הענקים - הרב שמחה הולצברג
איש חסד מופלא, 'אבי הפצועים' הרב שמחה הולצברג, נולד בשנת תרפ'ד בוורשה שבפולין. הוא גדל במשפחה ענייה מאוד, וכשהיה בן 13, נלקחה משפחתו לגטו ורשה. הוריו ושני אחיו נרצחו בשואה, ושמחה הצעיר נלחם במרד המפורסם בגטו. המרד נכשל, ושמחה נשלח למחנות ריכוז.
בסוף מלחמת העולם, המחנה שוחרר על ידי הצבא הבריטי, ושמחה עלה לארץ. למרות שעברו עליו דברים כל-כך קשים, הוא לא ריחם על עצמו, אלא החל מיד לעסוק בפעילות חסד - ביקור ניצולי שואה שאושפזו בבתי חולים לחולי נפש.
באותה תקופה, פגש שמחה הולצברג את הצדיק ר' אריה לוין, והפך לתלמידו המובהק.
'שמחה, עליך לבקר את פצועי צה'ל' יעץ לו הרב, ושמחה התגייס למשימה במלוא המרץ. הוא הסתובב בבתי חולים, ביקר את הפצועים הרבים, הביא להם שוקולד וסיפר להם בדיחות. הוא התייעץ עם הרופאים עבורם, טיפל בבני משפחותיהם, ודאג לכל אחד ואחד מהם כאילו היה בנו. הוא עודד את רוחם, וליווה אותם עד שזכו לחזור לחיים, להינשא ולהקים בתים.
אלפי פצועים התייחסו אליו כאל אבא, והשתקמו בזכותו.
בגיל 69, כשהרב שמחה הולצברג היה באזכרה לזכר חללי 'אוטובוס הדמים' (פיגוע נורא בו נרצחו 35 ישראלים) לבו הרחום לא עמד לו, והוא נפטר. יהי זכרו ברוך!
ספור קטן על גדול - אתרוג ושמו לייבלה
בנו של הרב שמחה הולצברג, אפרים, ספר שבילדותו שאל את אביו אם יש לו אתרוג מהודר לחג הסוכות. 'יש לי האתרוג הכי מהודר שאפשר' ענה לו אביו, 'קוראים לו לייבלה'.
לייבלה היה ניצול שואה שהיה חולה נפש. האיש המסכן היה מוזנח מאוד, ולא היה מסוגל לדאוג לדברים הכי בסיסיים, כמו מקלחת, למשל.
בכל ערב סוכות, הרב הולצברג היה לוקח את לייבלה, משכנע אותו להתרחץ ולהסתפר, ומארח אותו בביתו למשך שבוע שלם.
כנראה שלרב הולצברג היה גם אתרוג אמיתי, אך בעיניו, לייבלה האומלל היה יקר יותר מהאתרוג המהודר ביותר.
התגובות שלכם
אורי אמויאל
י"ח אדר תשע"חשוהם
ט"ו אלול תשע"חתהילה
י"א תשרי תשע"חיעלה חיון
ב' כסלו תשע"חיונתן פוגלמן
כ"ט שבט תשע"חמעוז
ט"ו אלול תשע"חמירי שמטוב
ג' תמוז תשפ"א