הסנדלר וכיכר הזהב
הסנדלר וכיכר הזהב
עשיר אחד טייל בעיר, כשלפתע נקרעה לו הנעל. הביט כה וכה, וגילה שהוא עומד ליד סנדלרייה. 'איזה מזל!' חשב העשיר 'בדיוק מה שאני צריך!' קיפץ לו על רגל אחת, ונכנס פנימה.
בסנדלרייה הקטנה והעלובה עמד הסנדלר, והוא לקח את הנעל הקרועה מהעשיר, ותקן אותה בלי לדבר. העשיר הביט בנעל המתוקנת, וראה שהתיקון עקום ולא מוצלח במיוחד.
'מה זה צריך להיות? אתה אמור להיות סנדלר, לא? איזה מין תיקון זה?' גער העשיר בסנדלר.
הסנדלר פרץ בבכי. 'אני מצטער' הוא אמר 'בתי הבכורה עומדת להנשא, ואין לי אפילו פרוטה לתת לה לחתונה! אני כל-כך טרוד שאיני מצליח להתרכז בעבודה! האמן לי, אם הייתי רגוע יותר, הייתי מתקן לך את הנעל לתפארת!'
ריחם העשיר על הסנדלר, ולקח אותו לביתו. קודם הוא העניק לו כסף כדי לחתן את הבת, ואז הוא הכניס אותו לאחד המחסנים, ונתן לו גוש זהב גדול. 'קח' הוא אמר 'זאת כיכר זהב. כשתצטרך לחתן בת נוספת, תוכל לקחת מכאן חתיכה, ולא תדע מחסור'.
העני הנרגש הודה לעשיר והלך לדרכו. ובאמת, מאותו יום התהפך מזלו. הוא היה רגוע יותר, והצליח לעבוד כמו שצריך. תוך זמן קצר שמעו כולם על הנעליים המשובחות שלו, והוא הלך והתעשר. גם כשחיתן את בנותיו האחרות, מעולם לא נזקק לכיכר הזהב.
באחד הימים הלך הסנדלר העשיר, ומצא ברחוב קבצן שיושב ובוכה שאין לו כסף. הוא הזמין אותו אליו, ונתן לו את כיכר הזהב. הקבצן לקח סכין, וניסה לחתוך את הכיכר - אך לתדהמתו הוא גילה שרק שכבת זהב דקיקה ירדה! הכיכר היתה עשויה ברזל, ורק צופתה!
'רימית אותי!' הוא אמר לסנדלר 'זה בכלל לא זהב!'
'מוזר מאוד' השיב הסנדלר - אני מתנצל, באמת לא ידעתי! אך דע לך, שהכיכר הזאת היתה שווה בשבילי זהב באמת. היא זאת שנתנה לי בטחון ושקט נפשי, והחזירה לי את האמון בעצמי! גם לך אתן עכשיו כסף - אך דע לך שאם תאמין בעצמך, תוכל לצאת מכל צרה…'
התגובות שלכם