סופר נולד !
תחרות 'סופר נולד'-
לקראת שבוע הספר העברי
שם הסיפור- העוגה הטעימה (?) של שירה
כתבה- אביה רקנטי
בערך לפני חודשיים ביום שני, קצת לפני החופש הגדול
בהפסקת האוכל שלנו בבי'ס, אני וחברותי לוועד לארגון מסיבה
התווכחנו איזו פעילות נעביר לכיתה. חנה הציעה יצירה שווה,
אז רעות אמרה לה שזה משעמם מדי... יעל הציעה לעשות
ארוחה כיתתית, אבל גם אז לרעות היה משהו להעיר,
והפעם היא טענה שהפעילות צריכה להיות בלי עזרה
של אחרים, ואי אפשר שאנחנו נקנה הכל. הוויכוח היה רק
עד שהמורה הגיעה לכיתה ואמרה שהפסקת אוכל זה לא זמן
לוויכוח. אז החלטנו במהירות שהיום ב- 4:00 ניפגש בביתה
של שירה. נשארו לנו עוד 2 שיעורים לסיום הלימודים, וב'ה
הם עברו במהירות ובשלום. יצאנו מבית הספר וכל אחת רצה
לכיוון ביתה. ב- 4:00 באמת כולם הגיעו לביתה של שירה.
אני דווקא חשבתי שלא כולם יגיעו, וזה היה משמח לראות שם
את כולם. בהתחלה כולנו התפעלנו מביתה של שירה, אחר כך
היא בקשה ממנו לשבת- ואנחנו כמובן נעננו לבקשתה.
היא כיבדה אותנו בחטיפים ומיץ והתחלנו לחשוב על רעיון
לפעילות כיתתית לסוף שנה. היו בנינו הרבה ויכוחים, ורעות
עוד העזה להגיד שרק הרעיונות שלה טובים. אחרי כמה דקות
ארוכות של וויכוחים, כולנו ממש הרגשנו רע, והחלטנו לנסות הכל
מהתחלה באווירה נעימה. הוחלט שכל אחת תציע רעיון, וכולנו
יחד נחליט מה הכי טוב. שירה הציעה בעליזות שהפעילות
תתקיים אחר הצהרים, עם אמהות. לשם שנוי רעות שמחה
מהרעיון, או ליתר דיוק היא ממש התלהבה! אחריה כמובן
כולנו הסכמנו, והיינו מרוצות. אבל עכשיו נוצרה בעיה חדשה-
איפה נעשה את הפעילות?! אבל זו לא הייתה בעיה רצינית
כל כך, כי חנה הציעה על חוף הים וכולנו הסכמו. הכנו הזמנות
לכיתה, חילקנו אותן וכולנו שמחנו. לאחר שבועות ארוכים
של עבודה קשה ומיגעת, הגיע היום הגדול! כולנו התרגשנו!!
הגענו למקום שעה לפני כדי להספיק לארגן הכל כראוי.
ערכנו את שולחן הכיבוד והחבאנו גם את הפתקים למשחק
'חפש את המטמון'.
עברה שעה, ובנות החלו להגיע עם אמותיהן, וחלקן גם עם
אחיותיהן. כולן התכבדו, ואז החלה הפעילות. התחלנו בבינגו
שקשור לכל מה שעברנו במהלך השנה. אני הקראתי את המילים,
רעות עזרה למי שצריכה, וחנה חילקה את הקיסמים לסימון.
היה נראה שכולן נהנו ב'ה... לאחר מכן שירה הסבירה את
המשחק- 'חפש את המטמון'. חנה, שולמית, רעות ואני חילקנו
לקבוצות, וחילקנו גם כן את האביזרים למשימות. אני הייתי
בקבוצה ב' ביחד עם חנה, שירה, ושולמית. עודדנו את עצמנו
הרבה וכבר מצאנו את הפתק הראשון, ובו היה כתוב: 'אספו
שישה לכלוכים מהשטח, ב- 3 דקות בלבד, וחפשו את הפתק
הבא ליד הפח משמאל'. התחלנו במשימה, אחת מצאה שקית,
אחת מצאה דף, אחת מצאה טישו, וכו'. עברנו למשימה הבאה
והצלחנו בה, וכך גם בשאר המשימות. במשימה השמינית היה
כתוב כך: 'כמעט ניצחתן, נשאר לכן רק למצוא את המטמון
שנמצא בדיוק 20 מטר מכן, בצד ימין- חפשו אותו ותנצחו!'.
לא היה לנו מושג מה עם הקבוצה השנייה, אבל אנחנו היינו
במצב טוב מאד. רצנו לצד ימין כדי למצוא את המטמון עד
שהגענו לסלע ובדיוק שם פגשנו את הקבוצה השנייה.
זה היה ממש מאכזב, הגענו ממש ביחד! ממש באותה שנייה!
הוחלט ששתי הקבוצות הצליחו, ואז נרגענו. המטמון היה ארטיקים
ומזכרת קטנה. לאחר שגמרנו את המשחקים ואת שאר ההפעלה,
הוצאנו שוב את הכיבוד, והוספנו גם עוגת שוקולד ממש מגרה
ששירה הכינה כמה שעות לפני המסיבה. הראשונה טעמה את
העוגה, וכמעט הקיאה אותה! היא הייתה ממש מלוחה!
כמובן היא לא רצתה להעליב את שירה ולא אמרה כלום...
כולן טעמו מן העוגה, והן הגיבו בדיוק כמו הראשונה.
כולן ישבו, בזמן שאנחנו עדין היינו עסוקות בלסדר ולנקות את
הסביבה. כולן ישבו בפרצוף חמוץ, אחת ניסתה להעביר את
העוגה שלה לתוך המפית בלי שיראו והשנייה עצמה חזק את
עיניה מרוב שהיה לה מלוח, עוד אחת כחכחה בגרון והשתעלה,
ועוד כל מני דברים דומים. אנחנו כבר גמרנו לסדר ולנקות,
אבל שירה טענה שלא רק את הלכלוך והבלאגן שלנו צריך לסדר,
אלא את כל הלכלוך שבסביבה. אבל אנחנו מיצינו, והלכנו גם
'להנות' מהעוגה של שירה. התקדמנו לעבר שולחן הכיבוד,
ולקחנו לנו עוגה. טעמנו ממנה, וכמובן גם לנו היא הייתה ממש
מלוחה ורצינו להקיא אותה. הצטרפנו לכולן בפרצוף חמוץ.
שירה סיימה לנקות את הלכלוכים של כולן, ו'למזלה' נשארה לה
חתיכה אחת ואחרונה מהעוגה שהכינה. כולנו הסתכלנו עליה
במתח כדי לראות את תגובתה על העוגה המלוחה.
היא טעמה, וכולנו ציפינו לראות אותה מתחילה לבכות.
אבל כנראה שלא ניחשנו נכון כי אחרי הביס הראשון של שירה
בעוגה, היא העיפה על כולנו מבט מהיר ומשונה, והחלה
להתפוצץ מצחוק בהבנה שהיא שמה מלח במקום סוכר-
ואנחנו אחריה.
תודה רבה לאביה רקנטי על הסיפור !
[שמות הזוכים והפרס של התחרות יפורסמו בעזרת ה'
בסוף שבוע הספר- מוצאי שבת פרשת חוקת]
התגובות שלכם