השבוע, לפני 208 שנה, נפטר בעל התניא, רבי שניאור זלמן מלאדי.
לכבוד יום זה, הנה סיפור הממחיש את גדולתו של בעל התניא, גדולה שבאה לידי ביטוי בן השאר בכך שראה בכל יהודי יהלום של ממש, שלא משנה איזו חיצוניות הוא לובש או מה מעשיו - נשמתו היהודית נשארת חלק אלוקָ ממעל, זכה וטהורה.
מעשה באדם אחד, שהיה מתלמידיו של בעל התניא. עם השנים, החל התלמיד לסטות מדרך הישר. התלמיד הצטרף לחבורת פושעים, והיה גונב, בוזז, ומשחית. אך במשך כל אותה התקופה, הקפיד התלמיד לשמור על קשר עם בעל התניא, ולהגיע לבית המדרש, שם היה מתלבש כיהודי ירא שמיים ולומד מרבו.
כך חי התלמיד כמה שנים, עד שהרגיש שהוא לא מסוגל יותר לחיות 'חיים כפולים', חיים שבהם הוא מרמה את רבו, בעל התניא.
מה עשה? לבש התלמיד את בגדי ה'פושעים שלו', ונכנס אתם לבית המדרש.
כל הסובבים הסתכלו עליו בפליאה, אך התלמיד התקדם עד שהגיע למקום מושבו של בעל התניא, ואמר לו: 'רבי, אני מצטער ששיקרתי לך. אני חייב לגלות לך שבמשך שנים לא הייתי מי שאתה חושב. אני פושע. כשאני לא בבית המדרש - אני מסתובב יחד עם חבורת פושעים. אני מצטער שהסתרתי זאת ממך, אך זה אני האמיתי, פושע'.
בעל התניא הסתכל על תלמידו במבט מלא אהבה ושלווה, וענה לו : 'מי אמר ש'אתה האמיתי זה פושע? לדעתי 'אתה האמיתי' זה התלמיד שזכיתי להכיר וללמד, התלמיד שבוחר לבוא וללמוד את התורה הקדושה. ה'פושע' הוא המתחזה. זו רק התנהגות שאינה שייכת באמת אליך. אתה נשמה טהורה שרק רוצה להתקרב לה' יתברך. מעשי הפשיעה הללו הם לא מי שאתה, ואינם מגדירים אותך בשום צורה. את הנשמה היהודית שלך לא ניתן לשנות, והיא מהותך האמיתית. אז תלמידי היקר, אולי שיקרת את הפושעים, אך לא שיקרת אותי'.
התגובות שלכם
ליאור
ט"ז שבט תשפ"בחני ולך
כ' תמוז תשפ"דחסוי
כ"ד טבת תשפ"בחיה מושקא
כ"ד טבת תשפ"במוסיא
כ"ד טבת תשפ"בי' שבט
כ"ד טבת תשפ"באפרת חסון
כ"ד טבת תשפ"בהרבי חי וקיים!
כ"ד טבת תשפ"ביוסף חיים
כ"ד טבת תשפ"בח.ו.
כ"ד טבת תשפ"באדל להט
כ"ד טבת תשפ"בחני הלפרין
כ"ד טבת תשפ"בREUT
כ"ד טבת תשפ"בחני
כ"ד טבת תשפ"בסזסזס
כ"ד טבת תשפ"במני
כ"ד טבת תשפ"בנחמי החבדניקית
כ"א טבת תשפ"גמשהי..
כ"ד טבת תשפ"בחב ד שולטת
כ"ה טבת תשפ"בשניאור
כ"ה טבת תשפ"בחב''דניקית
כ"ט טבת תשפ"בשפרינצע
ח' שבט תשפ"בחיה מושקא
י"ט אדר תשפ"ב