סיפור בהמשכים / אסתי רמתי
האביר במסכה השחורה / אסתי רמתי
לחזרה לפרק הקודם של הסיפור לחצו כאן!
פרק יז
בפרק הקודם: האביר מגלה למשפחתו של יוחנן שהצלבנים מתכוונים לתקוף שוב את העיר. אבא של יוחנן לא יודע מה לעשות, אך לטל יש רעיון.
'הסבירי נמקי פרטי' בקש ממני יוני. 'על מה את מדברת?'
'תראה' אמרתי לו, ושלפתי את הנייד מהכיס. 'כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לחפש בגוגל ולגלות מה קרה! אם נראה שהיהודים נצחו, נדע שכדאי שיילחמו. ואם לא...אז צריך לחשוב מה לעשות…'
חברינו מתקופת הצלבנים נראו מבולבלים, אבל יוני רק פלט 'פחחחחח' ארוך. 'אנחנו לא יכולים להתחבר לגוגל בתקופת הצלבנים! אין בכלל רשת ואין כלום! את השירים יכולנו להשמיע רק כי הורדנו אותם לניידים שלנו.'
'אה.' אמרתי בעצב.
'רגע, אולי הבוגל שלכם לא עובד פה' אמר יוחנן באיטיות 'אבל אם תחזרו לעתיד ממש, לזמן שלכם, באמת תוכלו לדעת מה קרה!'
'ואיך בדיוק נעשה את זה, אה…?' שאלתי.
'עם סיכת הזאב, כמובן' קפץ האביר בהתרגשות 'הרי ככה אני הגעתי לזמן שלכם. אולי גם אתם תצליחו!'
עכשיו כולם כבר התחילו להתלהב.
'זה רעיון מעולה!' אמר יוני 'נחזור לתקופה שלנו, נבדוק מה קרה, ולפי זה נחליט מה לעשות.'
'אין זמן לבזבז' אמר האביר. 'הצלבנים מתכוננים לתקוף תוך כמה ימים, כשהיהודים לא יצפו להם. כדאי שעד אז נהיה מאורגנים - למלחמה, או לכל אפשרות אחרת . הסיכה נמצאת על המדף בתוך ספל, קחו אותה יחד.'
'טוב, אז להתראות…' אמרתי לכולם, קצת בהלם מזה שאנחנו הולכים הביתה. האמת היא שלא הייתי בכלל בטוחה שזה מה שיקרה. אולי ננחת ביציאת מצרים או משהו?
'ביי' אמר גם יוני, והלך איתי לעבר המדף. הושטנו כל אחד את ידו לתוך הספל, החזקנו יחד בסיכה ו...פוף! העולם סביבנו הסתחרר.
כשפקחתי את העיניים, גיליתי שאני יושבת על הרצפה בדירה מודרנית - אך לא שלנו. ולפני שהספקתי לשאול את יוני אם יש לו מושג איפה אנחנו - לחדר נכנס אדם לבוש פיז'מה... זה היה...
למעבר לפרק הבא של הסיפור לחצו כאן!
התגובות שלכם
דוד
י"ב אייר תש"פרועי יהודה גלטר
כ"ו אייר תשע"ה