סיפור בהמשכים / אסתי רמתי
האביר במסכה השחורה / אסתי רמתי
לחזרה לפרק הקודם של הסיפור לחצו כאן!
פרק יד
בפרק הקודם: עוד מעט תתחיל המתקפה על הצלבנים. יוחנן מוביל את הילדים אל מדרגות שעולות בתוך החומה.
כשיצאתי גם אני החוצה, הבנתי ממה יוני התפעל. היינו ממש מעל הים, והוא נצץ וזהר בצבע כחול מהמם. עמדנו (בקושי) בתוך מין חדרון קטנטן בראש החומה, אך ראינו היטב את מה שקורה בחוץ דרך חלון צר בקיר, למרות שהיינו בפינה קצת מרוחקת של החומה. 'נוף יפה, אה?' אמרתי ליוני, אבל הוא הסתובב אליי בחוסר סבלנות. 'על איזה נוף את מדברת? תסתכלי על אניות המלחמה!'
הבטתי לכיוון שיוני הצביע, ומתחתיי ראיתי שורה של ספינות גדולות. 'מגניב, אה?' התלהב יוני 'זה ממש נראה כמו בציורים! עם התותחים האלה וה…' בום! אבן קלע ופגעה בחומה ממש קרוב אלינו. 'אמרת משהו על תותחים…?' שאלתי.
בינתיים, יוחנן הציץ מהחלון. 'תראו! תראו מה קורה!' הוא קרא בשקט. נדחפנו להסתכל יחד איתו, וראינו חבורת צלבנים שסוחבת סולמות עץ גבוהים, ומעמידה אותם לאורך החומה. אחר כך הם התחילו לטפס על החומה מבחוץ. מתוך העיר, נשמר השקט.
'מה יהיה אם הם יצליחו להכנס?' נבהלתי.
'הם לא יצליחו' אמר יוחנן בבטחון. 'תכף תראו. אחת...שתיים...שלוש!'
וכאילו שהלוחמים החיפאים שמעו את יוחנן, מטר סלעים החל לנחות על ראשי הצלבנים המופתעים. חיצים נורו מתוך פתחים צרים בחומה, וחלק מהצלבנים נפגעו ונפלו מהסולמות. אלה שהמשיכו לטפס חטפו מקלחת של שמן רותח שהבריחה אותם למטה מהר מאוד.
למעבר לפרק הבא של הסיפור לחצו כאן!
התגובות שלכם
סודי!
ב' אייר תשע"התמי
ב' אייר תשע"ההדר קם
ג' אייר תשע"ה