חכמולוגי
בלוג

סיפור לחג הסיגד

 יום אחד, בסוף חודש חשון בשנה שעברה, נסעתי עם אמא לבקר את סבתא. סבתא גרה בירושלים, ליד טיילת ארמון הנציב.

'מה הולך פה?' התפלאה אמא, כשראתה שוטרים עומדים וחוסמים את הכביש. השוטרים כיוונו את המכונית לרחוב צדדי, ואמא ואני יצאנו והתחלנו ללכת לבית של סבתא ברגל.

פתאום שמנו לב שאנחנו צועדות בתוך קהל גדול, והיינו די יוצאות דופן. כי כמעט כל הקהל היה מורכב מבני העדה האתיופית! כולם הלכו לכיוון של הטיילת, והם היו לבושים במין גלימות לבנות וארוכות. 'תראי!' אמרתי לאמא בהתרגשות, ומשכתי לה בשרוול. לפנינו הלכה חבורה של גברים לבושי לבן עם כובעים מיוחדים, ובידיהם היו מטריות גדולות וצבעוניות! בקהל הצועד היו גם ילדים ובני נוער.

'לאן הם הולכים?' לחשתי לאמא, והיא משכה בכתפיה. 'אין לי מושג...'

פתאום פנתה אלינו ילדה חמודה, בערך בת גילי, וחיוך לבן שיניים האיר את פניה הכהות. 'היום חג הסיגד' היא אמרה. 'זה חג של יהודי אתיופיה שחל בכ'ט חשון, בדיוק חמישים יום אחרי יום הכיפורים. חג של חידוש הברית עם הקב'ה, וחג שמזכיר מעמד דומה שהיה בימי עזרא ונחמיה.'

'מעניין מאוד!' אמרה אמא. 'עכשיו שאני חושבת על זה, שמעתי על הסיגד. אבל לא ידעתי שזה היום…'

'לאן אתם הולכים?' שאלתי, והילדה השיבה שהם הולכים לטיילת ארמון הנציב. 'כשהיינו באתיופיה, חגגו את הסיגד על הר גבוה. כל האנשים מהכפרים שבסביבה היו מתקבצים יחד, ועולים על ההר. שם הקייסים - שהם המנהיגים הדתיים שלנו - היו קוראים ב'אורית', שזאת התורה.'

'וי, זה ממש נשמע כמו מעמד הר סיני!' התפעלתי.

'כן, זה אמור להיות דומה' צחקה הילדה. 'אגב, אני אלמז.'

'ואני הודיה' הצגתי את עצמי. 'ועדיין לא גמרת לספר למה אתם הולכים לטיילת…'

'כשעלינו לארץ חיפשו מקום לחגוג בו את חג הסיגד' הסבירה. 'הוחלט על הטיילת, כי משם רואים את הר ציון. אחרי הטקס אנחנו צועדים לכותל, וזה מאוד מרגש.'  

'אפשר להצטרף אליכם?' שאלתי.

'בטח!' אמרה אלמז. 'בשנים האחרונות מצטרפים אלינו הרבה אנשים שהם לא מהעדה. גם ילדים מבני עקיבא באים ורוקדים כל הדרך לכותל…'

אבל אמא הזכירה לי שסבתא מחכה לנו, ואי אפשר להתעכב, 'בעזרת ה', אם תזכרי את התאריך, אולי בשנה הבאה נצטרף. זה נשמע מקסים!'

השנה, למדנו על חג הסיגד בבית הספר, ואני מיד רצתי הביתה להזכיר לאמא …מחר ניסע שוב לירושלים, לטיילת ארמון הנציב, ואני ממש מקווה שנפגוש שם את אלמז! 

 

התגובות שלכם

  • הדסי
    כ"ו חשון תשע"ח
    מעניין
  • תהילה
    כ"ו חשון תשע"ח
    חמוד
  • מרים לפידות
    כ"ו חשון תשע"ח
    מענין אף פעם לא שמעתי אל זה
  • אלנתן טרבלסי
    כ"ו חשון תשע"ח
    למה מעניין
  • רעיה כהן
    כ"ו חשון תשע"ח
    מעניין אם זה אמיתי
  • אפרת
    כ"ו חשון תשע"ח
    דוד שלי הוא מנהל פנימיה של אולפנה שרוב בנות הפנימיה הן אתיופיות ודוד שלי הלך עם הפנימיה והמשפחה שלו
  • כרמי דור
    כ"ז חשון תשע"ח
    ממש יפה כל הכבוד חג שמח
  • טליה
    כ"ז חשון תשע"ח
    יפה!!!!!!!!!
  • חסוי
    ג' כסלו תשע"ח
    וואו סיפור יפה
  • הדסה
    ח' טבת תשע"ח
    מתוק!