יוֹם רִאשׁוֹן ז בְּאִיָּר 2488
פִּתְאוֹם נִפְתַּחַת הַדֶּלֶת שֶׁל הַכִּתָּה, חַיָּל מִתְפָּרֵץ פְּנִימָה וְקוֹרֵא:
- 'אַבְרִי, מַהֵר הַבַּיְתָה, אַבָּא שֶׁלְּךָ וְאָחִיךָ הַגָּדוֹל נִפְצְעוּ בַּמִּלְחָמָה עַל הָעַי!'
- 'מַה קָּרָה לָהֶם??'
- 'לֹא רַק לָהֶם קָרָה, לְכֻלָּנוּ קָרָה, נָחַלְנוּ מַפָּלָה. נֶהֶרְגוּ שְׁלוֹשִׁים וְשִׁשָּׁה חַיָּלִים2 וְגַם נִפְצְעוּ רַבִּים.
- 'אֲבָל אֵיךְ?' אֲנִי שׁוֹאֵל.
- 'רוּץ הַבַּיְתָה, אַבְרִי, צְרִיכִים אוֹתְךָ שָׁם. אַל תִּשְׁאַל שְׁאֵלוֹת.'
אֲנִי רָץ הַבַּיְתָה בִּבְכִי, וּמוֹצֵא אֶת אָבִי וַאֲחִי שׁוֹכְבִים. הָרוֹפֵא לְיָדָם, וְאִמָּא מְטַפֶּלֶת בָּהֶם. אִמָּא מַסְבִּירָה לִי שֶׁאַבָּא קִבֵּל מַכַּת חֶרֶב בַּזְּרוֹעַ, וְאָחִי קִבֵּל חֵץ בַּכָּתֵף.
- 'מַה שְּׁלוֹמְךָ, אַבָּא?' אֲנִי שׁוֹאֵל מֻדְאָג.
- 'לֹא נוֹרָא...' עוֹנֶה אַבָּא, 'הַמַּצָּב שֶׁלִּי זוֹ לֹא הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה כָּרֶגַע.'
- 'אֲבָל אֵיךְ זֶה קָרָה שֶׁנָּחַלְנוּ מַפָּלָה?'
- 'פָּשׁוּט מְאֹד, יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמָּעֲלוּ וְלָקְחוּ מִן הַשָּׁלָל שֶׁל יְרִיחוֹ, וְזֶה הָיָה אָסוּר.'
- 'מִי עָשָׂה אֶת זֶה?'
- 'לֹא יוֹדֵעַ.'
- 'אֲבָל אֲנַחְנוּ לֹא אֲשֵׁמִים!'
- 'אַבְרִי, עֲזֹב אֶת זֶה עַכְשָׁו, רוּץ לַמַּעְיָן וְתָבִיא מַיִם שֶׁאוּכַל לְטַפֵּל בַּפְּצָעִים,' אִמָּא מְאִיצָה בִּי.
אֲנִי רָץ לַמַּעְיָן וּמֵבִיא מַיִם, וְאִמָּא מְנַקָּה וְחוֹבֶשֶׁת.
הַפַּעַם אֲנִי מְנַסֶּה אֶת מַזָּלִי עִם אָחִי:
- 'תַּגִּיד, אֵיךְ זֶה קָרָה?'
- 'הַקְּרָב לֹא תֻּכְנַן הֵיטֵב. שָׁלַחְנוּ מְרַגְּלִים וְהֵם אָמְרוּ שֶׁמַּסְפִּיק כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים חַיָּלִים.2'
- 'אַבָּא, אֲנִי מְבֻלְבָּל לְגַמְרֵי, זֶה בִּגְלַל הַחֵטְא אוֹ בִּגְלַל שֶׁלֹּא תִּכְנַנּוּ טוֹב?'
אַבָּא מְחַיֵּךְ: 'זֶה לֹא סוֹתֵר. זֶה הַהֶבְדֵּל בֵּין 'לָמָּה' לְ'אֵיךְ' . לָמָּה נָפַלְנוּ? מִפְּנֵי שֶׁחָטָאנוּ. אֵיךְ נָפַלְנוּ? עַל יְדֵי תִּכְנוּן לָקוּי. בִּגְלַל שֶׁחָטָאנוּ לֹא תִּכְנַנּוּ הֵיטֵב. הַשֵּׁם הֶעֱנִישׁ אוֹתָנוּ עַל הַחֵטְא עַל יְדֵי כָּךְ שֶׁטָּעִינוּ בַּתִּכְנוּן.'
- 'אַבְרִי, אַל תַּטְרִיחַ אֶת אַבָּא, רוּץ לְהָבִיא עוֹד מַיִם מֵהַמַּעְיָן,' אִמָּא מְבַקֶּשֶׁת.
אֲנִי רָץ שׁוּב לְהָבִיא מַיִם. כְּשֶׁאֲנִי חוֹזֵר אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַבָּא וְאָחִי כְּבָר נִרְאִים יוֹתֵר טוֹב. אָחִי מִתְיַשֵּׁב עַל הַמִּטָּה וּמַרְגִּיעַ אוֹתִי:
- 'אַל תִּדְאַג, אַבְרִי, בַּמִּלְחָמָה לֹא תָּמִיד מְנַצְּחִים. בע'ה בַּמִּלְחָמָה הַבָּאָה נְנַצֵּחַ.'
אֵיזֶה גִּבּוֹר אָחִי.
- 'אַבְרִי, קַח אֶת הַיְּלָדִים הַקְּטַנִּים וְשַׂחֵק אִתָּם בַּחוּץ. הַפְּצוּעִים צְרִיכִים לָנוּחַ,' אִמָּא מְלַוָּה אוֹתִי הַחוּצָה.
הָאֱמֶת שֶׁאֵין לִי רֹאשׁ לְמִשְׂחָקִים עַכְשָׁו, אַחֲרֵי כָּל מַה שֶּׁקָּרָה, אֲבָל אִם אִמָּא מְבַקֶּשֶׁת אָז אֵין בְּרֵרָה. וְחוּץ מִזֶּה, אֲנִי גֵּאֶה שֶׁאָבִי וְאָחִי הֵם לוֹחֲמִים. וַאֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאִם הֵם נִפְצְעוּ זֶה אוֹמֵר שֶׁהֵם נִלְחֲמוּ בַּחֲזִית.
גַּם אֲנִי אֶהְיֶה חַיָּל כְּשֶׁאֶהְיֶה גָּדוֹל.
***
וְאַתֶּם, קוֹרְאִים חֲבִיבִים, קָרָה לָכֶם שֶׁאָח אוֹ קָרוֹב אַחֵר נִפְצַע בַּמִּלְחָמָה? אֵיךְ הִרְגַּשְׁתֶּם? אַתֶּם יְכוֹלִים לִכְתֹּב לִי.
אַבְרִי
(אֲבִינֵר בֵּית אֵל 90631)