ניצחון האור
ניר: אבא, למה בחנוכה לא עושים סעודה כמו בפורים? הרי גם בחנוכה היו ניסים גדולים!
אבא: נכון, ניר. אבל יש הבדל בין חנוכה לפורים. אתה זוכר מאיזו גזרה ניצלו ישראל בימי מרדכי ואסתר?
ניר: מהגזרה של המן שרצה להרוג אותם.
אבא: נכון. וממה ניצלו ישראל בימי נס החנוכה?
ניר: מהגזרה של היוונים שרצו להרוג אותם!
אבא: זה כבר לא ממש מדוייק. לעומת המן שבאמת רצה להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, המטרה של היוונים לא הייתה להרוג את ישראל. עיקר המלחמה נגדם הייתה מלחמה רוחנית. היוונים רצו לבטל מישראל את התורה והמצוות, את הקדושה והטהרה. לכן המשמעות של נס החנוכה היתה בעיקר ההצלה הרוחנית.
ניר: אה, הבנתי! ולכן בפורים אנחנו אוכלים ושותים, כי הגוף ניצל. לעומת זאת בחנוכה אנחנו יותר מהללים ומודים בתפילה ובהלל!
אבא: מדוייק! ברוך ה' הצלחנו להתגבר על היוונים ועל התרבות שלהם.
ניר: אבל אני לא כל כך מבין משהו. פעם שמעתי שבזמן התרבות היוונית היו אוהבים לעסוק בספורט ובתחרויות. מה כל כך רע בספורט? הרי זה טוב לבריאות!
אבא: שאלה מעולה. ניר, כמו כל דבר גם כאן השאלה היא: מדוע אנו מתעסקים בזה. התרבות היוונית האדירה והעצימה את טיפוח הגוף. התחרויות והספורט היו לגאווה ולראווה. העיקר אצלם היה הגוף וטיפוחו. כאשר זוהי המטרה, אז זה חלק מהתרבות המקולקלת והכופרת שלהם.
אצלנו, הכול בא מתוך מטרה של התעלות וטוב. אנחנו עושים ספורט ועוסקים בבריאות הגוף, אך לא כדי להבליט את הגוף על פני הרוחניות. להיפך, מטרתנו האמיתית היא להחיות את הגוף ולחזק אותו, בכדי שיוכל לחיות חיים מלאים, שבהם גם הרוח והקדושה יכולים להתקיים.
היוונים טימאו את השמנים, ובכך הבליטו את דעתם שאין קדושה וטהרה בכלל. אבל אנחנו הדלקנו את אור המנורה הטהורה, כדי להראות שיש קדושה ורוחניות בעולם וצריך להאיר בהם את המציאות!