בלב שכונה ערבית (חלק א')

 

/ הלל קדר

 

 

 

 

הכרות:

 

יוֹסִי- אביו של הילדים והוא זה שגילה את ההרפתקה.

             

שְׁמוּאֵל- הבן הבכור ואמיץ הלב בזכותו סיימנו הכל בשלום.

 

יַעָקֹב- הבן היותר קטן אבל זה לא אומר שהוא לא עוזר בכלום!

    

חַנָה- הבת הכי קטנה ונראה שהיא עזרה מאוד מרוב סקרנותה.

 

תְּהִילָה- אמם של הילדים היא קצת לא מסכימה להרפתקה

 

אבל בסוף זה קצת השתחרר.

 

מוּסְטָפַא- ערבי מחבל אבל קצת (הרבה) טיפש ונראה שהוא נפל

 

בפח הכלא היהודי! 

                                              

אִיבְּרָהִים- ראש הכנופיה וחכם ממציא תחבולות טובות

 

אבל השוטרים היהודים יותר חכמים כנראה...

 

נוּר- אחות של איברהים אמנם היא לא ידעה את כל התכנית

 

אבל היא לא משתפת פעולה עם היהודים.

 

יוּסוּף\זְבוּלוּן- עוזר לערבים ותראו בהמשך למה זה שתי

 

אפשרויות של שֵׁם!

 

עַלִי- זקן ערבי אבל מועיל! (ליהודים)

 

 

פרק א'-הגילוי המסעיר

 

יוסי חזר מהעבודה. כשנכנס המשפחה ראתה מחזה תמהוני,

יוסי אביהם התמוטט על הרצפה. כל המשפחה מהר קמה

לעזרתו.

'מה קרה לך אבא?', שאל שמואל. יוסי (אבא) התחיל לגמגם

'אה..כשהלכתי לעבודה- צעדתי ברחוב כשלפתע עצר אותי ברחוב

משהו עם כפיה והרדים אותי עם כלורופום (חומר מרדים).

אחרי כמה שעות של שינה התעוררתי ומצאתי את עצמי בתוך

מרתף חשוך. נכנס למרתף זקן ואמר לי קח את המפתח הזה.

הוא הוציא אותי מהמרתף, הביא לי מכונית ונסעתי אליה עד

הבית. הנה המפתח, כתוב עליו משהו לא ברור בערבית'.

'תביאו לי', אמר יעקב, 'למדתי בבית ספר קצת ערבית'.

בית מוסטפא. מעניין. 'היי',, אמר יעקב, 'כתוב פה עוד משהו

בקטן אבל אני לא מצליח לקרוא את זה אולי אני יביא לאהרן

המורה לערבית'. למחרת אהרון הגיע לביתם ופירש את זה.

'כתוב פה', אמר אהרון, 'שכונת אבו סווללה רחוב אחמדה 5

ובסוגריים בית חבלה!'. יוסי שמואל ויעקב שאהבו הרפתקאות

רצו לתרום משהו, בכל זאת הם כנראה מחבלים וצריך לטפל בזה.

הם החליטו שהם הולכים לשכונה הערבית אבו סווללה!!!

 

 

פרק ב'-בשכונת אבו סווללה

 

זוג עיתונאים תיירים, אחד רזה ונמוך והשני רזה וגבוה,

צעדו בשוק הערבי. הם נגשו לדוכן הירקות.

הערבים ידעו שהתיירים נותנים הרבה כסף ובמיוחד -

דולרים שהם נחשבים באזור ההוא להרבה מאד כסף,

והערבים התנהגו בנדיבות לְתיירים.

התיירים נגשו ושאלו איך אפשר ללכת לבית עַלי ברחוב...

(הם כמובן דברו באנגלית). הערבי קטע אותם- 'מי לא יודע איפה

זה בית עלי?', אתם רואים את הסימטה הזאת? תכנסו לתוכה,

תלכו ישר ימינה ובפניה הבאה שוב ימינה. אתם תראו את הבית

כתוב עליו בערבית ובאנגלית 'בית עלי'.'

העיתונאים הודו למוכר, עשו את הוראותיו ודפקו בדלת שכתוב

עליה 'בית עלי'. פתח להם ערבי. 'אהלן וסהלן', אמר הערבי

ובאנגלית, 'אתם מוזמנים לביתי'. העיתונאים שאלו אותו-

'תגיד קוראים לך עלי?'. הערבי ענה- 'לא', אני הבן שלו.

הוא מאושפז בבית החולים, מסכן אבא.. אנחנו באנו כדי לשאול

אותך מספר שאלות על איך באבו סווללה. כי שמענו שיש ריבים

עם היהודים. רק סיים את המשפט ונכנס לחדר תאום שהיה

נראה בדיוק כמו הערבי. הוא צעק משהו בערבית ואז אמר

לעיתונאים באנגלית- 'אנחנו לא מעוניינים לספר לכם שום דבר

שמעתם?'. העיתונאים התחילו לדבר ביחד בבת אחת ואף אחד

לא הבין אותם. הערבי הראשון אמר להתראות (השיחה התנהלה

באנגלית חוץ ממתי שכתוב בערבית). אחרי שיצאו העיתונאים

מן הבית, העיתונאי הגבוה אמר לנמוך- 'למה דיברת ביחד איתי

הרי רק אני פה באמת אנגלי!!!'.

 

 

למעבר לחלק השני של הסיפור לחצו כאן !