אור ותפארת והאשכולית האדומה 

 פרק א' 'הפרי האסור'

'שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'

כל הקהל צעק אמן, סבא ממתיהו ירד מהבמה המאולתרת

איזו התרגשות, אמא הרשתה לנו להישאר בשמחת בית השואבה, הראשונה מזה כ-10 שנים!

נרות המנורה, ש'אור' אחי הקטן הדליק, דלקו והאירו את הלילה

אם תסתכלו טוב, תוכלו לראות את אחי הקטן עומד על הבמה ליד אבא,

אה, שכחתי להזכיר,

אבא שלי זה יהודה המכבי...

הינה הוא עולה לדבר.

תקשיבו

'אחי ורעי, עוד דרך ארוכה לפננו, ירושלים אומנם שוחררה, אבל לא היוונים עדיין שולטים על הדרכים, ולפי המודיעין שלנו ליסיאס אוסף צבא גדול והוא בדרכו אלינו,

אבל אל דאגה, ה' בעזרנו, וכמו שניצחנו היום כך בעזרת ה' ננצח בעתיד'

פתאום נשמע רעש וכמה אנשים הגיעו בריצה והתחילו לצעוק.

אבא הפסיק את הנאום והקשיב.

'העגלה ! השמן! הכדים!'

אבא עצר את הנאום והתחיל לרוץ לכיוון לשכת השמנים. הרבה אנשים רצו אחריו.

אני חיכיתי עד שאור הגיע והלכנו יחד אחרי כולם.

העגלה של כדי השמן הטהורים היתה הפוכה וכל הכדים היו שבורים! אנשים היו בהלם,

את העגלה הזאת הביאו במיוחד מהגליל הרחוק,

השמן שאור הדליק איתו את המנורה אמור להספיק רק ליום אחד. מחר כבר לא יהיה שמן טהור!

'מי יכול לעשות דבר כזה?' שאל אור.

'לא יודעת' עניתי, 'אבל בא נתקרב'

התקרבנו לעגלה ההפוכה, כל האנשים עמדו מסביב ודיברו.

לפתע אור לחש לי 'תראי' הוא הצביע מתחת לעלגה 'יש שם משהו'

התכופפנו ונכנסנו מתחת לעגלה.

לתדהמתי ראיתי פרי מוזר מאוד למראה, היתה לו קליפה גדולה במיוחד וצבע הפרי היה אדום. מישהו כבר אכל מהפרי הזה.

'אף פעם לא ראיתי פרי כזה', אמר אור.

'דודה יוכבד ספרה לי פעם על הפירות המיוחדים האלו' אמרתי בקול 'אבל זה מוזר'.

'מה מוזר' שאל אור.

'הפירות האלו בכלל לא גדלים בארץ הם מגיעים מסין' עניתי לו.

'אז מישהו הגיעה מסין בשביל לשבור לנו את הכדים? חשבתי שהיונים אחראים לזה' אמר אור.

שתקתי לכמה רגעים ואז הרמתי את חתיכות הפרי.

'נראה לי שקוראים לפרי זה 'אשכולית אדומה''

התגובות שלכם

באופן זמני (עד אחר החג) לא ניתן להוסיף תגובות