חכמולוגי
קוראים כותבים

סיפור בהמשכים / אסתי רמתי

 

 

 

האביר במסכה השחורה / אסתי רמתי

 

  

 לחזרה לפרק הקודם של הסיפור לחצו כאן!

 

 

פרק כא

 

  

בפרק הקודם: המורה להיסטוריה חוזר עם הילדים אחורה בזמן, כדי להציל את תושבי חיפה היהודים.

 

היתה שעת ערב מאוחרת, והחדר הגדול בבית של יוחנן הואר בנרות. 'חברים, אני רוצה שתכירו את ידידנו החדש, אבשלום' ניסה אבא של יוחנן להשיג את תשומת לבם של חבורת האנשים שהתכנסו בביתם. 'יש לו דברים חשובים לומר לנו.' כולם היו עסוקים בדבורים נרגשים, אך הם השתתקו, והביטו במורה שלנו בסקרנות. המורה השתעל קצת.

'שלום לכולם' הוא אמר 'ובכן...בשנת ת'תס'א, החלה המתקפה הצלבנית על חיפה. יהודי העיר לא הסכימו להתנצר, ונלחמו בגבורה בצלבנים. אולם לאחר מכן, טנקרד, נסיך הגליל, הביא כוחות רבים לעיר, ומשך חודש ימים נלחם בתושבים. הוא כבש אותה לבסוף, ומי שלא הצליח לברוח נהרג. זה מה שבאתי לומר לכם, כדי שתברחו לפי שטנקרד יכבוש אתכם. '

'נראה לי שהמורה התבלבל...הוא חושב שהוא נמצא בשיעור היסטוריה…' לחשתי ליוני. האנשים הביטו זה בזה בתמהון, ואז מישהו קרא 'למה אתה מדבר על הדברים כאילו שכבר קרו? איך אתה יכול לדעת מה יהיה?'

'אמ...אני באתי מהעתיד, יחד עם שני הילדים…' אמר המורה קצת במבוכה.

צחוק התחיל לעלות מהקהל. 'הוא משוגע!' קרא מישהו 'על מה הוא מדבר בכלל?!' צעק מישהו אחר.

'כבר נצחנו את הצלבנים פעם אחת, ה' יעזור שננצח אותם שוב! הוא מרגל של הצלבנים שנשלח כדי לייאש אותנו!' נשמע קול שלישי.

אבא של יוחנן, שראה לאן הדברים הולכים, רצה להוציא את המורה מהחדר, אך הוא התנגד. 'לא! אני מדבר אמת!' הוא קרא 'ואני גם יכול להוכיח לכם את זה! תביטו בבגדים שלי - הם לא נראים לכם משונים? ומישהו ראה פעם דבר...כזה?!' והוא הוציא מכיסו פנס כיס, ולחץ בדרמטיות על כפתור ההדלקה. זה היה יכול להיות רעיון נהדר - למעט העובדה שהפנס לא נדלק…'יופי' לחש יוני 'אחלה זמן לגלות שהסוללה נגמרה…'  

 

   

     למעבר לפרק הבא של הסיפור לחצו כאן

התגובות שלכם

  • שילה קבאני
    ל' סיון תשע"ה
    יפה