/מאת תפארת נקי
12 שנה לגירוש גוש קטיף.
היה לי בית
על שפת הים
והרוח שנשבה היתה האמונה
היה לי בית
עם חצר ופרחים
וריחם הקסום היה של הצמיחה
היה לי בית
וקהילה אוהבת
קהילה קדושה ומחבקת
היה לי בית
הוא כבר איננו
הרוח הפסיקה לנשוב והפרחים נגדעו
חולות הים עזובים
והגלים שותקים,
מחכים שאשוב
אני כבר לא שם
לא מצמיח את אדמותיי
אך אלוקים תמיד שם
מוחה את דמעותיי
אני כבר לא שם
לא פוסע על אדמותיי
אך אלוקים תמיד שם
מוחה את דמעותיי.

התגובות שלכם
נועה פירסט
ח' תשרי תשע"טחסוי
י"א תשרי תשע"טתפארת נקי
ט"ו תשרי תשע"טנטע
כ"ו תשרי תש"פאוריה
ד' תשרי תשע"טיעלה חיון
ה' תשרי תשע"טנגה
י"ז אב תשע"טמעיין מויאל
י"ח תשרי תשע"טתפארת נקי
כ"ד תשרי תשע"טחיה
כ"ב חשון תשפ"דנועה לוגסי
כ"ב חשון תשפ"דשירה
י"ב כסלו תשע"טשירה רביאב
ג' אדר תשפ"הנחמיה הולץ
כ"ג תשרי תשע"טתפארת נקי
ט"ו תשרי תשע"טיסכהההה ואווו
י"ז תשרי תשע"טאלישבע נקי
ט"ז תשרי תשע"טשיראל
כ"ג כסלו תשע"טרננה שחור
י"ח אדר ב תשע"ט