חכמולוגי
קוראים כותבים

סיפור- רגשות דאגה וגעגוע

 

שם הסיפור- רגשות דאגה

 

וגעגוע לא נכבים

 

כל כך מהר

 

        כתבה- ברוריה קטן

 

 

 

אוף, איזה יום מעצבן היה לי היום, פשוט זוועה.

ישבתי בכיתה, בהיתי באוויר וחשבתי.

פשוט חשבתי על המלחמה, הדאגה ומה לא.

המורה גער בי אין ספור פעמים עד שפשוט הפסקתי לספור,

זה לא מעניין אותי. חזרתי הביתה, עייף זועף, מודאג, עצבני

ובעיקר מתגעגע. דורון! איפה אתה? אני מחכה לך! תחזור

כבר מהצבא. הגעגוע אוכל אותי. אמא קראה לי לאכול,

הייתי רעב אבל ליבי לא נתן לי לאכול. הרגשתי שקרה משהו

לדורון. 'אמא! אני מרגיש שקרה עכשיו משהו לדורון!

זה אמיתי, אני מרגיש את זה כל כך חזק!' אמרתי לאמא.

'דן! נו, די! אתה ילד גדול ואי אפשר יותר ככה, באמת געגוע

זה משהו חזק אבל צריכים קצת סבלנות והכל יעבור בשלום!

מה אתה דואג כל הזמן?' אמרה לי אמא ואני השפלתי את ראשי.

אבל זה לא הגיוני! הרי זה היה לי בפנים כל כך מוחשי!

הטלפון צלצל. אמא הלכה לטלפון ואני דואג ומסוקרן גם יחד,

בהיתי בהבעות פניה של אמא שהתחלפו לאט לאט מלבן לירוק,

אדום, סגול וכחול ומה לא היה שם, חגיגת צבעים לתפארת.

לבסוף ניתקה אמא את השפורפרת בחיפזון. לרגע בהתה בי

ולאחר מכן פרצה בבכי קורע לב. 'איך ידעת בני?? דורון נפצע

בקרב! הוא שוכב ללא הכרה!'.

הזדעזעתי. ידעתי שההרגשה שעברה אצלי זה לא סתם!!

הזדרזנו ונסענו לבית החולים. דורון שכב מלא תחבושות וצינורות

מחוברים לליבו, אבל החיוך עדיין שכן על שפתיו.

תמיד הוא מחייך!! גם כשהוא נפצע ושוכב ללא הכרה הוא מחייך!!

יצאתי החוצה. לא יכלתי להמשיך להסתכל עליו. על אחי האהוב.

התפללתי. נשאתי את פני לשמיים, וביקשתי מה':

'ה' תציל את דורון!! הוא אח כל כך טוב, כל כך נחמד!

בזכותו אני יודע הרבה דברים, הוא קונה לי דברים, לומד איתי

וצוחק מכל בדיחה, אפילו הכי טיפשית שלי. ה'! שמע לתפילתי

בבקשה ותבריא את אחי. כעת הוא כל כך חסר לי!

רק סיימתי את תפילתי ואמא יצאה מהחדר בוכה ברגש.

'הוא התעורר! דורון התעורר!!' היא קראה לי.

נשאתי עיני לשמיים ואמרתי רק מילה אחת: 'תודה!!'.

 

כעבור חודש

 

דורון צחק. 'איזה אח חמוד!!' אמר. ככה התפללת לה' עלי?

איזה מתוק!!'.

דורון נכנס לחדרו ולסלון הגיעה אמא.

'תגיד לי דן שלי. איך ידעת?'.

בהיתי באוויר ולאחר מחשבה קלה עניתי- 'בגלל האהבה

שהוא הרעיף עלי מליבו, ליבי נקשר אליו. בגלל שהוא הבין

לליבי כשהייתי בעיתות מצוקה, ליבי הבין לליבו כשהיה בעיתות

מצוקה. בגלל הדאגה שלו אלי הוא עצמו ניצל!.

 

המסר מהסיפור הוא שממעשה טוב שתעשה לא תפסיד

וגם לא תשאר איך שהיית, אלא רק תרוויח!

 

 

 

תודה רבה לברוריה על הסיפור המרגש !

 

התגובות שלכם

  • אחיה
    כ"ח שבט תשפ"א
    מרגש