מים מים משמיים
טיפי \ מאת אלחנן מסיירת הבוגרים של ערוץ מאיר לילדים
שמי טיפי ואני טיפת מים קטנה עם סיפור מרתק על מסע גדול שעברתי .
שחיתי בים הגדול ונהניתי לשחק עם חברותי טיפ וטיפונת , יום אחד הרגשתי משהו מוזר מאוד. אני וחברותי פתאום התרוממנו לאויר והכל מסביבנו הפך לאפור ,דודה טיפה אמרה לנו שקוראים לזה ענן .
בתוך הענן , אני וחברותי ריחפנו מעל לים הגדול והגיענו לשמים של ארץ ישראל .
פתאום נהיה צפוף מאוד וכולנו נלחצנו אחד אל השני. כולנו הרגשנו שקורה משהו מאוד מאוד מיוחד .
לאחר זמן קצר, התחילו טיפות לנשור מהענן . טיפ וטיפונת תפסו בי , השתדלנו להישאר ביחד ולא לפול מהענן כמו האחרים ,אך אז אמרה לנו דודה טיפה החכמה : 'טיפות חמודות שלי אתן לא צריכות לפחד ליפול. לא צריך להישאר בענן החשוך .טיפות כמונו תמיד נופלות למטה ביחד ומביאות מים וחיים לעולם'
כולנו הקשבנו לדודה טיפה החכמה ,וביחד קפצנו למטה לכיוון האדמה .
נפלנו לתוך מיכל גדול ,שעמד ואסף לתוכו את הטיפות .פגשנו שם טיפה זקנה שאמרה לנו שכאן שומרים את הטיפות כדי שאחר כך יהיה לאנשים מים.
כך חיכינו הרבה זמן בתוך המכל הגדול ,עד שיום אחד ראינו שנפער חור מהמכל ששאב אליו את הטיפות .הטיפה הזקנה צעקה בקול :'איזה כיף עכשיו אנחנו יכולים לעזור לאנשים לחיות '.
'מה האנשים עושים אתנו ,הטיפות'? שאלה טיפונת , 'הרבה דברים ' ענתה הטיפה הזקנה 'למשל שותים ,מתקלחים, שומרים על הניקיון, משקים את הצמחים ועוד הרבה דברים'.
הגיע תורנו ,נפלנו לתוך צינור ארוך והתחלנו לזרום עם כל המים ,פתאום ראינו פתח יציאה והחלטנו להיכנס לתוכו ,נכנסנו ויצאנו דרך ברז ישר לתוך כוס המים של גדי הקטן .
גדי ירד לחצר ושתה את המים אבל לא את הכל וחלק מהמים נשפכו. הצטערתי מאוד על שגדי שפך את המים אבל לא יכולתי לדבר .שכבתי על הארץ יחד עם טיפ וטיפונת והתחלנו לחלחל לאדמה .
הייתי עצובה והצטערתי על הבזבוז. כל הדרך הארוכה שעברתי היתה לשווא. אך לא היה זה לזמן רב. כי בבטן ההאדמה נפגשתי עם עוד הרבה טיפות שהיו בפנים ,פגשתי שם גם את הטיפה הזקנה שאמרה לי שכאן נאגרים המים שמחלחלים לאדמה ומעכשיו אנו נקראים מי תהום .
פתאום ראינו מכונה שנכנסת לאדמה ומגיעה עד למקום שבו כולנו חיכינו, למכונה הזאת קוראים מקדח שעושה חור כדי להכניס משאבה .
אתם שואלים מה זו משאבה? גם אני לא ידעתי אבל פתאום המכונה הזאת שקוראים לה משאבה התחילה למשוך את כל הטיפות למעלה וכך עלינו מהאדמה לארץ ומשם דרך הצינורות לבית של רון .
רון קיבל פרח ליום ההולדת שלו והיה צריך להשקות אתו במים ,רון לקח כוס ומילא אותה במים מהברז כולנו רצינו דעת מה יעשה אתנו רון, פתאום שפך רון את המים לתוך העציץ והחזיר את הכוס למטבח.
שוב הייתי עצובה שוב מבזבזים מים וטיפות אבל הטיפה הזקנה שראתה אותי בוכה הסבירה לי שכדי שהפרח שמעלינו בעציץ יפרח צריך להשקות אותו שמחתי על התפקיד שמלאתי.
ילדים יקרים: טיפות המים עוברות דרך ארוכה עד שהן מגיעות אליכם. טיפי, טיפ וטיפונת וכל המשפחה אוהבים אתכם ושמחים להעניק לכם חיים. אל תבזבזו אותנו.
אהבתם את הסיפור?
רוצים לכתוב גם?
אתם כבר יודעים מה לעשות
התגובות שלכם