אינכם מחוברים. על מנת לצפות בכל תכני האתר עליכם להיות מנויים ולהתחבר!

פרקי אבות

בערוץ מאיר לילדים

אבות לילדים
משחק חללית אבות
תחרות פרקי אבות
!לומדים ומשננים פרקי אבות, וזוכים
רוצים פרסים שווים? תחרות לימוד פרקי אבות יוצאת לדרך!
אז מה עושים?
- נכנסים לתחרות ונרשמים
- בוחרים פרק ומשנה
- משננים את המשנה בעל פה, או מכינים ביאור/פירוש למשנה
- בחרתם בעל-פה? הקליטו את עצמכם אומרים את המשנה במספר טלפון מיוחד
- בחרתם לכתוב ביאור או פירוש? כתבו לנו את מה שהכנתם על המשנה
- סיימתם? רוצים להגדיל את הסיכוי לזכות? המשיכו למשניות הבאות!
מבין המשתתפים המתמידים ייבחרו זוכים בפרסים מדהימים!
מוכנים? בואו נצא לדרך!
קדימה!

הפירושים והביאורים שלכם

התגובות שלכם

  • שלמה דזדזיץ
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק ה משנה כג: בן הא הא היה גר, ומכאן שמו.
  • אביגיל אודל כהן
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה א: הרע'ב אומר כתוב שמשה קיבל תורה מסיני למה כדי לדעת שיש גם מידות בתורה
  • נחמן יוסף
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה א: פרק א, משנה א: 'משה קיבל תורה מסיני' - למה זה קשור לפרקי אבות שעוסקת בעניינים של מוסר? כדי לומר לנו שגם המוסר הוא חלק מהתורה!
  • אוריה אברהם
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה ו: פרק א' משנה ו' יהושע בן פרחיה אומר עשה לך רב כלומר תיקח לעצמך רב שילמדך תורה וקנה לך חבר הפרוש תיקח לעצמך חבר כדי שדברי התורה יחדרו בחיים יש צורך בחבר כדי לחלוק איתו את סודותיו והוי דן את כל האדם לכף זכות כלומר כיון שאדם לומד תורה הוא נוטה לפסול כל אדם שאין בו תורה לכן אדם צריך לדון כל אדם לכף זכות
  • מעין לוי
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה א: משה קיבל תורה מסיני: משה קיבל במעמד הר סיני את התורה. ומסרה ליהושע: מסר את דברי התורה ליהושע. ויהושע לזקנים: יהושע מסר את התורה לזקני ישראל (שהם מכובדים). וזקנים לנביאים: יהושע מסר את התורה לנביאים. ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה: הנביאים מסרו ל-120 אנשי הכנסת הגדולה. הם אמרו שלשה דברים הוו מתונים בדין: תהיו תמיד בצד הדין. והעמידו תלמידים הרבה: שיהיה הרבה תלמידים שילמדו את התורה. ועשו סייג לתורה: ועשו כבוד,לתורה!
  • מעין לוי
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה ב: שמעון הצדיק נשאר מאנשי כנסת הגדולה, שהנביאים מסרו להם את התורה. הוא אמר דברים חשובים:'על שלשה דברים העולם עומד'. מה הכונה?! שהוא יכול לעמוד רק על 3 רגלים?! לא. התשובה היא, שהעולם יכול להתקים רק על שלשה דברים בסיסים, והם: על התורה, ועל ועל גמילות חסדים. את הראשון ואחרון כולנו הבנו: על התורה, פרושו של לימוד תורה, ואילו גמילות חסדים, זה מעשים טובים, שעוזרים. אז מה הכונה עבודה?! הכונה לעבודה אם משכורת שכך אי אפשר לחיות?! לא. זה מעשים שהתורה מצוה. כמו נטילת ידים, שמירת השבת, ועוד...
  • ישי
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה ג: פרק א משנה אנטיגנוס שגר בסוכו והיה תלמיד לשמעון הצדיק היה אומר לא לעשות עבודה כדי לקבל פרס אלא לעבוד כדי לא לקבל פרס ואז יהיה יראת שמים
  • מעין לוי
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה ג: אַנְטִיגְנוֹס איש סוכו, הכוונה שהוא גר בסוכו. הוא קיבל משמעון הצדיק (ממשנה ב'). הוא אמר אל תהיו עבדים המשמשים את הרב (הקב'ה) בשביל לקבל פרס. אלא, תהיו עבדים, אך משמשים את ה' לא לקבל פרס, לשם שמיים תעבדו אותו!
  • מעין לוי
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה ז: תתרחק משכן שלך שעושה לך דברים לא נעימים, או שלא עושה מעשים טובים. אל תתחבר לרשע, למשהו שלא עושה לך דברים נעימים ושלא עושה מעשים טובים.
  • מרדכי אברבוך
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה ג: 'אנטיגנוס איש סוכו קיבל משמעון הצדיק, הוא היה אומר אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס'- בעבודת ה, בלימוד התורה ועשיית המצוות, לא תעשו זאת כמו עבדים המשמשים את הרב וליבם לקבלת השכר וטובת ההנאה.
  • ידידיה כהן
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה א: מישנה זו אומרת איפה קיבלנו התורה ואיך התורה הגיע לדור שלנו ושהתורה עוברת כל הזמן מדור לדור קודם כל מהאנשים הגדולים והיותר חכמים בתורה ובמיצוות ואחרי אנשי כנס הגדולה התורה מגיע לכל שער עם ישראל עד הדור של היום וככה היא תמשיך בעזרת השם הלאה.
  • בנימין נדלר
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה ג: אנטיגנוס איש סוכו זה אומר שהוא גר בעיר בשם סוכו
  • ידידיה כהן
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה ד: אנשי כנסת הגדולה הם חכמים מאוד צדיקים והתורה החליטה שהחכמים יחליטו על מלא מנהגים וילמדו אותנו משניות, הלכות וכו... ורבי יוסי מלמד אותנו פה משנה חשובה להקשיב לחכמים
  • ידידיה כהן
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה א: מישנה זו מלמדת אותנו שהתורה אף פעם לא נשכחת מעם ישראל
  • איתמר
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה ד: יוסי בן יועזר שהיה נשיא הסנהדרין מהעיר צרדה ותלמידו של שמעון הצדיק ואנטיגנוס, היה אומר. תשתדל שביתך יהיה מקום התועדות לתלמידי חכמים ומזה תוכל לקלוט מהם דיברי תורה, ושתלך אחריהם לכל מקום, והקשב תמיד לדבריהם של החכמים כמו אדם ששותה וקולט את המים כך האדם קולט את דבריהם של החכמים.
  • שירה
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה א: למשה רבנו נתן ה את כל התורה בהר סיני ומשה למדה ליהושוע ויהושוע לחכמי דורו וחכמי דורו העבירוה לנביאי ישראל והנביאים העבירו את התורה למאה ועשרים הסנדרין שהיו בראשית ימי בית שני והם לימדו את תלמידיהם שלשה יסודות חשובים אל תמהרו לחרץ את פסק הדין ועשו את התורה לנחלת העם כלו ותקנו תקנות למשמרת על התורה .
  • איתמר
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה ה: יוסי בן יוחנן שהיה אב בית דין מהעיר ירושלים היה אומר ביתך צריך להיות פתוח לאורחים ותקבל את העניים בכבוד שהם ירגישו כמו בני ביתך ואל תרבה לדבר עם אשתך וקל וחומר אל תרבה לדבר עם אשת חברך ומכאן אמרו חכמים שכל מי שמרבה לדבר עם אשתו או עם אשת חברו, הוא מתחיל לחשוב על דברים בטלים ומזה הוא נמשך לדברים בטלים ומזה נגרם ביטול תורה וסופו לעשות עברה ויורד לגהנום
  • לוי סגל
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה א: הנביאים אלו היו הנביאים האחרונים שחיו בתחילת תקופת בית ראשון
  • לוי סגל
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה ב: במשניות הבאות אפשר לראות רצף של רב, תלמיד. יוסי בן יועזר .. קיבל מאנטיגנוס יהושוע בן פרחיה... קיבלו מהם (מיוסי בן יועזר ומיוסי איש ירושלים)
  • שירה יגודיוב
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק ב משנה ג: אל לכן לסמך על הבטחת אנשי השלטון שמראים עצמם כידידים בזמן שאינם ידידים כלל!ואינם באים לעזור לאותו אדם בעת צרתו !
  • שירה יגודיוב
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק ב משנה ד: חידוש:קיים את מצוות ה בלב שלם כמו שאתה ממלא רצון עצמך כדי שה ימלא משאלות ליבך כרצונו הטוב !!
  • מרדכי אברבוך
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק א משנה ב: פרק א',משנה ב': שמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה,הוא היה האחרון מהם שנשתיירה הקבלה בידו,והוא היה אומר, הינו היה רגיל לומר זאת (וכן כל 'הוא היה אומר' שבמסכת זו) על-3 דברים העולם עומד, לא נברא העולם אלא בשביל-3 דברים הללו: א.על התורה-בשביל לימודה וקיומה של התורה, שאלמלא קבלו ישראל את התורה לא נבראו שמיים וארץ. ב.ועל העבודה-היינו עבודת הקרבנות בבית המקדש , לכפרת פשע ולאשר ידבנו ליבו. ובחורבנו: תפילה במקום הקרבנות כנאמר 'ונשלמה פרים שפתינו' (הושע יד'). ג.ועל גמילות חסדים- כנאמר 'עולם חסד יבנה' (תהילים פט'), לעזור לדלים ולאנשים במצוקתם, ולעודד נדכאים בעצה ובאהבה.
  • בנימין נדלר
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק ג משנה ב: כי נטל עליו:כאילו נתינת התורה כולה היתה רק בשבילו.
  • בנימין נדלר
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק ג משנה ג: מזבחי מתים:תקרובת ע'ז דכתיב ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים.
  • עדיאל שחור
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק א משנה טו: שמאי אומר שלושה דברים חשובים 1- 'עשה תורתך קבע' שהדבר הכי חשוב שיהיה לך בחיים זה לימוד התורה 2- 'אמר מעט ועשה הרבה' תגיד שאתה תעשה קצת אבל בסוף תעשה הרבה כמו אברהם אבינו בשעתו 3- 'והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות' תקבל אורחים בשמחה שאדם שנותן מתנה לחבר שלו בכעס זה כאילו שלא נתן לו כלום
  • הודיה אברבוך
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק ב משנה ו: פרק ב' משנה ו':'אַף הוּא רָאָה גֻלְגֹּלֶת אַחַת שֶׁצָּפָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. אָמַר (לָהּ): עַל דַּאֲטֵפְתְּ, אַטְפוּךְ. וְסוֹף מְטַיְּפַיִךְ יְטוּפוּן'- אַף הוּא הלל, ראה פעם גלגלת של אדם צפה על פני המים שטובע בהם, וידע ברוח קדשו שההוא רשע היה וטיבע אנשים במים ונמדד לו כמדתו וטובע ע'י רשע אחר. התבטא הלל כלפיו: אין העולם הפקר , אתה טיבעת בן אדם לכן טיבע אותך אחד, וסופו של ההוא גם כן להיטבע.
  • אריאל בן דוד
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק א משנה ד: פירוש יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה וְיוֹסֵי בֶּן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם קִבְּלוּ מִמֶּנּוּ : זוג החכמים שדבריהם באים במשנה זו ובמשנה שאחריה הם הזוג הראשון שב'זוגות'. השניים קיבלו את עיקרי תורתם מאנטיגנוס איש סוכו, הנזכר במשנה הקודמת.- מאמרו של יוסי בן יועזר מורכב משלושה חלקים. הוא מופנה אל האדם הפשוט מן השורה וקורא לו לפתוח את ביתו בפני חברת החכמים ולנהוג כלפיהם ביחס הראוי להם. לא כל אדם מוכשר להצטרף לחברת הלומדים, אך כל אדם יכול, וחייב, לבוא עמם במגע. אגב הכנסת החכמים אל ביתו של האדם נשכרים החכמים מן האכסניה, אך גם המארח יוצא נשכר – הן בלימוד התורה והן במידות טובות שילמד מאורחיו. יְהִי בֵיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים :: 'בית ועד' הוא המקום שבו מתכנסים החכמים, מתוועדים יחדיו, לשם לימוד תורה או עיסוק בצרכי ציבור. וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם :: למד מהם תורה תוך ענווה כאשר אתה יושב על הקרקע לרגליהם. בתקופת חז'ל נהגו תלמידים לשבת על הקרקע לרגלי רבותיהם, אשר ישבו על כסא או על כרית, וכך אפשר לתאר באופן ציורי את התלמיד כמי שממש יושב על האדמה המעלה אבק בשל רגלי המורה הדורכות עליה. וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בְצָמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם :: למד מהחכמים תורה בשקיקה ובנפש חפצה כאדם צמא השותה מים. אפשר לראות במאמרו של יוסי בן יועזר הדרגה: תחילה יש לאפשר את המרחב שבו ייפגש האדם הפשוט עם תלמידי החכמים ('ביתך') לאחר מכן יתקרב אליהם באופן פיסי וישב בצמוד להם. ('מתאבק בעפר רגליהם') ורק בסוף יוכל גם ללמוד מהם ולהפנים את תורתם ('שותה בצמא את דבריהם'). ועוד ניכרת בדברי יוסי בן יועזר המגמה למנוע ככל האפשר את הפער החברתי הטבעי שיכול להיווצר בין חברת החכמים – המתחילה להתהוות בתקופתו – ובין שאר העם. צמצום הפער על ידי מפגש מתמיד בבתיהם של פשוטי העם מבטיח מחד גיסא שהחכמים לא יהיו מנותקים מההוויה היומיומית של החברה היהודית הפשוטה, ויתחשבו בה בהכרעותיהם המשפטיות וההלכתיות, ומאידך גיסא שהחברה היהודית תלמד מן החכמים תורה ומוסר. למדנו אפוא, כי הפער שבין האדם הפשוט לבין העילית האינטלקטואלית יכול להביא לקרע מזיק בין חלקיה השונים של החברה, הזקוקים אלו לאלו, ועל כן כל מסגרת שבה ייפגשו מעצבי התרבות הגבוהה עם השכבות הרחבות ותרבותן תביא רק ברכה. הרחבה זוג או פרט המושג 'זוגות' בהקשר לתולדות הבית השני מתייחס אל צמדי חכמים שעמדו בראש הסנהדרין בשתי המאות הראשונות שלפני הספירה לערך. על פי המסורת החזיק אחד מבני הזוג, זה שנזכר ראשונה, בתפקיד נשיא הסנהדרין והשני היה אב בית הדין (כך נאמר מפורשות במשנה, חגיגה ב, ב: 'הראשונים היו נשיאים ושניים להם אב בית דין' ). מדובר בחמישה 'זוגות' והם נמנים ממשנה זו ואילך, עד להלל ושמאי. מהלל והלאה היתה הסמכות הדתית העליונה נתונה בידי אדם אחד, הוא הנשיא (ועליו ראו להלן ב, ז). יש להודות שידיעותינו על הסנהדרין, הרכבה, סמכויותיה, אופן בחירת חבריה ותפקודה בתקופת הזוגות הן מועטות עד מאוד, אך נראה ברור כי עיקר עיסוקה היה בשאלות דתיות והלכתיות, שכן הנהלת המדינה היתה נתונה באותם ימים בידי מלכי בית חשמונאי ולאחר מכן בידי הורדוס וצאצאיו. התמונה ההיסטורית מתבהרת יותר כשאנו עוברים אל תקופת הנשיאים, כאשר הזוג מתחלף בפרט. על יוסי בן יועזר חכם ארץ ישראלי שחי במחצית הראשונה של המאה השנייה לפני הספירה, ונודע בכינוי 'איש צרידה' אשר מרמז, ככל הנראה, על מקום מושבו. יוסי (שהוא קיצור השם יוסף) בן יועזר היה מתלמידיו של אנטיגנוס איש סוכו (הנזכר במשנה הקודמת) ועל פי המסורת כיהן כנשיא הסנהדרין בצד אב בית הדין של אותם ימים, יוסי בן יוחנן )הנזכר במשנה הבאה). יוסי בן יועזר (בצוותא עם בן זוגו להנהגה) קבע שארצות העמים, כלומר כל ארץ שמחוץ לארץ ישראל, הן ארצות טמאות, ונראה שעל ידי גזרה זו ניסה למנוע מיהודים להעתיק את מקום מושבם מן הארץ הקדושה, ארץ ישראל, אל הגולה (בבלי, שבת יד ע'ב – טו ע'ב). בתקופתו של יוסי בן יועזר שלטו היוונים בארץ, ובקרב העם רבו המתבוללים והמתיוונים (דבר שהוביל מאוחר יותר למרד החשמונאים). ייתכן שעל רקע זה מספרת האגדה על כך שבנו של יוסי בן יועזר 'לא היה נוהג כשורה', כנראה מתיוון, דבר שגרם ליוסי בן יועזר להקדיש את כל כספו לבית המקדש (בבלי, בבא בתרא קלג ע'ב). במקום אחר מסופר על מותו של יוסי בן יועזר, שהוצא להורג על קידוש השם גם בסיפור זה לוקח חלק בן משפחתו, הפעם מדובר בבן אחותו, יקים איש צרורות (אשר מזוהה עם כהן גדול מתיוון בשם אלקימוס), שהיה אחראי ישיר להוצאתו להורג של דודו. מאוחר יותר התחרט יקים על מעשהו וטרף את נפשו בכפו (בראשית רבה סה, כז). יוסי בן יועזר היה כהן ונזהר מאוד בדיני טומאה וטהרה, ובשל כך כונה 'חסיד שבכהונה' (משנה, חגיגה ב), אך כיוון שמצא דרכים להקל בעניינים שונים של טומאה וטהרה כונה גם בשם 'יוסי שריא' [= יוסי המקל ] (משנה, עדויות ח, ד). המבקשים לפרש את מאמרו של יוסי על רקע תקופתו, תקופה שבה נאסר לימוד התורה ובתי מדרשות נסגרו בגזירות היוונים, רואים במאמר זה פנייה לאנשים לסייע ללימוד התורה ולפתוח את ביתם בפני לומדי התורה, דווקא בתקופת המצוקה בשל האיסור מצד השלטונות, ועל אף הסכנה הכרוכה בכך. בזמנם של יוסי בן יועזר ושל בן זוגו להנהגה עדיין לא היה מקובל לקשור את התואר 'רבי' לשמו של החכם – אך הדבר אינו משנה את ההערכה העצומה שניתנה לחכמתם של השניים. לאחר מותם נאמר עליהם: 'משמתו יוסף בן יועזר איש צרידה ויוסף בן יוחנן איש ירושלים – בטלו האשכולות.- [ ומה הם האשכולות?] איש שהכל בו.' היכן היא צרידה היישוב צרדה (או צרידה) מוכר לנו מימי המקרא כעירו של מלך ישראל, ירבעם בן נבט, המכונה 'אפרתי מן הצרדה' (מלכים–א יא, כו). במשנה נזכרת צרדה רק כמקומו של יוסי בן יועזר, אך ייתכן שהיישוב נזכר גם בתלמוד הירושלמי בשמו של החכם 'יודא בר צרדייה' (נדרים ז, א). צרדה שכנה באזור השומרון, אך איננו יודעים לזהות בוודאות את מיקומה המדויק. ההשערות שהעלו החוקרים מציעות לזהות את צרדה עם כמה אתרים ארכיאולוגיים המוכרים כיישובים שפעלו בימי בית שני. בין היתר הוצע המקום שבו נמצא היום הכפר סורדה, מצפון לרמאללה, או בסמוך לעמק המכונה על ידי תושביו הערביים בשם 'צרידה' והנמצא ליד הכפר דיר ע'סאנהֶ שבמורדות המערביים של הרי השומרון.
  • עדיאל שחור
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק א משנה יז: שמעון בנו של רבן גמליאל אמר שכל החיים שלו הוא חי בין חכמים וגדולי ישראל והוא לא מצא לעצמו אלא בשתיקה והעיקר הוא המעשה ואדם שכל הזמן מדבר לא תמיד מצליח לשמור על פיו
  • ישי הלל
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק א משנה א: שבעצם התורה עברה הרבה דורות ממושה ליהושע ואז לזקנים לנביאים +עד שזה הגיע לאנשי כנסת הגדולה והם אמרו שלושה דברים הוו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה ועשו סיג לתורה
  • אליה שמו
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק ד משנה א: 'בן זומא' לא נקרא רבי מפני שלא האריך ימים ולא נסמך שיקרא רבי ולכן קראו לו על שם אביו (ושמו של בן זומא שמעון)
  • איתמר
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה ו: יהושע בן פרחיה אומר תמצא רב שהוא יהיה הרב שלך וממנו תלמד תורה בקביעות ותמצא לך חבר טוב ונאמן ותדון כל אדם לכף זכות
  • יוסף בועז קרמר
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה ב: משנה ב' אומרת: ששמעון הצדיק הוא היה בסוף התקופה של אנשי כנסת הגדולה. הוא אמר שלושה דברים שהעולם עומד: דבר ראשון: העולם עומד על לימוד תורה, דבר שני: העולם עומד גם על מי שעובד כדי שהיה פרנסה, ודבר שלישי: העולם עומד על גמילות חסדים- שעם ישראל עוזר איש לאחיו
  • יוסף בועז קרמר
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה ג: משנה ג' אומרת: שאנטיגנוס איש כפר סוכו קיבל מרבו שמעון הצדיק. הוא אמר: שאנשים לא היו עבדים שהם ישמשו את רבם כדי שהם יקבלו שכר על עבודתם, אלא שהם צריכים להיות עבדים שהם משמשים את רבם גם בלי לקבל שכר על עבודתם, שאנשים צריכים גם לעבוד את הקב'ה בלי לקבל שכר על עבודתם.
  • יוסף בועז קרמר
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה ד: משנה ד' אומרת: שיוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן איש ירושלים הם קיבלו מאנטיגנוס ומשמעון הצדיק. יוסי בן יועזר איש כפר צרדה אומר: שאנשים צריכים שביתם יהיה בית שמתארחים אצל תלמידי חכמים, ואנשים צריכים להדבק בעפר רגליהם של אותם תלמידי חכמים שנמצאים אצלם בבית, וגם הם צריכים לשמוע את דברי התורה של התלמידי חכמים שנמצאים אצלם בבית לקחת ולהעביר לאנשים אחרים.
  • יוסף בועז קרמר
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה ה: משנה ה' אומרת: יוסי בן יוחנן איש העיר ירושלים אומר: שאנשים הם צריכים שביתם יהיה פתוח תמיד לרווחה כדי לאנשים אורחים, וגם להכניס להביתה אנשים עניים שהם היו כמו בני הבית שלך, ואסור לאדם להרבות שיחה עם אישה במקום ללמוד תורה. אמרו שאדם לא ירבה שיחה עם אשתו וגם לא עם אשתו של החבר שלו במקום להיות בבית המדרש. מכאן אמרו חכמים: כל זמן שאדם מרבה שיחה עם אישה במקום ללמוד תורה, הוא גורם רעה לעצמו שהיצר הרע מקניטו והוא מבטל לימוד תורה והדין שלו אחרי מאה עשרים יהיה שהוא יהיה בגיהנום במקום להיות בגן עדן עם הצדיקים.
  • אליה שמו
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק ג משנה טו: 'והכל לפי רב המעשה'- אדם שיש לו 100 שקלים והוא רוצה לתת אותם לעני אחד כדי לו לחלק את הכסף לכמה עניים וכך זה היה לפי רב המעשה - כמות הפעמים שנתן צדקה ולא על פי המעשה - לא לפי המעשה שעשה
  • שירה יגודיוב
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה ד: חידוש: כל התנאים הנזכרים בפרק זה זוג זוג. פלוני ופלוני קבלו מפלוני ופלוני כלומר הראשון מהם נשיא והשני אב בית דין
  • שירה יגודיוב
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה ה: יהכביתו של אברהם אבינו עליו השלום שהיה פתוח לארבעה רוחות העולם כדי שלא יצטרכו האורחים להקיף למצוא את פתח הבית
  • ישי הלל
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק א משנה ב: שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה הוא אמר שרק על 3 דברים העולם עומד על התורה על העבודה ועל גמילות חסדים העולם עומד זה שלא נועד אלא בשביל 3 דברים אלו תורה זה שילמדו תורה עבודה זה עבודת הקורבנות שככה שנינו במסכת תענית וגמילות חסדים זה דכתיב עולם חסד יבנה לשמח חתנים לנחם אבלים ועוד
  • ישי הלל
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק ב משנה טו: היום קצר פירוש חיי עולם קצרים והמלאכה מרובה התורה הרוכה מארץ מידה ובעל הבית דוחק שנאמר והגית בו יומם ולילה
  • שלום שורץ
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק א משנה ז: מהדברים הרחק משכן רע...מסבירים חז'ל את פשר מעשיו של קרח כיצד צדיק מתמרד כנגד ה'? ועונים חכמים כיון שהיה קרח משבט לוי והמחנה שלו היה ליד מחנה דתן ואבירם הרשעים נדבק אף הוא ברשעותם
  • תהילה איינהורן
    כ"ז אייר תש"פ
    פרק ד משנה א: אני בחרתי לפרש את הפסוק איזהו מכובד המכבד את הבריות מי שרוצה שיכבדו אותו חייב לכבד אחרים
  • יונתן כהן
    כ"ז אייר תש"פ
    פרק א משנה ו: עשה לך רב פירוש שמימנו תלמד תורתך, וקנה לך חבר מזה לקנות בכסף לא אלה חבר אמת, והוי דן את כל האדם לכף זכות אל תהיה קפדן אבל רק אם יש נקודת הנחה שזה בגלל משהו
  • יונתן כהן
    כ"ז אייר תש"פ
    פרק א משנה ז: אלה אנשים שצריכים להתרחק מהם
  • רועי בן דוד
    כ"ז אייר תש"פ
    פרק ו משנה יג: משנה זו נאמרת לרוב אחרי שיעורי תורה כדי לומר קדיש, והיא אומרת שה' רוצה שניהיה צדיקים אז ה' נותן לנו הרבה מצוות
  • רועי בן דוד
    כ"ז אייר תש"פ
    פרק ו משנה ט: משנה זו באה כהמשך למשנה שלפניה, המשנה הקודמת מונה שבע מידות ורבי שמעון בן מנסיא מרחיב על מידות אלו
  • רועי בן דוד
    כ"ז אייר תש"פ
    פרק ו משנה א: משנה זו פותחת את הפרק העוסק במעלת לימוד התורה ולכן כתוב במשנה זו במה זוכה מי שעוסק בתורה
  • רועי בן דוד
    כ"ז אייר תש"פ
    פרק ה משנה כג: משנה זו באה ללמדנו שכשם שהצער על עשיית מצווה גדול כך השכר שלה גדול, משנה זו היא המשנה הקצרה בש'ס ( 7 מילים) למרות שיש עוד משנה במסכת סוכה שגם בה יש שבע מילים: 'מיד התינוקות שומטים את לולביהם ואוכלים אתרוגיהם'
  • רועי בן דוד
    כ"ז אייר תש"פ
    פרק ה משנה כב: משנה זו היא המשנה היחידה בש'ס שכתובה בארמית
  • רועי בן דוד
    כ"ז אייר תש"פ
    פרק ה משנה כ: משנה זו אומרים בכל יום אחרי ברייתת רבי ישמאל והיא אומרת שצריך לקחת מכל חיה את התכונה הטובה שלה ולקחת את זה לעבודת ה'
  • ערוץ מאיר לילדים
    כ"א אייר תש"פ
    פרק א, משנה א: 'משה קיבל תורה מסיני' - למה זה קשור לפרקי אבות שעוסקת בעניינים של מוסר? כדי לומר לנו שגם המוסר הוא חלק מהתורה!
  • גלעד שלמה זימרת
    כ"ג אייר תש"פ
    פרק ה משנה א: בעשר אימרות של ה' העולם נברא. מה זה מלמד אותנו, הרי ה' היה יכול לברוא את העולם באמירה אחת, בשביל להעניש את הרשעים שהורסים את העולם שנברא בעשרה מאמרות של ה',וגם בשביל לתת שכר טוב לצדיקים שעושים את העולם שנברא בעשרה מאמרות של ה'
  • אלישבע פלדמן
    כ"ג אייר תש"פ
    פרק ג משנה א: פרק ג משנה א שבן אדם צריך לדעת מאיפה הוא הגיע, ולאן הוא הולך, ושכול פסיעה שהוא עושה רשומה בשמיים לטוב ולרע.
  • יאיר
    כ"ג אייר תש"פ
    פרק ה משנה ג: עשרה קשיים גדולים היו לאברהם והצליח בכולם לומר כמה אברהם אוהב את השם
  • יאיר
    כ"ג אייר תש"פ
    פרק א משנה ב: שמעון היה עוד מבית מקדש ראשון והוא אמר על שלושה דברים העולם קיים על לימוד תורה תפילה וחסד
  • אסתי יעקובוביץ
    כ"ג אייר תש"פ
    פרק א משנה ד: מדוע נחוץ כל כך לפרט בתחילת פרקי אבות את כל פרטי תהליך מסירת התורה מדור לדור? 'פרקי אבות' מלאים בשיעורי מוסר ובהדרכות מעשיות לחיים. לכן, מייד בתחילת פרקי אבות מדגישה לנו המשנה שכל רעיונות המוסר וההדרכה שמורים לנו החכמים בפרקי אבות, אינם חוכמת בשר ודם אלא חוכמה אלוקית שניתנה למשה בהר סיני, והוא מסר זאת לנו באמצעות חכמים.
  • אליה דוד
    כ"ג אייר תש"פ
    פרק ו משנה ח: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא מִשֻּׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר. ר' שמעון בן מנסיא חי בסוף המאה השנייה לספירה והיה בן דורו של ר' יהודה הנשיא (בבלי, ביצה כו ע'א). על ר' שמעון בן יוחאי ראו לעיל ג, ד. ויש גורסים כאן 'רבי שמעון בן יהודה', אף הוא מבני דורו של ר' יהודה הנשיא. ואלה שמונה המעלות: גהַנּוֹי וְהַכֹּחַ וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד וְהַחָכְמָה וְהַזִּקְנָה וְהַשֵּׂיבָה וְהַבָּנִים – נָאֶה לַצַּדִּיקִים וְנָאֶה לָעוֹלָם. טוב הוא לצדיקים וטוב הוא לעולם בכלל אם מתגלות מעלות אלו בלומדי התורה ומקיימי מצוותיה. וממשיך ר' שמעון ומדגים מקצת מדבריו על יסוד פסוקי מקרא שונים המזכירים בקשר לחכמה או לצדקה את התפארת, השיבה, הכוח, העושר, הבנים והכבוד. דשֶׁנֶּאֱמַר: 'עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא' (משלי טז, לא). ופסוקים נוספים כיוצא בזה. ומתברר שגם מידות 'ארציות' (כגון נוי, עושר או כוח) אינן זרות לאיש החכמה, המוסר והצדקה; אדרבא, האדם השלם מאגד בתוכו שמים וארץ, קודש וחול. ולסיום נאמר כי כל המידות האלה אכן נתקבצו בדמויות היסטוריות ידועות (ומשום מה נזכרות כאן רק שבע מידות, ונראה שעמדה לפני אומר הדברים רשימה קצרה יותר של מידות). רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵלּוּ שֶׁבַע מִדּוֹת שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים לַצַּדִּיקִים, כֻּלָּם נִתְקַיְּמוּ בְּרַבִּי וּבְבָנָיו. והם דברי שבח מופלגים לעורך המשנה, ולצאצאיו.
  • יוסף בועז קרמר
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה יב: הלל ושמאי קיבלו משמעיה ואבטליון. הלל אומר: שאנשים צריכים להיות מתלמידין של אהרון הכהן, שהוא אוהב להשכין שלום בין אדם לחברו והוא אוהב כל אדם מישראל ועל ידי זה הוא מקרב אותם לתורה ולמצוות ולהקב'ה.
  • שירה יגודיוב
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה ז: נתאי אומר התרחק משכנותו של אדם רע ואל תתידד עם אדם רשע כי יגיעו ימי הפקודה ויבאו הרעים והרשעים על ענשם ומה אנו למדים מכאן 'אוי לרשע ואוי לשכנו'
  • שירה יגודיוב
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה ח: רבי יהודה אומר: אסור לאדם לסיע לאחד מבעלי הדין ולהדריכו איך יזכה בדין וכשיבוא בעל הדין להתדין לפניך תתייחס לשני בעלי הדין כאילו טענותיהם שקריות אבל אחר פסק הדין יהיו שניהם בעינך כאנשים ישרים שהרי קיבלו עליהם את גזר הדין
  • יוסף בועז קרמר
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה יג: הלל אומר: אדם שהוא מתגאה ויצא שמו בעולם על ידי הגאווה שלו אז הגאווה שלו תגרום שהוא יאבד מן העולם. ואדם שהוא חכם והוא לא רוצה לחזור על תלמודו שהוא כבר למד והוא אומר מה שלמדתי זה מספיק לי. ואדם שהוא לא מלמד אנשים אחרים את מה שהוא למד והוא אומר שהם לא יבינו את מה שאני למדתי הוא חייב להעינש עונש מוות מהשמים. ואדם שהוא מבזה תלמידי חכמים אחרים עונשו שהוא יאבד מן העולם ותלמודו ישכח ממנו.
  • שירה יגודיוב
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה ט: רבי שמעון אומר: ערוך בחינה אחר בחינה כדי לבדוק את מהימנותם של העדים ועליך להזיר בדיבורך שלא לגלות גבר שאולי מתוכו הם יבינו איך לשקר כדי לזכות בדין
  • יוסף בועז קרמר
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה יד: הלל אומר: אדם שאומר אם אני לא יקיים את המצוות שהקב'ה מצווה לעשות אף אחד לא יעשה את המצוות במקומי. אדם צריך להגיד לעצמו במה זכיתי לעשות את המצווה שנזדמה לי לעשות אם אני לא יעשה אותה היא תברח לי. אם אני לא יעשה אותה עכשיו אחר כך לא יהיה לי זמן לעשות אותה והיא תברח לי ואני יצטרך לחפש מצווה אחרת.
  • יוסף בועז קרמר
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה טו: שמאי אומר: אדם צריך לעשות לימוד תורה קבוע כל זמן שהוא פנוי ללמוד ולא להתבטל ולהגיד עוד חמש דקות אני ילמד. אדם לא צריך להגיד לאנשים אחרים לעשות מצוות ואלא הוא צריך לעשות מיד מצווה שנזדמה לו לעשות, ואדם צריך לקבל כל אדם שמגיע אליו הביתה בסבר פנים יפות להכניס אותו אליך הביתה ולא להגיד לו שאני לא מכניס אותך לביתי כי אני לא סובל אותך אלא הוא צריך להגיד בו תכנס בשמחה.
  • יוסף בועז קרמר
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה יז: שמעון בנו של רבן גמליאל אומר: שכל ימיו הוא גדל בין תלמידי חכמים והוא חיפש הנאה לגוף שלו והוא מצא את השתיקה כמו שאומרים(סייג לחכמה שתיקה). שאדם לא ידרוש לאנשים אחרים לעשות מצוות והוא לא עושה אלא הוא צריך ללמד אנשים לעשות מצוות בדרך שהוא יראה בעצמו איך לעשות את המצוות שהקב'ה צווה עלינו לעשות.
  • רועי בן דוד
    כ"ז אייר תש"פ
    פרק ה משנה ב: ואלו הם הדורות: אדם , שת, אנוש ,קינן, מהלהלל, ירד, חנוך, מתושלח, למך, נח.
  • רועי בן דוד
    כ"ז אייר תש"פ
    פרק ד משנה יט: ולמה נקרא שמו שמואל הקטן? שהיה עניו מאוד
  • בנימין נדלר
    כ"ז אייר תש"פ
    פרק ג משנה ד: רַבִּי חֲנִינָא בֶּן חֲכִינַאי אוֹמֵר: הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה וְהַמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי וְהַמְּפַנֶּה לִבּוֹ לְבַטָּלָה, הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ:נוסח אחר: ומפנה לבו לבטלה כלומר שאם אדם ער בלילה ומתהלך בדרך יחידי ועוסק בדברים בטלים ולא בדברי תורה הרי הוא מתחייב בנפשו.
  • בנימין נדלר
    כ"ז אייר תש"פ
    פרק ג משנה ה: עֹל מַלְכוּת:משא מלך ושרים.
  • דני
    כ"ז אייר תש"פ
    פרק ד משנה כב: מה זה אומר :'הילודים למות והמתים ליחיות'??תשובה: מתי כשהתינוק נולד המלאכים אומרים את יום פטירתו ואילו המתים צריכים ליחיות מתי שיהיה תחיית המתים ובעז'ה אם נתפלל חזק עוד יהיה תחיית המתים ויבנה בית המקדש השלישי במהרה בימינו אמן!!!
  • נועה ג
    כ"ז אייר תש"פ
    פרק א משנה א: אוֹמֵר רַבֵּנוּ יְחֶזְקֵאל לָוִינְשְׁטַיִין זַצַ'ל, שֶׁמֵּחוֹבָתֵנוּ לַעֲשׂוֹת גְּדָרִים וּסְיָגִים כְּדֵי שֶׁלֹּא נִכָּשֵׁל בְּחֵטְא. רַק לְאַחַר עֲשִׂיַּת הַסְּיָגִים, יֵשׁ לָאָדָם תִּקְוָה שֶׁיּוּכַל לִבְטֹחַ שֶׁלֹּא יִפּוֹל בְּיָדִי הַיֵּצֶר הָרַע, וּמִבַּלְעֲדֵי הַגְּדָרִים, קָשֶׁה מֶאֹד לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהִכָּשֵׁל בַּעֲבֵרָה. אַל יַחְשֹׁב הָאָדָם כִּי בְּקַלּוּת יוּכַל לִבְרֹחַ מֵהַחֵטְא, כִּי הַיֵּצֶר הָרַע שׁוֹלֵחַ אֶת חִצָּיו מִמֶּרְחָק, בְּעֵת שֶּׁאֵין הָאָדָם מַרְגִּישׁ כְּלָל שֶׁעוֹמֵד הוּא קָרוֹב לַעֲבֵרָה. עַל כֵּן, רַק כַּאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה גְּדָרִים וּסְיָגִים, וְיַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ אַף מִדְּבָרִים שֶׁאֵינָם קְרוֹבִים מַמָּשׁ לַחֵטְא, יוּכַל לְהֵחָלֵץ מִתַּחְבּוּלוֹת הַיֵּצֶר. הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוּדָה צָדְקָה זַצַ'ל, הָיָה מְדַבֵּר עִם תַּלְמִידָיו בְּעִנְיְנֵי זְהִירוּת, שֶׁחַיָּבִים לְהִזָּהֵר וּלְהִתְרַחֵק מִפְּנֵי מִכְשׁוֹל שֶׁל עֲבֵרָה, עַד הַקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הַגְּבוּל. וְאָמַר עַל כָּךְ מָשָׁל לַ'חֵפֶץ חָשׁוּד' שֶּׁהִתְגַּלָּה פִּתְאוֹם בָּרְחוֹב, וְחוֹשְׁשִׁים אוּלַי זוֹ פְּצָצָה הָעֲלוּלָה לִגְרֹם הֶרֶס וְאָבְדָּן נְפָשׁוֹת. בָּאִים אַנְשֵׁי הַמִּשְׁטָרָה, וּמַצִּיבִים גָּדֵר בִּפְנֵי הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוֹכְלוּ לְהִתְקָרֵב לַמָּקוֹם בִּגְלַל הַסַּכָּנָה. הֵיכָן מַצִּיבִים אֶת הַמַּחְסוֹם? הֱוֵה אוֹמֵר, בְּמֶרְחַק שֶׁל עֲשָׂרוֹת מֶטְרִים מִן הַחֶפֶץ, וְלֹא בְּקִרְבָתוֹ מַמָּשׁ, כְּדֵי שֶׁאֲפִילוּ אִם יַעֲבוֹר מִישֶׁהוּ מִן הַגָּדֵר, עֲדַיִן לֹא יִתְחַכֵּךְ בַּ'פְּצָצָה' וַיִּפְגַּע חָלִילָה. הַנִּמְשָׁל, אוֹמֵר הָרַב: מוֹצְאִים אָנוּ שֶׁחֲכָמֵינוּ ז''ל הִתְקִינוּ סְיָגִים וּגְדֵרוֹת כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵרָה. לְדֻגְמָא; חָשְׁשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ אוּלַי אָדָם יְאַחֵר לִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע כָּל הַלַּיְלָה עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר, עָמְדוּ וְקָבְעוּ אֶת סוֹף הַזְּמַן בַּחֲצוֹת, מִתּוֹךְ כַּוָּנָה מְיֻחֶדֶת; שֶׁאֲפִילוּ אִם יַעֲבוֹר אֶת חֲצוֹת בְּלֹא קְרִיאַת שְׁמַע, עֲדַיִן יֵשׁ שָׁהוּת לְפָנָיו לִקְרֹא בְּדִיעֲבַד אַחֲרֵי חֲצוֹת - וַעֲדַיִן לַיְלָה הוּא. וּכְמוֹ כֵּן הִזְהִירוּ אֶת הָאָדָם שֶׁלֹּא יִקְרָא לְאוֹר הַנֵּר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לְהַטּוֹתוֹ וּלְתַקְּנוֹ וְיַעֲבֹר עַל חִלּוּל שַׁבָּת. וְכָךְ רָאוּי לוֹ לָאָדָם לִגְדֹּר אֶת עַצְמוֹ בִּסְיָגִים בְּכָל עִנְיָנָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא אַף פַּעַם לִידֵי עֲבֵרָה. *** מְסֻפָּר כִּי פַּעַם הִגִּיעַ לַעֲיָרָה קְטַנָּה רוֹכֵל, שֶׁבְּאַמְתַּחְתּוֹ הָיוּ סִפְרֵי קוֹדֶשׁ רַבִּים. נִגַּשׁ אֵלָיו אָדָם מִתּוֹשָׁבֵי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר 'זָכָה' לְתֹאַר שֶׁל 'בּוּר וְעַם הָאָרֶץ', וּבִקֵּשׁ לִקְנוֹת סִדּוּר. חִטֵּט הָאִישׁ בְּאַמְתַּחְתּוֹ שֶׁל הָרוֹכֵל, וּלְמַרְבִּית הַפֶּלֶא בָּחַר לְבַסּוֹף דַּוְקָא בְּסִדּוּרוֹ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב מֵעֶמְדִּין, סִדּוּר הַמֵּכִיל פֵּרוּשִׁים נִרְחָבִים וּבְנוֹסָף לְכָךְ יֶשְׁנָה הַקְדָּמָה אֲרוּכָה בִּתְחִלַּת הַסִּדּוּר וּבְסוֹף הַסִּדּוּר. תָּמְהוּ כּוּלָּם לְפֵשֶׁר מַעֲשָׂיו וּשְׁאָלוּהוּ: אַתָּה שֶּׁאֵינְךָ מֵבִין אֲפִילוּ תָּג אֶחָד מִכָּל אוֹתָם פֵּרוּשִׁים עֲמוּקִים, לְשֵׁם מַה אַתָּה זָקוּק לְסִדּוּר כֹּה גָּדוֹל וְיָקָר, מַדּוּעַ לֹא תִקְנֶה אֶת הַסִּדּוּר הַפָּשׁוּט וְהַזּוֹל בְּיוֹתֵר? הִסְבִּיר הָאִישׁ: אָכֵן בּוּר וְעָם הָאָרֶץ אֲנִי, אוּלָם בָּנַי לְדַאֲבוֹנִי גְּרוּעִים מִמֶּנִּי בְּהַרְבֵּה, שֶׁהֲרֵי לִי לְכָל הַפָּחוּת יֵשׁ יַחַס שֶׁל כָבוֹד כְּלַפֵּי הַסִדּוּר. לְעֻמַּת זֹאת, בָּנַי כְּלָל לֹא מְבִינִים מַהוּ סִדּוּר, וְהֵם מְזַלְזְלִים בְּסִדּוּר, וְכוֹתְבִים בּוֹ, וְקוֹרְעִים אוֹתוֹ. וְלָכֵן הֶחְלַטְתִּי שֶׁטּוֹב אֶעֱשֶׂה אִם אֶקְנֶה סִדּוּר שֶׁדַּפָּיו הָרִאשׁוֹנִים הֵם הַקְדָּמָה וּבְשׁוּלֵי כָּל עַמּוּד נִמְצָא פֵּרוּשׁ, אִם יִכְתְּבוּ בּוֹ אוֹ יִקְרְעוּ אוֹתוֹ, יַעֲשׂוּ זֹאת לְכָל הַפָּחוֹת בְּדַפֵּי הַהַקְדָּמָה וּבַפֵּרוּשׁ שֶׁמִּסָּבִיב לַדַּף, וְכָךְ לֹא יִפְגְּעוּ בְּגוּף הַסִּדּוּר עַצְמוֹ, וְהַדַּפִּים שֶׁמִּסָּבִיב יְהַווּ מֵעֵין גֶּדֶר וּסְיָג לַתְּפִלָּה עָצְמָה... כָּךְ לְהַבְדִּיל יֵשׁ לִנְהֹג בְּכָל דָּבָר שֶׁל קְדוּשָׁה, שֶׁאִם אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁעָלוּל לְהִכָּשֵׁל בְּדָבָר מְסֻיָּם, יַעֲשֶׂה לְעַצְמוֹ סְיָג וְגֶדֶר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּשֶׁל בּוֹ, וּכְפִי שֶׁצִּוּוּ חֲכָמִים שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל חָלָב וּבָשָׂר, כְּדֵי שֶׁלֹּא נַגִּיעַ לִידֵי בִּשּׁוּל בָּשָׂר וְחָלָב, וְנַעֲבֹר חָלִילָה עַל אִסּוּר מֵהַתּוֹרָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
  • בנימין נדלר
    כ"ז אייר תש"פ
    פרק ג משנה ו: רַבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן דּוֹסָא אִישׁ כְּפַר חֲנַנְיָה אוֹמֵר: עֲשָׂרָה שֶׁיּוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם:כלמר שיורדת עליהם השפעה אלוהית להאיר עניהם בחכמה('תפארת ישראל' ועיין באורונו למעלה משנה ב') (קהתי)
  • דני
    כ"ז אייר תש"פ
    פרק ד משנה כא: איך הקנאה והתאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם? תשובה: אם כל הזמן עסוקים במה שיש לשני ומקנאים בסופו של דבר מגיעים למצב שאי אפשר לחיות יותר!!!
  • בנימין נדלר
    כ"ז אייר תש"פ
    פרק ג משנה ז: רַבִּי אֶלְעָזָר אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אוֹמֵר: תֵּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ:תן לקב'ה ממה שנתן לך כלומר תן ממונך לצדקה מתוך הכרה שכל מה שאתה נותן לא משלך אתה נותן אלא משל הקב'ה.
  • בנימין נדלר
    כ"ז אייר תש"פ
    פרק ג משנה ח: תָּקְפָה עָלָיו מִשְּׁנָתוֹ:שהיתה קשה עליו ומתוך הקושי שבה שכחה.
  • בנימין נדלר
    כ"ז אייר תש"פ
    פרק ג משנה ט: אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת:שמתוך שהיא מונעת אותו מללכת אחרי שרירות ליבו הוא קץ בה ומואסה ומניחה.
  • בנימין נדלר
    כ"ז אייר תש"פ
    פרק ג משנה י: כָּל שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ:כל מי שאהוב למטה כידוע שהוא אהוב למעלה.
  • בנימין נדלר
    כ"ז אייר תש"פ
    פרק ג משנה יא: וְהַמְּבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת:ימים של חול המועד עושה בהם מלאכה או נוהג בהם מנהג חול באכילה ושתיה.
  • בנימין נדלר
    כ"ז אייר תש"פ
    פרק ג משנה יב: הֱוֵי קַל לָרֹאשׁ:לפני אדם גדול זקן ויושב בראש בישיבה, הוי קל לעבוד עבודתו ולשמש לפניו.
  • בנימין נדלר
    כ"ז אייר תש"פ
    פרק ג משנה יג: רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ:שחוק וליצנות והתנהגות של קלות ראש ,תוך שיחות בטלות בטלות ופטפוטי הבלים .
  • בנימין נדלר
    כ"ז אייר תש"פ
    פרק ג משנה יד: הוא היה אומר:רבי עקיבא.
  • בנימין נדלר
    כ"ז אייר תש"פ
    פרק ג משנה טו: וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה:בידו של אדם לעשות טוב ורע כדכתיב 'ראה נתתי לפניך היום את החיים וגו''.
  • בנימין נדלר
    כ"ז אייר תש"פ
    פרק ג משנה טז: החנות פתוחה: ובני אדם נכנסים שם ולוקחים בהקפה.
  • בנימין נדלר
    כ"ז אייר תש"פ
    פרק ג משנה יז: אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ:אם הוא לא לומד תורה אין משאו ומתנו יפה עם הבריות.
  • בנימין נדלר
    כ"ז אייר תש"פ
    פרק ג משנה יח: תְּקוּפוֹת:עניין הלוך המזלות.
  • מנדל גונן
    כ"ח אייר תש"פ
    פרק ג משנה א: ?שאלה: למה התנא עקביא אמר: 'הסתכל ????בשלושה???? דברים' ואז פרט אותם? אפשר לספור ולראות לבד שיש שלושה דברים!!! ?אלא ש'שלושה דברים' רומז על הגאולה השלישית ובית המקדש השלישי= שתהיה גאולה משולשת ובית מקדש משולש, הכוונה- שהגאולה השלישית תהיה כוללת את שתי המעלות שהיו בגאולה ראשונה ובגאולה שניה, וכוללת את בתי המקדש- הראשון והשני!! *פירוש הרבי מליובאוויטש*
  • מנדל גונן
    כ"ח אייר תש"פ
    פרק ג משנה א: ?שאלה: מהי משמעות ההסתכלות? 'הסתכל בשלושה דברים'? ?אלא שצריך לעיין ולהתבונן בחוזק - בגאולה השלישית והמקדש השלישי, מתוך ציפייה והשתוקקות מיוחדת: 'אחכה לו בכל יום שיבוא', לחכות לו שיבוא, ובכל יום- הוא יכול לבוא אפילו ביום זה ממש!! במיוחד כשאנו עומדים על סף הגאולה, שההסתכלות שלנו צריכה להיות הרבה יותר חזקה!!???? ?לסיכום: 'הסתכל'- התבונן, במה? בביאת המשיח- שהוא ממש קרוב לבוא!!!?? *פירוש הרבי מליובאוויטש*
  • מנדל גונן
    כ"ח אייר תש"פ
    פרק ג משנה א: ?שאלה: למה ההסתכלות גורמת? בשביל מה להתבונן? ?ההסתכלות פועלת שלימות בכל ה'שלושה דברים'- ??תורה, ??עבודה ???????????וגמילות חסדים, שמקיימים אותם על ידי ??מחשבה,?? דיבור ????ומעשה- אבל העבודה לא מתחלקת לנו חלק למחשבה, או חלק לדיבור וכו', אלא באופן של בלי גבול= כל המצוות נעשות בשלמות, כיוון שאין הגבלה!!?? *פירוש הרבי מליובאוויטש*
  • מנדל גונן
    כ"ח אייר תש"פ
    פרק ג משנה ה: 'ואין אתה בא'- האדם אינו צריך להתעסק בשלילת הרע??- אלא בעשיית הטוב??, ואז ממילא הוא מתרחק מהרע. גם דבר שעלול להביא לידי עבירה, כמו תאוות יתר??????, מושלל ממילא מצד ההסתכלות בענייני הגאולה- כשמתבוננים בגאולה העתידה ומצפים לה, ממילא נמנעים מתאוות וממותרות. וכשנמנעים- זה כבר מעין ימות המשיח?, שאז 'כל המעדנים מצויים כעפר'- למה נאמר עפר? כיוון שאין לו שום חשיבות- כי 'לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד'- בגאולה אנחנו לא נתעסק בהנאות ובדברים גשמיים, ולכן- כשנמנעים מתאוות וממותרות, זה מעין ימות המשיח!!!!?? *פירוש הרבי מליובאוויטש*
  • מנדל גונן
    כ"ח אייר תש"פ
    פרק ב משנה ט: לרבן יוחנן בן זכאי היו 5??חמישה תלמידים: ????רבי אלעזר בן ערך ????רבי אליעזר בן הורקנוס ????רבי שמעון בן נתנאל ????רבי יוסי הכהן ????רבי יהושע בן חנניה כך היה רבן יוחנן היה מספר בשבחם: *רבי אלעזר בן ערך- מעיין המתגבר??? *רבי אליעזר בן הורקנוס-בור סוד שאינו מאבד טיפה???(אדם משכיל שלא שוכח דבר) *רבי שמעון בן נתנאל- ירא חטא??? *רבי יוסי הכהן- חסיד?????? *רבי יהושע בן חנניה- אשרי יולדתו (אימו)????????? 'מצאו מהי הדרך הטובה ביותר, בה ידבק האדם'- כך הורה להם ריב'ז: *רבי אלעזר בן ערך- לב טוב???? *רבי אליעזר בן הורקנוס-עין טובה?????? *רבי שמעון בן נתנאל- הרואה את הנולד ???????(רואה בחכמתו את מה שעתיד להיות) *רבי יוסי הכהן- שכן טוב???? *רבי יהושע בן חנניה- חבר טוב????????????? הרבי מחדש: ישנו קשר בין דבריו של רבי שמעון לשבחיו- ???????-??-??? ?איך יש קשר? היצר הרע מסית את האדם לעבירה: ??--'ראה כמה זה טוב, משתלם- ואפילו מספק... חחחח...'!!! כמו חטא עץ הדעת: 'וַתֵּ?רֶא הָֽאִשָּׁ?ה כִּ?י טוֹב? הָעֵ?ץ לְמַאֲכָ?ל וְכִ?י תַֽאֲוָה־ה?וּא לָעֵינַ?יִם'???? לכן, בכדי לנצח את היצר- יש לראות את הנולד????????---??????? הכוונה- לדמיין מה יהיו ההשלכות של העבירה (שהן כמובן שליליות) ??'חחח נפלת בפח...חחחחח..' ?????..... למרות שבתחילה הרע נראה טוב ונעים????, בסוף התוצאה היא נוראית!!???? ולכן: מתוך ש-'ירא את הנולד'??????? נעשה- 'ירא חטא'???!!!!
  • אבידן אבוחצירא
    כ"ח אייר תש"פ
    פרק ג משנה יג: במשנתנו כתובים הסייגים-גדרות וגבול לכל מיני מידות: מסורת סייג לתורה- קיום מסורת ישראל והמצוות, לא יביא לחילול התורה. מעשרות סייג לעושר- כשהאדם מעשר הוא מראה בזה שהכל שייך לה' לכן לא יבוא לידי גאווה בעושרו. נדרים סייג לפרישות- על ידי כך שהוא יחליט החלטות שונות עם עצמו לא יבוא לפרוש מן הציבור. סייג לחכמה שתיקה- ללמוד לא להגיד דברים לא מדוייקים או להגיד דברים שונים אך לא במקום הנכון.
  • ליברמן
    כ"ח אייר תש"פ
    פרק ב משנה א: דע מה למעלה ממך- מה שקורה למעלה הוא ממך ואתה גורם לו. עשה רק דברים טובים
  • שרה גמליאלי
    כ"ח אייר תש"פ
    פרק ג משנה יג: מדוע ב- 'סייג לחכמה שתיקה' אמר כך ולא 'שתיקה סייג לחכמה' כמו כל השאר? תשובה: 'במעשרות סייג לעושר' רצה להגיד שמעשרות זה לא הדבר היחיד שהוא סייג לעושר אלא גם ביכורים וצדקה אבל כשאמר:'סייג לחכמה שתיקה' התכוון להגיד ששתיקה זה הדבר היחיד שהוא סייג לחכמה.
  • ישי הלל
    כ"ח אייר תש"פ
    פרק ב משנה ה: שמי שמתבייש לשאול אף פעם לא ילמד
  • מיכי פיקרסקי
    כ"ח אייר תש"פ
    פרק א משנה ט: משנה ט' פרק א': הוי מרבה לחקור את העדים - אפשר לפרש את ההוראה הזו גם בדרך הרמז, כך: כשאדם חפץ לדעת אם הוא יכול לסמוך על פלוני על כשרותו ונאמנותו - עליו לחקור היטב את עדיו של הלה. העדים המהימנים הם קירות ביתו וכתליו של האיש, כמאמר חכמינו 'קורות ביתו של אדם מעידים עליו'. יש לבדוק ולבחון בקורות הבית, אלו ספרים מונחים שם, ואיזה מין התמונות תלויות ומוצגות שם...
  • מיכי פיקרסקי
    כ"ח אייר תש"פ
    פרק א משנה י: משנה י' פרק א': אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות - מעניין לשים לב לזהותו של בעל האמרה הזו שהייתה משבחת את המלאכה והעבודה ומגנה את השררה הגדולה. שמעיה עצמו כיהן בתפקיד רם ובכיר מאוד, הוא היה נשיא הסנהדרין! והנה דווקא הוא ולא אחר מדגיש את מעלת הענווה והפשטות. לאמיתו של דבר אין כל סתירה בין הדברים, ואדרבה, שהרוממות שהייתה מנת חלקו של שמעיה לא נבעה מהרגשת חשיבות אישית. הייתה זו רוממות שכל כולה משקפת ומבטאת את רוממותו של השם, ובעצם היא נבעה דווקא מהתבטלותו המוחלטת לקב'ה.
  • יונתן כהן
    כ"ח אייר תש"פ
    פרק ב משנה יב: תמיד תחשוב על ממונו כאילו שלך
  • מיכי פיקרסקי
    כ"ח אייר תש"פ
    פרק א משנה יב: כשהלל אומר 'מקרבן לתורה' יש כאן מסר מאוד חשוב שכשמקרבים יהודים לתורה יש לקרב אותם לתורה ולא את התורה אליהם כלומר להתאים אותם ולעזור להם לשמור על חוקי התורה ולא חלילה לקרב את התורה אליהם להתפשר על משהו שכתוב בתורה או לגרוע איזה משהו בתורה שלא יתאים להם אלא דווקא לקרב אותם לתורה.
  • יונתן כהן
    כ"ח אייר תש"פ
    פרק ג משנה ד: לפי ר' נחמן לומד את זה שככה מגיעים לשלוות נפש ולפי רוב המפרשים זה סכנת נפשות
  • מיכי פיקרסקי
    כ"ח אייר תש"פ
    פרק ב משנה ב: כל תורה שלומדים בלי מלאכה- אהבת ישראל, לוקה בחסר ואינה לימוד אמיתי.
  • יונתן כהן
    כ"ח אייר תש"פ
    פרק ג משנה טו: רואים את הבריחה חופשית
  • אברהם בן שמעון
    כ"ח אייר תש"פ
    פרק א משנה ו: יהושע בן פרחיה אומר עשה לך רב כלומר תיקח לעצמך רב שילמדך תורה וקנה לך חבר הפרוש תיקח לעצמך חבר כדי שדברי התורה יחדרו בחיים יש צורך בחבר כדי לחלוק איתו את סודותיו והוי דן את כל האדם לכף זכות כלומר כיון שאדם לומד תורה הוא נוטה לפסול כל אדם שאין בו תורה לכן אדם צריך לדון כל אדם לכף זכות
  • אברהם בן שמעון
    כ"ח אייר תש"פ
    פרק א משנה ז: תתרחק משכן שלך שעושה לך דברים לא נעימים, או שלא עושה מעשים טובים. אל תתחבר לרשע, למשהו שלא עושה לך דברים נעימים ושלא עושה מעשים טובים
  • מיכי פיקרסקי
    א' סיון תש"פ
    פרק ב משנה ב: 'כל תורה שאין עמה מלאכה' - לימוד תורה ללא עיסוק ב'מלאכת' אהבת ישראל, 'סופה בטלה' - לימוד כזה לוקה בחסר ואין לו קיום אמיתי.
  • מיכי פיקרסקי
    א' סיון תש"פ
    פרק ב משנה ג: 'הוו זהירין ברשות' - המסר הנלמד מהמשנה זה שצריך להשמר ולהזהר מהיצר הרע שהוא לפעמים 'נראה כאוהב', אך כך היצר הרע לוכד את האדם ברשתו ומפתה אותו ויכול לגרום לו לחטוא חס וחלילה.
  • מיכי פיקרסקי
    א' סיון תש"פ
    פרק ב משנה ד: מהמשנה אנו לומדים שאפשר להפוך את רצונו של ה' כמו לרצון שלנו. אם נהפוך את רצוננו שלנו - להגאל, לרצונו של ה', אז ה' יגאל אותנו במהרה.
  • מיכי פיקרסקי
    א' סיון תש"פ
    פרק ב משנה ה: ולא עם הארץ חסיד - כשרוצים ללמוד תורה לא שייך שילמדו רק חסידות, אי אפשר להיות חסיד ללא תורת הנגלה.
  • אפרים דערען
    ב' סיון תש"פ
    פרק ג משנה ב: חיים בלעו - דכתיב ותעשה אדם כדגי היים, מה דגי היים כול הגדול מחברו טורף את חברו הקטן ממנו, אף בני אדם, אלמלא מוראה של מלכות, כול הגדול מחברו בולע את חברו שקטן ממנו.
  • אפרים דערען
    ב' סיון תש"פ
    פרק ב משנה ב: שיגיעת שניהם משכחת עון - שהתורה מתשת כוחו של האדם, והמלאכה מפרכת ומשברת את הגוף, ומתוך כך יצר הרע בטל ממנו.
  • אלקנה
    ב' סיון תש"פ
    פרק א משנה א: המשנה במסכת אבות מתחילה 'משה קבל תורה מסיני' לומר לנו שהמשניות האלו זה לא סתם אגדות וכל מיני דברים שחכמים אומרים/כל מיני עצות לחיים אלא היא באה ואומרת לנו משה קיבל את כל הדברים האלו מסיני מהקב'ה כמו כל התורה ואח'כ היא ממשיכה את השושלת בקבלת התורה הקדושה משה מסרה(לימד והנחיל) ליהושע תלמידו הוא היה ה'מורה בישראל'-המנהיג ויהושע מסר אותה (התורה)לזקנים שבדורו (עד לעלי)והזקנים מסרו לנביאים והנביאים מסרו לאנשי כנסת הגדולה כגון עזרא ... שמעון הצדיק... והם (אנשי כנסת הגדולה אמרו שלושה דברים הוו מתונים בדין-אל תפסקו דין ישר תאספו ראיות עד שהכל יהי ברור ואז תדונו. העמידו תלמידים הרבה- תלמדו תלמידים עוד ועוד. עשו סייג לתורה -ותעשו גדרות לדינים של תורה
  • מיכי פיקרסקי
    ב' סיון תש"פ
    פרק ב משנה ט: למה רבי שמעון אמר 'הרואה את הנולד' למה הוא לא אמר המבין את הנולד? אלא להגיד שכדי להתגבר על היצר הרע אי אפשר רק להבין מה טוב ומה רע כי אז היצר הרע יכול לבלבל אותנו מה הדרך הנכונה לכן צריך 'לראות' את הנולד רק מי שרואה מה האמת בלי שום טיעונים שכליים וראיות מה טוב ומה רע אלא הוא פשוט 'רואה' את האמת אז אי אפשר להכשיל אותו.
  • מיכי פיקרסקי
    ב' סיון תש"פ
    פרק ב משנה י: רבי אלעזר אומר שלושה דברים: א. תיזהר תמיד בכבוד חברך כמו שאתה שומר על כבוד עצמך כך אתה בעצמך לא תכעס כיון שאם תכעס מכל דבר קטן לא תוכל לשמור על כבודם של אחרים. ב. חזור בתשובה לפני שאתה תמות וכיון שאתה לא יודע מתי תמות עליך להיות כל ימיך בתשובה. ג. התקרב לחכמים ותלמד מדרכיהם וממעשיהם הטובים, ועם זאת תיזהר לא לזלזל בכבודם אפילו שאתה קרוב אליהם כי אז תיפגע בצורה קשה מאוד.
  • מיכי פיקרסקי
    ב' סיון תש"פ
    פרק ב משנה יא: היצר הרע הוא מאוד ערמומי וצריך להיזהר ממנו כיון שהוא לפעמים 'מתחפש' לצדיק תמים ולדוגמא כאשר אדם בא להתפלל ואז היצר אומר לו תלמד עכשיו אפילו שזה נראה טוב לכאורה באמת הוא רק הגיע להפריע לו להתפלל והסימן לבדוק אם זה יצר טוב או יצר רע צריך לבדוק האם הפעולה גורמת לפעולה טובה ואז זה טוב או שהיא מפריעה לפעולה טובה ואז זה רע.
  • מיכי פיקרסקי
    ב' סיון תש"פ
    פרק ב משנה יב: כל מעשיך יהיו לשם שמים זה אור שאפילו אדם עושה את צרכיו הגשמיים אם הוא מכוון את זה לעבודת ה' אז הוא מעלה את החפץ הזה לקדושה אפילו שזה גשמי וכך גרם להעלותו למקורו ושרשו ועושה להקב'ה 'דירה בתחתונים'.
  • מיכי פיקרסקי
    ב' סיון תש"פ
    פרק ב משנה יג: למה רבי שמעון מעורר להקפיד דווקא על ק'ש ותפילה? אלא מכיוון שרבי שמעון היה תורתו אומנותו והוא למד יומם ולילה ולא הפסיק לק'ש ותפילה לכן הוא אומר שלא יפרשו את מעשיו בצורה לא נכונה חלילה אלא יקפידו לקרוא ק'ש ותפילה כמו שצריך.
  • מיכי פיקרסקי
    ב' סיון תש"פ
    פרק ב משנה יד: רבי אלעזר היה כמעיין המתגבר הוא תמיד חידש חידושים ולכן מורה במשנה 'הוי שקוד ללמוד תורה' לא לשכוח לחזור כל הזמן על מה שלומדים גם בהתחלה אלא לחזור על הלימוד כל הזמן שהחידושים מגיעים אם לומדים וחוזרים טוב על כל היסודות של הלימוד.
  • מיכי פיקרסקי
    ב' סיון תש"פ
    פרק ב משנה טו: אפילו מישהו שמנצל את זמנו באופן מלא ומשקיע את כל כוחותיו ורותם את כל יכולותיו לכיוון הנכון ומשלים את כל המלאכה המוטלת על כתיפו בצורה מושלמת גם אז רבי טרפון אומר עליו לדעת כל הזמן ש'היום קצר והמלאכה מרובה' בגלל שהתכלית היא כל הזמן לעבוד מעל לרגילות של האדם וכל הזמן יש במה לשפר ולעבוד את ה' הרבה מעבר לרגילות.
  • מיכי פיקרסקי
    ב' סיון תש"פ
    פרק ב משנה טז: הפירוש של 'לא עליך המלאכה לגמור' לא לפטור אותך ולומר די במה שעשית אלא להיפך עליך להשקיע את כל יכולותיך ולהתאמץ כמה שאתה יכול ומן השמים ישלימו לך את 'המלאכה' שאתה לא הצלחת 'לגמור'.
  • שולם דערן
    ב' סיון תש"פ
    פרק ד משנה יב: ומורא רבה כמורא שמים-: דכתיב דוני משה כלאם, כלום מן העולם , כיון שמרדו בך כאילו מרדו בהקב'ה וחייבים כליה
  • אוריה ליכטנברג
    ב' סיון תש"פ
    פרק ב משנה ה: הוא היה אומר אין בור ירא
  • אוריה ליכטנברג
    ב' סיון תש"פ
    פרק ב משנה ז: הוא היה אומר מרבה בשר מרבה
  • אוריה ליכטנברג
    ב' סיון תש"פ
    פרק ב משנה ח: רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל
  • מתניה צפלביץ
    ב' סיון תש"פ
    פרק ב משנה א: 'רבי יהודה הנשיא אומר איזה סוג של דרך יבחר לו האדם שלפיה ילך תמיד, שרווה נחת מעצמו ואחרים ירוו ממנו נחת, ויהיה זהיר במצווה מצות עשה קלה כמו שאתה נזהר בחמורה שאתה לא יודע את שכרן של מצוות עשה, ותחשב את ההפסד הממוני שנגרם בגלל המצווה כנגד שכרה שיבוא ממנה בעולם הזה או בעולם הבא שיהיה יותר מההפסד ותחשב גם את ההנאה שתהיה לך מעברה כנגד העונש שהוא יותר מזה, ותתסכל בשלושה דברים וכשתחשוב עליהם אין אתה בא לעשות עברה: דע מה למעלה ממך עין רואה ואזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבין.'
  • אוריה ליכטנברג
    ב' סיון תש"פ
    פרק ב משנה טז: הוא היה אומר לא עליך המלאכה
  • יהודה אורי
    ב' סיון תש"פ
    פרק א משנה א: 'וזקנים לנביאים' אותם 'הזקנים' שקבלו את התורה היהושע מסרוה ל'זקנים' אחרים עד שהגיע תקופת הנביאים והם מסרוה לראשוני הנביאים שהם עלי ושמואל
  • אליה דוד
    כ"ג אייר תש"פ
    פרק ו משנה י: אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא. חכם ארץ ישראלי שחי במחצית הראשונה של המאה השנייה לספירה. פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וּפָגַע. [=פגש] דבִּי אָדָם אֶחָד, וְנָתַן לִי שָׁלוֹם, וְהֶחֱזַרְתִּי לוֹ שָׁלוֹם. אָמַר לִי: רַבִּי, מֵאֵיזֶה מָקוֹם אָתָּה? אָמַרְתִּי לוֹ: מֵעִיר גְּדוֹלָה שֶׁל חֲכָמִים וְשֶׁל סוֹפְרִים אָנִי. הסופרים לא היו רק כותבי ספרי תורה, אלא גם מלמדיה ברבים. האָמַר לִי: רַבִּי, רְצוֹנְךָ שֶׁתָּדוּר עִמָּנוּ בִּמְקוֹמֵנוּ, וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶלֶף אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת? אָמַרְתִּי לוֹ: אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי כָּל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אֵינִי דָר אֶלָּא בִּמְקוֹם תּוֹרָה. והשוו לעיל ד, יח: 'הווה גולה למקום תורה'. וממשיך ר' יוסי ומנמק את החלטתו לוותר על העושר המופלג שהוצע לו: ולְפִי שֶׁבִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁלָּאָדָם אֵין מְלַוִּים לוֹ לָאָדָם לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבָד. בערבו של יום, כשהולך האדם לבית עולמו (וכדברי קהלת: 'כאשר יצא מבטן אמו, ערום ישוב ללכת כשבא' [ה, יד]), מתברר לו כי התורה היא בת הלוויה היחידה שראוי ללכת עמה במהלך החיים ואף לאחריהם, ור' יוסי מביא ראיה לדבריו מדרשת פסוק העוסק בחכמה־תורה: זשֶׁנֶּאֱמַר: 'בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ' (משלי ו, כב). 'בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ' – בָּעוֹלָם הַזֶּה. 'בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ' – בַּקֶּבֶר. 'וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ' – לָעוֹלָם הַבָּא. התורה מנחה את האדם בדרכו בעולם הזה ('בהתהלכך'), שומרת עליו בהיותו בקבר ('בשכבך') וממשיכה 'לשוחח' עמו ולגלות בפניו את צפונותיה גם עם תחייתו מן המתים ('והקיצות'). ועוד ממשיך ר' יוסי ומביא שני פסוקים שמהם הוא למד כי טובה התורה מכל אוצרות תבל, כי האלוהים יכול לתת לאדם הרבה יותר ממה שיכולים בני אדם להעניק לו: חוְכֵן כָּתוּב בְּסֵפֶר תְּהִלִּים עַל יְדֵי דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. וזאת על יסוד המסורת שדוד הוא מחברו של ספר זה (ראו לעיל ג, ח). ט'טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף' (תהילים קיט, כב), וְאוֹמֵר: 'לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם ה' צְבָאוֹת' (חגי ב, ח). תודה לערוץ מאיר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
  • יאיר
    כ"ג אייר תש"פ
    פרק א משנה ג: אנטיגנוס שגר בסוכו והיה תלמיד לשמעון הצדיק אומר לא לעשות עבודה כדי לקבל פרס אלא לעבוד כדי לא לקבל פרס ואז יהיה יראת שמים
  • יאיר
    כ"ג אייר תש"פ
    פרק א משנה יב: הלל אומר שטוב להיות מתלמדי אהרון הכהן שהוא היה אוהב שלום וגם רודף שלום אוהב אנשים ומלמד אותם תורה
  • יאיר
    כ"ג אייר תש"פ
    פרק א משנה טו: שמאי אומר לעשות קבוע לימוד תורה להגיד קצת ולעשות הרבה וכל אדם שנכנס לתת חיוך
  • יאיר
    כ"ג אייר תש"פ
    פרק א משנה יח: רבן שמעון בן גמליאל אומר על 3 דברים העולם קיים על הדין אמת ושלום כמו שכתוב בזכריה אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם
  • יהודה אורי
    ב' סיון תש"פ
    פרק א משנה ב: שמעון הצדיק היה הכהן הגדול בראשית ימי בית שני
  • יהודה אורי
    ב' סיון תש"פ
    פרק א משנה ד: כל הזוגות הנזכרים בפרק זה (פלוני ופלוני קבלו מפלוני ופלוני ) הראשון היה נשיא והשני אב בית דין
  • מתניה צפלביץ
    ב' סיון תש"פ
    פרק ב משנה ב: רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ ששילוב שתיהם מסיחה דעתו מן החטא ואי אפשר ללמוד תורה בלי מלאכה שתהיה לו לפרנסתו והעמלים עם הציבור יעבדו לשם שמים ולא להתפאר ולהיות שולטים שזכות אבותם של הציבור מסיעתן וצדקתם עומדת לעד והם אלה שמביאים להצלחת הציבור ולא ההשתדלות של העוסקים בלבד ואתם אם אתם עובדים עם הציבור לשם שמיים מעמיס אני שכר עליכם כאלו עשיתם
  • מתניה צפלביץ
    ב' סיון תש"פ
    פרק ב משנה ג: אתם שעושים צרכי ציבור אף על פי שאתם צריכים להתוודע לרשות כדי לפקח על עסקי הרבים תהיו זהירים ביחסים עם השלטונות שהם מקרבים אליהם אנשים רק לתועלת עצמם בלבד והם לא עוזרים לאדם במצוקתו.
  • דביר ואלישע שטיינר
    ב' סיון תש"פ
    פרק א משנה ג: שאלה: מה הקשר בין ''ויהי מורא שמים עליכם'',לבין ''אל תהיו כעבדים''? מסביר הקהתי: העבדים שמשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס הם עובדי השם מאהבה,אך למרות שהם עובדי השם מאהבה, עדיין מצווים הם על יראת שמים.
  • מיכל
    ב' סיון תש"פ
    פרק ד משנה ח: יש רק אחד שהוא דן יחדי וזה ה ואל תאמר...שאתה קראת להם לבוא לדון איתך אז אל תגיד להם קבלו דעתי שהרי אתה קראת להם לבוא לדון איתך
  • נועה יצחקי
    כ"ג אייר תש"פ
    פרק א משנה ב: שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה- לאחר שנפטרו כולם נשארה הקבלה בידו והוא היה כהן גדול ואחר עזרא, על שלושה דברים העולם עומד- לא נברא העולם אלה בשביל 3 דברים אלו, על התורה- שאלמלא לא קיבלו ישראל את התורה לא נבראו שמים וארץ , בכל יום בבריאת העולם כתוב ללא ה'- יום אחד יום שני, יום שלשי וכ'ו...ביום שישי נברא האדם כתוב עם ה' היום השישי מכאן לומדים שהקב'ה התנה עם מעשיו בראשית ואמר להם:'אם ישראל מקימים את התורה אתם מקימים ואם חס וחלילה לא אני מחזיר לתוהו ובוהו, על העבודה- עבודת הקורבנות והיום אין קורבנות 'איזה עבודה שבלב זו התפילה' *רב כוחה של תפילה, אפילו מיצדה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים (פסחים) * עיקר תפילה בכוונה ועל גמילות חסדים- ' עולם החסד יבנה!' סימן יזכר ליהודי! לשמח חתן וכלה, ביקור חולים, ניחום אבלים, לווית המת וכולי...
  • צוריה אנסבכר
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק ה משנה י: יש הלכה ללמוד מפסח כל שבוע פרק ממסכת אבות עד לשבועות וכשהגעתי לפרק ה משנה י התפעלתי מאוד ולמה? כי כתוב במשנה שמי שאומר שלי שלך ושלך שלי עם הארץ ויש אומרים מידת סדום ואני חושבת שהתורה רוצה שנהיה חכמים כי להגיד כל הדברים שלי הם שלך וכל הדברים שלך שלי זה להיות טיפשים
  • אבידן אבוחצירא
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה א: משה קיבל תורה מסיני קבלת התורה בסיני הייתה הפרק המשמעותי ביותר בתהליך התהוותו של עם ישראל, עם שלם, עומד, מאוחד כאיש אחד בלב אחד, ומחכה לקבל את הדבר היקר לו מאד! מתנה נפלאה אשר מלך מלכי המלכים יעניק לו. וזה מסביר מדוע המסכת פותחת במשנה זו, אין דבר יותר נפלא מלפתוח את מסכת אבות המכונה גם מסכת המידות, משה והתורה בסיני זוהי מידת האחדות אשר הייתה אז בעם ישראל, כך משנה זו באה לטבוע בנו את חותמה של מידה גדולה זו ואולי אף החשובה מכולם, מידת האחדות, כי על ידה קיבלנו את תורתנו הקדושה מאת ה' יתברך יתהלל ויתעלה. ומעמד זה, מעמד הר סיני, הוא זה שהשלים את תהליך יציאת מצריים ואת תהליך הבריאה בכלל, כי עד מעמד הר סיני היו כל העם מפורדים וחלוקים, ובמתן תורה, היו כולם כאיש אחד וכלב אחד. ויש להיזהר שלא נערב בין האחדות לבין האחידות, כי אחדות היא מלשון אחד, שכולם כאיש אחד, אולי לא לבושים אותו דבר או לא נוהגים אותו דבר, אך עדיין מרגישים אוהבים, מרגישים קרובים. אך האחידות היא מסוכנת ביותר, היא זו שהביאה למוטט אנשים רבים ואפילו מדינות(כמו ברית המועצות והקומוניזם) האחידות היא חיצונית לנפש ולא פנימית כמו האחדות, והיא, כאשר האנשים נראים שווים, ובפנים מפורדים לגמרי ואפילו שונאים, והיא נוראית ביותר כמו שהזכרנו. נזהר ונשתדל להיות מאוחדים אחד עם השני, אך עם זאת לשמור על ייחודנו הפרטי לא לנסות להידמות לאיש כי כל אחד מאתנו יש לו כוח מיוחד במינו.
  • אבידן אבוחצירא
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה א: שלושה דברים במשנה זו מובאים שלושה דברים בשם אנשי כנה'ג, מה מצא לנכון בעל המשנה, להביא לנו שלושת דברים אלו דווקא, ומדוע בסדר הזה? אלא ששלושת אלה הם שלושת שלבי התפשטות התורה, אשר כפי שראינו הגיעה לשיאה בדור זה: הוו מתונים בדין- תהיו זהירים בדינכם, עיינו הייטב בפסק הדין ומכיוון שלא תארע תקלה בישראל, הדור כולו יהיה טהור ומוכן לקבל את תורת ה' על כל פרטיה, מה גם שעל ידי פסיקת דין נכון, יתקדש שמו יתברך ברבים, וירצו האנשים ללמוד את תורתו המקודשת. ועל ידי כך, יגיעו מורי ההוראה והרבנים למצב של 'העמידו תלמידים הרבה' כי כ'כ הרבה אנשים מישראל יחפצו בתורה הקדושה. אך כדי לא לטעות ולהטעות, וכדי שלא יגיעו הרבים לדבר עברה. 'עשו סייג לתורה' בנו גדרות וסייגים כדי שלא יתקלקל המפעל האדיר של הפצת תורת ה' ושמו יתברך בעולמנו. אם כן ראינו עוד מסר חשוב שמשנתנו באה ללמדנו, הפצת התורה בעם ישראל הוא דבר החשוב במעברי הדורות בכל הזמנים.
  • טוביה עקיבא אנסבכר
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק ה משנה כג: בן הא הא לפום צערא אגרא מה זה אומר אם אתם עושים מצווה ככל שאתם מתאמצים ככה השכר גדול יותר
  • נהוראי אסולין
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה א: שנתנו את התורה אז היו צרכים לעביר אותה דורות שהיה לכול הדורות את התורה וגם ש[לא] היו עוד ספרי קודש ובלי זה עולם לא היה קיים כי שניה אחת שאין מישהו שלא לומד תורה העולם חרב
  • טוביה עקיבא אנסבכר
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה א: ככה לומדים שהתורה חשובה שכל דור מעביר לדור הקודם
  • טוביה עקיבא אנסבכר
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה יב: הלל ושמאי קבלו משמעיה ואבטליון ללמוד מדרכיו של אהרון שהיה אוהב שלום ורודף שלום
  • נהוראי אסולין
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה א: שאסור לשקר ולהעיד עדות שקר
  • אברהם בן שמעון
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה ג: בן העיר סוכו שבנחלת יהודה ויש אומרים גדול העיר ומנהיגה היה תלמיד של שמעון הצדיק ועמד אחריו בראש ישיבת החכמים בזמן בית שני הוא היה אומר אל תעבדו את השם על מנת שייטיב לכם ויגמלכם חסד כאותם העבדים העובדים את אדוניהם על מנת לקבל פרס אלא כעבדים שלא רוצים פרס אף אלפי שתעבדו מאהבה מצווים אתם אל יראת שמים
  • אברהם בן שמעון
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה ה: שכול רעב וכול צמא וכל עיף ויגע יכנס לבית שלך בלי קושי קבל תעניים בכבוד ולא לצחוק אליהם ולא לדבר הרבה אם אשה הכונה לאשתו אז קל וחומר בן בנו של קל וחומר לא אשתו של חבר שלך כל מי שמרבה לדבר אם אשה עושה רע לעצמו
  • ישי לוין
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה א: הוו מתונים בדין- והעמידו תלמידים הרבה-להרבות בהקמת ישיבות וחיזוק התורה
  • לביא פרוינד
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה ד: במשנה זאת מתחילה תקופת הזוגות שהנהיגו את העם. אחד ראש הסנהדרין והשני אב בית דין. יוסי בן יועזר אומר שצריך לתת לחכמים לעשות שיעורים בביתך גם אם דבר זה לא נוח ונאלצים לשבת על הרצפה. וצריך להשתדל לא לאבד שום דבר מה ששומעים.
  • חוה
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק ב משנה ז: פירוש חסידי: התנא אומר: ''מרבה נכסים מרבה דאגה'' במשלי כתוב: ''איוולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף ליבו'' הבעיה היא ש''איוולת אדם'' - ההתנהגות האווילית שלנו, היא זאת שגורמת את הבעיות. ה' ברא את העולם בצורה כזאת שמה שאדם צריך יותר, נמצא יותר. אנחנו צריכים אוויר לנשום- זה חיוני, אז יש לנו את זה בשפע. אח''כ שתייה, מזון, לבושים, בית וכו'. כל מה שאנחנו צריכים יותר, הוא נמצא יותר, אבל האדם, במקום להבין שככה ה' ברא את העולם וככה זה צריך להתנהג, ''איוולת אדם''- הוא משנה את הסדר, הוא רודף אחרי מותרות, הוא רודף אחרי דברים שאין להם כל כך צורך וזה מסלף את דרכו. ובמקום להבין שהוא אשם - ''על ה' יזעף ליבו''. אנחנו אומרים בפיוט שבסליחות: ''מרובים צרכי עמך ודעתם קצרה''.הסיבה שיש לנו הרבה צרכים זה כי דעתינו צרה אנחנו לפעמים קצת לא קולטים שאין בזה צורך ותועלת. מה כן? ''וברכך ה' אלוקיך בכל אשר תעשה'' אם נדע שכל הברכה והשפע מהקב''ה אנחנו לא נשנה את הסדר, לא נבלבל לעצמנו את הראש, יהיה לנו מנוחת הנפש. לא יהיה לנו ''מרבה דאגה'' אלא אדרבה, מנוחה ורגיעה.
  • שירה יגודיוב
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה יב: הלל אומר: קח דוגמא ממדותיו הטובות של אהרון הכהן והיה אוהב שלום ומשתדל מאוד להשכין שלום אוהב את האנשים ומחבב עליהים את התורה ומצוותיה
  • יוסף בועז קרמר
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה יח: רבן שמעון בן רבן גמליאל אומר: שעל שלושה דברים העולם שלנו עומד: דבר ראשון: שהעולם עומד על דין שדנים לאמיתו ולא סתם, דבר שני: העולם עומד על שהאנשים יגידו דברי אמת ולא יגידו סתם דברי שקר, דבר שלישי: שהעולם עומד על השכנת שלום בין איש לחברו, שנאמר (בספר זכריה פרק ח' פסוק ט'ז): שאנשים צריכים שהיה דברי אמת ומשפט לפי התורה והשכנת שלום בין איש לחברו שהיה בקרבם.
  • שירה יגודיוב
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה יד: אם אין אני זוכה לעצמי מי יזכה בשבילי? וכשאני לעצמי אפילו זכיתי לעצמי !
  • שירה יגודיוב
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה טו: עשה את לימוד התורה עקרי ותמידי בסדר יומך הבטח רק מעט והביצוע יהיה במידה מרבה !
  • שירה יגודיוב
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה טז: הפנה אל שאלותיך לרב והתרחק מחשש אסור !
  • שירה יגודיוב
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה יז: מי ששומע חרפתו ושותק לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה !
  • רחלי
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה ג: אנטיגנוס קיבל משמעון הצדיק : לא לעשות את המצוות ואת הציווים של הרב בשביל שהרב יתן לי משהו או בשביל השכר אלה צריך לעשות מצוות ולקיים את דברי הרב בלי לחשוב על השכר
  • שלמה נריה
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה א: בפרקי אבות פרק ראשון משנה א' המשנה מתחילה בשושלת המנהיגים - משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהשע וכו' ואז היא מגיעה לאנשי כנסת הגדולה ואומרת שלושה דברים חשובים שהם אמרו 1. הוו מתונים בדין כלומר שהדיינים לא ימהרו לפסוק בדין אלא יעיינו היטב וישאלו שאלות כדי להיות בטוחים 2. העמידו תלמידים הרבה כלומר שיהיו לך כמה שיותר תלמידים כדי להרבות תורה 3. ועשו סייג לתורה כלומר לעשות גדר והרחקה שלא יבואו לידי איסור של תורה
  • מיכי פיקרסקי
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה א: למה כתוב משה קיבל תורה מסיני ולא מהקב'ה? יש לשאלה זו ארבעה פירושים: פשט: שלימוד התורה צריך להיות כמו במעמד הר סיני. רמז: שזה מרמז שכל התורה ניתנה בהר סיני גם מה שנצטוו במרה וברפידים. דרש: לימוד התורה צריך להיות באופן של הר סיני מצד אחד ענווה שזה ההר הכי נמוך ומצד שני גאווה של תוקף בלימוד התורה כמו הר. סוד: סיני בגימטריא ק'ל שזה חמש פעמים שם ה' שזה כנגד חמש בחינות הנפש שכולם לומדים תורה.
  • מיכי פיקרסקי
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה ב: למה מזכירים את המנין של כמות העמודים? בגלל ששלוש מורה על אחדות כי שנים זה מסמל מחלוקת עד בא השלישי שמאחד אותם כמו 'והחוט המשולש לא במהרה ינתק' וזה אחדות של קדושה על ידי תורה עבודה וגמילות חסדים.
  • אביטל:)
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה ו: והוי דן את כל האדם לכף זכות- לפני שצועקים על מישהו או משהו כזה, צריך לבדוק אם באמת זה מגיע לו.
  • מנדי וולף
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה א: משה קבל תורה מיסני- בהר סיני כל העם עמד וקבל את התורה ומשה העביר אותה ממנו -ליהושוע - הוא העביר את התורה ויהשוע העביר - לזקנים
  • אוריאל ישראל
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק ב משנה ו אף הוא ראה הלל הזקן גלגלת אחת שצפה על פני המים אמר לה: על דאטפת על שהטבעת אחרים אטפוך הטביעוך [שהיתה מטביעה אנשים וכדי שלא יתגלה זרקת אותם לנהר]וסוף מטיפיך וסופם של אלה שהטביעוך יטופון שיטבעו אף הם
  • מנדי וולף
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה ב: חידוש על משנה ב פרק א - כתוב במשנה - שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה הוא היה אומר על שלשה דברים העולם עומד על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים =זה אומר שאנחנו צריכים להתחזק יותר בתורה בעבודה ובגמילות חסדים להתיחס לשני יותר באהבה עם אנחנו מכסים את האף / ואת הפה אבל את העינים לא מכסים זאת אומרת שאנחנו צריכים להתחזק באהבת ישראל ולראות מה השני זקוק לנו - בשורות טובות ובריאות איתנה
  • מושקי קירנברג
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק ה משנה כא: המסר הסמוי המתחבא בפרק ה' משנה כ''א הוא שעלינו לנצל כל תקופה בחיינו במלואה ולא לבזבז את זמננו.
  • מושקי קירנברג
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק ה משנה כב: פרק ה' משנה כ''ב מלמדת אותנו שלעולם איננו יכולים לוותר על לימוד התורה וההתעמקות בה.
  • יענקי חיזקיה
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה א: מלמד שבכל דור ודור לא נשכחה התורה מישראל
  • אליהו לוי
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק ה משנה כג: לפי הצער בעשיית המצווה כך גודל השכר
  • מיכי פיקרסקי
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה ב: יש קשר בין שמעון הצדיק לבין גמילות חסדים שמסופר בגמרא שארבעים שנה ששמעון הצדיק היה כהן גדול היה עולה הגורל בימין שימין זה קו החסד וכך גם נרמז בשמו צדיק שזה מלשון צדקה וחסד.
  • מיכי פיקרסקי
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק א משנה ג: לאנטיגנוס היו תלמידים שפרשו מן התורה בגלל שלא הייתה להם יראת שמים ולכן הוא אומר ויהי מורא שמים עליכם
  • שירה יגודיוב
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק ב משנה א: רבי אומר: מה הוא אורח חיים הנכון שאדם יבחר? כל דרך שהיא נאה ומתאימה לו לעצמו וגם מוצאת חן בעיני שאר הבריות נזהר לקים מצוה שנראת לך קלה כמו זו שהיא בעינך חשובה !
  • שירה יגודיוב
    כ"ד אייר תש"פ
    פרק ב משנה ב: רבן גמליאל אומר:מה היא הדרך הנכונה ללמוד תורה ולהתפרנס ממלאכה? שרכז הכחות בתורה ובמלאכה מסיח את הדעת מן החטא וכל הלומד תורה ואין לו מלאכה להתפרנס ממנה עתיד הוא להטבטל מלמידו כשיצטרך לפרנסה ומחמת עניותו יכשל בעוון אם עובדים בצרכי ציבור שזכות אבותם של הציבור היא שעוזרת לעסקים להצליח!
  • תהילה איינהורן
    כ"ה אייר תש"פ
    פרק ד משנה א: איזהו חכם הלומד מכל אדם זה מי שרוצה להיות חכם צריך ללמוד מכל מעשה ומכל אדם
  • אליהו לוי
    כ"ה אייר תש"פ
    פרק ד משנה א: איזהו עשיר השמח בחלקו: מי נקרא עשיר? אדם ששמח במה שיש לו ולא מתבכיין על מה שאין לו.
  • אליהו לוי
    כ"ה אייר תש"פ
    פרק ד משנה ב: שמצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה: אם תעשה מצווה זה יגרור אותך גם למצוות אחרות ואם תעשה עבירה זה יגרור אותך גם לעבירות אחרים.
  • אליהו לוי
    כ"ה אייר תש"פ
    פרק ג משנה יב: והוי מקבל את כל האדם בשמחה: את כולם צריך לקבל בסבר פנים יפות ובנימוס.
  • תומר יפרח
    כ"ה אייר תש"פ
    פרק א משנה ב: היום אין לנו בית מקדש אז איך אנחנו נקיים את העבודה (להקריב קרבן) אז במקום עבודה יש תפילה
  • אליהו לוי
    כ"ה אייר תש"פ
    פרק א משנה ט: והוי זהיר בדבריך...לשקר. צריך להיזהר שלא להכניס לעדים מילים שיביאו אותם לשקר בדין.
  • אליהו לוי
    כ"ה אייר תש"פ
    פרק א משנה יד: ואם לא עכשיו אימתי: דוגמא: אם לא תלמד תורה עכשיו מי אמר שתוכל ללמוד אחר כך
  • אליהו לוי
    כ"ה אייר תש"פ
    פרק א משנה טו: אמור מעט ועשה הרבה: צריך לדבר מעט ולעשות המון והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות: צריך לקבל את כולם עם חיוך על הפנים
  • דני
    כ"ה אייר תש"פ
    פרק א משנה ב: מה זה אומר על שלשה דברים ??? מכאן בא הפירוש שלעולם יש 3 רגליים אם מפילים רגל אחת הוא לא יכול להיתקיים איך מפילים?? תשובה בזה שמחסירים תורה או עבודה או גמילות חסדים נ.ב תודה לערוץ מאיר על כל התכניות והדברים האלה כבר לא משעמם לי בגלל שאם את\ה מנוי בערוץ מאיר אף פעם לא יכול ליהיות לך משעמם בקיצור תודה
  • אליהו לוי
    כ"ה אייר תש"פ
    פרק ב משנה א: וכל מעשיך בספר נכתבין: כל מה שאתה עושה נכתב בספרו של כל אדם.
  • אליהו לוי
    כ"ה אייר תש"פ
    פרק ב משנה ד: ואל תדין את חברך עד שתגיע למקומו: אל תשפוט את השני לפני שהגעת למצב שבו הוא נמצא. ואל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תיפנה: אל תאמר שיהיה לי פנאי אלמד שמא אף פעם לא יהיה לך פנאי.
  • בנימין נדלר
    כ"ה אייר תש"פ
    פרק א משנה ד: והוי שותה בצמא את דבריהם: כאדם שהולך במדבר 3 ימים בלי מים וכשמגיע למקום ישוב כמו שהוא שותה ושותה ושותה כך הוא ישתה את דבריהם.
  • בנימין נדלר
    כ"ה אייר תש"פ
    פרק א משנה ה: ויהו עניים בני ביתך: נשמע מלשון קללה זה אלא שזו לא קללה זה אומר שהיה לך ממון כ'כ רב שתוכל להחזיק עניים על שולחנך כי מי שעושה חסד עם כספו נותנים לא משמיים עוד יותר ממה שהוא נתן
  • בנימין נדלר
    כ"ה אייר תש"פ
    פרק ב משנה א: שיבור: איזוהי דרך יברור לו מבין אין סוף של דרכים ביהדות.
  • בנימין נדלר
    כ"ה אייר תש"פ
    פרק א משנה א: סיג: גדרים וחוקים (גזרות דרבנן) שלא יבוא בטעות לידי איסור תורה כגון לא לרכוב על בהמה בשבת שמא יתלוש ענף וכו' וכו'
  • חיהלה קספו
    כ"ה אייר תש"פ
    פרק ג משנה ג: איך יתכן שאם יש שלושה אנשים שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה כאלו אכלו מזבחי מתים שארי עונשם יותר חמור מכאילו אכלו מזבחי מתים ויותר מכך אם היו שלושה אנשים שאכלו על שולחן אחד וכן אמרו עליו דברי תורה כאלו אכלו משולחנו של הקבה והתשובה לכך היא שהתורה היא כמו מעיין חיים ומי שלא לומד אותה ומתעסק בדברים אחרים כאלו הוא אוכל דברים מעופשים ולא חשובים אולם מי שכן לומד מימנה זוכה להידבק על ידה אל הקבה
  • בנימין נדלר
    כ"ה אייר תש"פ
    פרק א משנה ג: פרס: לשון ערך בערכך מתרגמינה פורסניה שאדם נותן למי שעבד אותו ומהדין אינו חייב לתת לו כלום.(שלא ישמשו את הרב כדי לקבל פרס שלא מגיע להם בכלל כי הם יודעים שהרב הוא צדיק והוא עושה לפנים משורת הדין והא יתן להם על זה שהם משמשים אותו פרס.
  • בנימין נדלר
    כ"ה אייר תש"פ
    פרק א משנה ו: קנה לך חבר: במילים ובסבר פנים יפות ולא בממון נמצא שיש קשר בין מה שאמר רבי יהושע בן פרחיה לבין מה שאמר שמאי בהמשך
  • בנימין נדלר
    כ"ה אייר תש"פ
    פרק א משנה ח: יהיו בעינך כרשעים: כדי שלא תטה את הדין לטובת מי שנראה לך צדיק יותר
  • בנימין נדלר
    כ"ה אייר תש"פ
    פרק א משנה ט: והוי זהיר בדבריך: שלא יאמר הדיין כך וכך היה מעשה או אם הדבר היה כך פלוני זכאי ומתוך הדברים הללו לומד בעל הדין או העדים לומר דבר שלא היה.
  • בנימין נדלר
    כ"ה אייר תש"פ
    פרק א משנה י: אהוב את המלאכה:שאפילו יש לו ממה להתפרנס יעסוק במלאכה שמתוך הבטלה בא לידי שעמום.
  • רועי חן
    כ"ה אייר תש"פ
    פרק א משנה יד: 'אם אין אני לי מי לי '-אם אני לא אלמד תורה מי ילמד בשבילי? 'ואם אני לעצמי מה אני' - אם אני לא מלמד מה שלמדתי מה אני! 'ואם לא עכשיו אימתי'- שלא יאמר אדם לכשאפנה אשנה, כלומר כשאני אתפנה אלמד שמא לא תפנה, כלומר שמא לא יהיה לך זמן ולא תלמד.
  • חיים הלל אזימאוו
    כ"ה אייר תש"פ
    פרק א משנה ד: יוסי בן יועזר היה גר בצרדה ויוסי בן יוחנן שהיה גר בירושלים שניהם למדו מאנטגנוס ומשמעון הצדיק. יוסי בן יועזר איש צרדה אומר,[1] שיהיה הבית שלך מקום בו חכמים ילמדו וישוככו בדברי תורה.[2] ויהיה וילך תמיד אתם [שילך אחר עפר רגליהם].[3] ויקשיב בהשתוקקות את דברי תורה שהם אומרים כאדם הצמא למים.
  • אוריה חן
    כ"ה אייר תש"פ
    פרק ו משנה יג: 'רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל'- כלומר,הקב'ה רצה לזכות את עמ'י בתורה ומצוות ובחלק לעולם הבא 'לפיכך הרבה להם תורה ומצוות'- כלומר שהקב'ה נתן לעמ'י תורה עם תרי'ג מצוות בשביל שיהיה להם הרבה שכר עליהם. 'שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר'- כלומר שה' רוצה שישראל יקבלו שכר ולכן הוא מגדיל את כמות המצוות שבתורה.
  • שמואל חנן
    כ"ה אייר תש"פ
    פרק א משנה א: פרק א' משנה א': למשה רבנו נתן ה' את כל התורה בהר סיני ומשה למדה ליהושע ויהושע למדה לחכמי דורו וחכמי דורו העבירוה לנביאי ישראל והנביאים העבירו את התורה למאה ועשרים הסנדרין שהיו בראשית ימי בית שני. והם למדו את תלמידיהם שלושה יסודות חשובים אל תמהרו לחרץ את פסק הדין, ועשו את התורה לנחלת העם כלו, ותקנו תקנות למשמרת על התורה:
  • חיים הלל אזימאוו
    כ"ה אייר תש"פ
    פרק א משנה ה: יוסי בן יוחנן שגר בירושלים היה אומר 1 ''יהי ביתך פתוח לרוחה'' שיוכלו אנשים ליכנס כל הזמן,2''ויהיו עניים בני בתיך'' שהעניים יהיו אצלך כמו בני משפחה, ''ואל תרבה שיחה [לריב] עם האישה באישתו אמרו [מדובר], קל וחומר באשת חברו מכאן[ מפירושו של יוסי בן יוחנן למדו חכמים] אמרו חכמים כל המרבה שיחה עם האישה גורם רעה לעצמו [שכועס] ובוטל מדברי תורה[ שהמריבות נחשבות כביטול תורה] וסופו יורש גהינום.[בגלל המריבות והביטול תורה שנגרם]
  • חננאל
    כ"ה אייר תש"פ
    פרק א משנה ג: אנטיגנום היה אומר לו לעבוד לקבל פרס אל תהיו אנשים עובדים בחינם
  • חיים הלל אזימאוו
    כ"ה אייר תש"פ
    פרק א משנה ו: יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי שלמדו אצל יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן,''יהושע בן פרחיה אומר 1 עשה לך רב, [משמע שלא תהיה בלי הדרכות של רב מסויים] וקנה לך חבר [שיהיה לך חבר שעושה מעשים טובים] והוי דן את כל האדם לכף זכות''[שתמיד תהיה עם מחשבה טובה על כל אדם].
  • בנימין נדלר
    כ"ה אייר תש"פ
    פרק א משנה יז: ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה:למה לשתוק הרי גם אם שותקים אי אפשר גם ללמוד תורה ?אלא הכוונה שמי ששומע שמלגלגים עליו ושותק רבן שמעון בן גמליאל אמר שזה הדבר הכי טוב לגוף אפילו יותר מלימוד תורה ולמה כתוב בתפילה באלו דברים ותלמוד תורה כנגד כולם? התשובה: באלו דברים כתוב לווית המת ביקור חולים כיבוד אב ואם גמילות חסדים וכו' אבל לא כתוב כלום על מי ששומע חרפתו ושותק.
  • בנימין נדלר
    כ"ה אייר תש"פ
    פרק א משנה יח: על הדין:לזכות את הזכאי ולחייב את החייב. על האמת:שלא ישקרו איש לחברו. ועל השלום:בין אדם לחברו ובין מלכויות למלכויות. תודה ערוץ מאיר
  • מרים שילת
    כ"ה אייר תש"פ
    פרק ו משנה ט: פרק ו' משנה ט' '' רבי שמעון בן מנסיא אומרה : אלו שבע מידות שמנו חכמים לצדיקים, כולם נתקיימו ברבי ובבניו '' ההסבר : אלו שבע המידות המנויות כאן והמתאימות לצדיקים, רבי יהודה ובניו התברכו במעלות האלה .
  • בנימין נדלר
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק ב משנה י: ושוב יום אחד לפני מיתתך:לפי שאינו יודע מתי ימות יחזור כל יום בתשובה שמא מחר ימות.
  • בנימין נדלר
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק ב משנה יא: שנאת הבריות:שנאת חינם ומפרש הרמב'ם ראיתי איש קשה ששונא את הבריות והבריות מחזירות לו ושונאות אותו(מי ששונא את הבריות הבריות ישנאו אותו).
  • בנימין נדלר
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק ב משנה יב: וכל מעשיך יהיו לשם שמים:אפילו כשאתה אוכל או שותה תכוון לשם שמים ולא תזלזל בזה ומה אפשר לכוון באכילה או שתיה לשם שמים? תשובה:אני אוכל או שותה כדי שיהיה לי כח לעבוד את ה' יתברך.
  • בנימין נדלר
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק ב משנה יג: חנון ורחום הוא:הוא רוצה בתחנונינו וכשאנחנו מתחננים אליו הוא שומע מיד.
  • דני
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק א משנה ו: מה זה אומר :'וקנה לך חבר'? צריך לקנות חברים בכסף?? זה לא הגיוני!!תשובה: הכוונה היא שצריך לעשות מעשה טוב למישהו שאתה לא מכיר ואז לאט לאט אתם הופכים להיות חברים וככה לעשות עם כל אדם ואז אתה הופך להיות חבר של כולם
  • בנימין נדלר
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק ב משנה יד: אפיקורוס:מלשון הפקר שמבזה את התורה ומתייחס אליה כאילו היא הפקר מאידך נמי שלא חס על עצמו שמא תבוא עליו רעה בגלל שהוא מבזה את התורה ולומדיה.
  • בנימין נדלר
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק ב משנה טו: היום קצר:החיים בעולם הזה קצרים. והמלאכה מרובה:המלאכה=התורה מאד ארוכה וצריך להספיק כמה שיותר. ובעל הבית דוחק:ה' דוחק בנו ללמוד כמה שיותר תורה שנאמר והגית בו יומם וללילה.
  • בנימין נדלר
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק ב משנה טז: לעתיד לבוא:בעולם הבא.
  • שרה גמליאלי
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק א משנה ב: שמעון הצדיק שהיה מאחרוני אנשי כנסת הגדולה היה אומר: ' על שלושה דברים העולם עומד על התורה על העבודה ועל גמילות חסדים'-'על התורה'-בזכות לימוד התורה, שאמרו חז'ל -'אלמלא תורה לא נתקיימו שמיים וארץ'. 'על העבודה'-1.עבודת הקרבנות בבית המקדש. 2.עבודת קיום המצוות 3.עבודה פיזית ממש שעושים ביומיום: חרישה, זריעה... 'על גמילות חסדים'- שאדם עושה חסד עם חברו, ואמרו חכמים:' גדולה גמילות חסדים יותר מהצדקה, שהצדקה בממונו והגמילות חסדים בין בממונו ובין בגופו.
  • בנימין נדלר
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק ג משנה א: מאין באת ?מטיפה סרוחה:ואם תזכור זאת תימנע מגאווה. ולאן אתה הולך?למקום עפר רימה ותולעה:כמו שכתוב 'כי עפר אתה ואל עפר תשוב'ואם זה יהיה לנגד עינך תנצל מהתאווה והחמדה את הממון.
  • חיים אלעזר
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק א משנה א: למה כתוב לפני מסכת אבות כל ישראל יש להם חלק ואז משה קיבל כדי להראות שגם ברשעים יש ניצוץ של תורה ויש להם חלק לעולם הבא
  • חיים אלעזר
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק א משנה ב: שכתוב על התורה ועל העבודה משל למלך שנתן כלי שלו שאוהב לבניו שהיא התורה ואמר לעשות בית שזה המשכן וכול העבודה שעושים שזה כמו פרוזדור לארון הקודש מקום הכרובים ויסוד הבנין (בית המקדש) זה גמילות חסדים ותורה זה הכרובים ועבודת ה זה הסדרים שעשו
  • מעין לוי
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק ה משנה כא: פרק ה' משנה כא:לכל גיל יש את הפעיולות שהוא בגילו, לפי ר' יהודה
  • ישי אייזנשטיין
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק ו משנה יג: פרק ו' משנה יג' ... כתוב רצה ה' לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות אם ה' רוצה לזכות את עם ישראל אז למה הרבה להם תורה ומצוות .... התשובה היא ... ה' אמר ליהודים תעשו מעשים לשם שמיים ותקבלו מצוות , למשל תנעלו נעל ימין ראשונה ותקבלו מצווה ....
  • לביא פרוינד
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק ב משנה ב: רבן גמליאל אומר שחשוב גם ללמוד אך גם לעבוד ולעמול כי רק ככה לא חוטאים
  • לוי כהן
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק א משנה א: במשנה מוספר כיצד התורה עברה מדור לדור ממשה עד אנשי כנסת הגדולה שהם היו מנהיגי הדור החדש שלאחר החורבן. הם אמרו: 1 תשפטו משפט בצורה מאוזנת בכובד ראש בלי למהר להחליט.2 תעשו לעצמכם הרבה תלמידים שילמדו את התורה שלכם. 3 תעשו גבולות לאסורים מהתורה כדי שיעזרו לכם לא להיכשל בעברה .
  • לוי כהן
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק א משנה ב: שמעון היה מאחרונים שנשרו מאנשי כנסת הגדולה הוא אמר על שלשה דברים העולם מתקיים :1 על למוד התורה הקדושה 2 על על העבודה שבלב התפילה 3 על עזרה לזולת כלומר לעזור לאנשים
  • לביא פרוינד
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק ב משנה ג: הרבה פעמים אנשים מקרבים אותך אליהם כדי להשתמש בדברים שלך לדוגמה משחק אבל ברגע שהדבר לא יהיה קיים- שהמשחק יתקלקל יעזבו אותך. החכם במשנה מזהיר אותנו מפני אלו.
  • דבורה לאה ברקו
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק א משנה א: המשנה מראה שגם כשהתורה עוברת מדור לדור היא אף פעם לא תישכח
  • דבורה לאה ברקו
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק א משנה ב: יאמר שבחכמה והיא התורה ובמעלות המדות והם גמילות חסדים ובשמירת מצות התורה הם הקרבנות תהיה התמדת תקון העולם וסידור מציאותו על הדרך השלם
  • דבורה לאה ברקו
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק א משנה ג: אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ סוֹכוֹ קִבֵּל מִשִּׁמְעוֹן הַצַּדִּיק:: מסורת התורה שבעל־פה עברה משמעון הצדיק (שנזכר במשנה הקודמת) אל אנטיגנוס. מאמרו של חכם זה מורכב משלוש יחידות, העוסקות ביחסם של בני האדם אל האלוהים ומצוותיו. שתי הראשונות מציעות רעיון זהה, תחילה בניסוח שלילי ולאחר מכן בניסוח חיובי, והיחידה השלישית מנמקת רעיון זה.
  • דורה מושקא גנזמן
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק א משנה א: משה קיבל תורה מסיני- אומר אני לפי שמסכת זו אינה מיוסדת על פרוש מצווה ממצות התורה כשאר מסכתות שבמשנה אלא כולה מוסרים ומידות וחכמי אומות העולם גם כן חיברו ספרים כמו שבדו מלבם בדרכי המוסר כיצד יתנהג האדם עם חברו לפיכך התחיל התנה במסכת זו משה קיבל תורה מסיני לומר לך שהמידות והמוסרים שבזו המסכת לא בדו אותם חכמי המשנה מלבם אלא אף אלו נאמרו בסיני.
  • מרים שילת
    כ"ו אייר תש"פ
    פרק ו משנה ד: פרק ו' משנה ד' כַּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל, וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה, וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן, וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה, וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל, אִם אַתָּה עֹשֶׂה כֵּן אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ, אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא : ההסבר : זו הדרך לידיעת התורה : במידה קטנה חייך יהיו קשים , ללא תענוגות גופניים , וכל כוחותיך נתונים בתורה . וכתוב בתהילים שאם אתה עושה כן , יהיה לך טוב , ותהיה מאושר , את האושר תקבל בעולם הזה , והטוב יישמר בעבורך לעולם הבא . תודה לערוץ מאירררר

דף פרקי אבות של ערוץ מאיר לילדים

מנהג ישראל לקרוא את משניות פרקי אבות בשבתות שלאחר חג הפסח (עד חג השבועות או עד ראש השנה).
בדף פרקי אבות שלנו - מגוון תכנים חווייתיים ולימודיים סביב המשניות והנושאים שבהן: 'אבות לילדים' - פרקים מסדרת הווידאו להמחשת רעיונות מפרקי אבות, וחידות סביב המשניות
'החללית אבות' - משחק גדול (שהועלה במסגרת משחקי הקיץ שלנו), בגרסה פתוחה להנאתכם. משחק חוויה, פעולה ולימוד סביב פרקי אבות.
משחקי אבות - משחקי השלמה סביב ששת הפרקים.
תחרות 'ילדים לומדים אבות' - תחרות פרקי אבות, ללימוד ושינון פרקי אבות בקרב הילדים. התחרותנושאת פרסים ומעודדת לימוד המשניות, ביאורן וכן שינון בעל-פה.
מנהל ערוץ מאיר: אלקנה פרל