של מישל, ולהציג את החפצים שמצאו.

כשנפגשו במועד שנקבע, מישל ביקש להראות את החפץ שלו ראשון.

'לא תאמינו מה השגתי!' הוא אמר בגאווה לחבריו, ושלף מראה קטנה וקצת שבורה מאחורי גבו.

'את המראה השבורה הזאת…?' חייך ז'ק בזלזול קל.

'כן' אמר מישל 'אך זאת לא סתם מראה. הביטו!' הסתכלו החברים במראה, ולהפתעתם, במקום לראות את ההשתקפות שלהם, ראו ארצות רחוקות ומראות מרתקים. 'בעזרת המראה הזאת יכולים לצפות בכל מקום בעולם!' אמר מישל בגאווה.

'יפה' אמר ז'ק. 'אך גם אני מצאתי משהו מיוחד.' והוא שלף מחצלת מרופטת מתוך תיקו. 'אני יודע, המחצלת שלי לא נראית מי יודע מה, אך היא מסוגלת להביא את היושב עליה לכל מקום בעולם בין רגע!'

ארמנדו ומישל התפעלו מהמחצלת, ואז ז'ק פנה לארמנדו.

'נו, מה אתה הבאת?'

'לי יש שק תפוחים' הוא אמר בשקט.

'שק תפוחים?' צחקו השניים האחרים.

'כן, שק תפוחים. אך אלה תפוחי פלא. כל חולה שיטעם מהתפוחים שלי, יבריא מיד.'

החליטו השלושה להסתכל במראה, ולראות מה נעשה בסין הרחוקה. והנה, המראה הראתה להם קהל גדול העומד מחוץ לארמון המלוכה, ובוכה. הסתבר שהנסיכה היתה חולה מאוד, והרופאים נואשו מלמצוא לה תרופה.

'קדימה!' אמר ז'ק 'קח את אחד התפוחים שלך, ארמנדו, ועלה על המחצלת שלי!'

השלושה עלו על המחצלת, ובין רגע מצאו את עצמם בארמון המלוכה הסיני. הם הסבירו את מטרת בואם, והוכנסו לחדר הנסיכה. הנסיכה שכבה על המיטה בעיניים עצומות, אך מיד כשנתנו לה לטעום מהתפוח הקסום, היא פקחה את עיניה, והתיישבה במקומה מאוששת! השמחה היתה רבה והמלך לא ידע מה לעשות מרוב אושר.

'תודה רבה לכם, אנשים יקרים!' הוא התרגש. 'אני רוצה לתת לכם את הפרס הגדול ביותר שאני יכול - את ידה של ביתי המקסימה! עם שלושתכם היא לא יכולה להינשא, אז החליטו בינכם למי הכי מגיע להתחתן איתה, והוא יזכה בה.'

'ברור שלי' קפץ מיד מישל. 'אלמלא המראה שלי, לא היינו יודעים שהנסיכה חולה!'

'יכול להיות' נכנס לדבריו ז'ק 'אך בלי המחצלת המעופפת שלי, איך יכולנו להגיע לכאן?'

'וברור שבלי התפוח שלי, הנסיכה לא היתה מחלימה, ולא היתה שום תועלת לא במראה ולא במחצלת…' אמר ארמנדו, והביט בנסיכה היפה. 'נסיכה יקרה, במי תבחרי?'

הנסיכה הסתכלה על השלושה. 'קודם כל, תודה לשלושתכם! אתם צודקים, לא הייתי מחלימה בלי המאמץ המשותף שלכם. ללא המראה וללא המחצלת, אין ספק שלא הייתי בין בחיים.

אך כעת, אני עדיין תשושה מהמחלה הארוכה, ואצטרך טיפול ממושך כדי להחלים לגמרי. לשם כך, אני זקוקה לתפוחי הפלא האלה, ואותם יוכל להעניק לי דווקא ארמנדו…'

ומה הנמשל? אבינו ואמנו הביאו אותנו לעולם הזה, ובלעדיהם, לא היינו קיימים.

אך מהרגע שנולדנו, מי מקיים אותנו כל שניה ושניה? הקב'ה, כמובן, וכבודו קודם לכבוד הורינו.