הנה ספור ציוני אמיתי ומרגש, על ניצול שואה שהיה שותף בהמצאה ישראלית חשובה!

 מפתחי טנק המרכבה הישראלי היו נבוכים. הטנק היה מצוין, חוץ מבעיה בדיוק הירי. איך אפשר להילחם כמו שצריך אם הירי לא מדויק? מיטב המהנדסים ניסו את מזלם בפתרון הבעיה, אך איש לא הצליח. 'אני יודע!' הציע מישהו 'בואו נפנה לד'ר פליקס זנדמן. הוא גאון, הוא המציא עשרות פטנטים! אולי הוא יוכל לעזור לנו…'

מעבר לעובדה שהיה גאון, מי באמת היה פליקס זנדמן? פליקס נולד בפולין למשפחה חמה ואוהבת. אך בשנות השואה הנוראיות כל משפחתו נספתה, ורק דודו סנדר נותר. השניים הצליחו להתחבא בתוך בור קטן, יחד עם עוד שלושה יהודים, בחצר של העוזרת הפולניה של סבתו. פליקס היה בן 15 כשנכנסו למחבוא הצפוף, ועד גיל 17 חי בתנאים שקשה לנו לדמיין.

בתוך הבור החשוך שכבו ארבעה מהיהודים בצפיפות, והחמישי ישב על דלי. כל שעתיים הוחלפו המקומות, כדי שיוכלו להזיז מעט את האיברים. ופעם ביום, חסידת אומות העולם שהסתירה אותם הורידה להם דלי עם אוכל. ככה, כמעט בלי לזוז, בלי לצאת, בלי להתרחץ ובלי להחליף בגדים, כמעט שנתיים.

ומה עשו במשך השעות הארוכות בבור? דיברו בשקט, שלא ישמעו אותם מבחוץ. כל אחד תרם מהידע שלו, ודוד סנדר לימד את פליקס הצעיר מתמטיקה ופיזיקה. בלי דף, בלי עט, רק בעזרת הראש - יחד הם שיננו את החומר, ופליקס הצעיר קלט ולמד היטב.

כשהמלחמה הסתיימה, פליקס ודודו נסעו לצרפת, שם הוא התקבל ללימודים. התלמיד המבריק נהיה פיזיקאי מצטיין, והתחיל להמציא פטנטים שימושיים. הוא הקים מפעל ענק בשם 'וישי' למוצרי אלקטרוניקה, עם סניפים בכל רחבי העולם, ואף קנה חברה גרמנית שנלקחה מהבעלים היהודיים שלה בשנות השואה.

פליקס, שכבר הפך לד'ר זנדמן, ידע היטב כמה מדינת ישראל חשובה ליהודים. הוא עשה ככל יכולתו לעזור למדינה הצעירה, והקים בה שישה מפעלים, שמעסיקים עד היום 4000 עובדים.

כשפנו אליו מתכנני טנק המרכבה, פליקס יותר משמח לעזור.

הוא הקדיש לבעיה הרבה מאמצים, ובסופו של דבר, המציא פטנט מצוין, שעזר לתותח לירות בדיוק לאן שהיה צריך. 'תודה רבה!' שמחו כולם 'מה המשכורת שתבקש על ההמצאה הגאונית הזאת?'

'שום  דבר' אמר ד'ר פליקס זנדמן, וההתרגשות ניכרה על פניו. 'זאת התרומה הצנועה שלי למדינת ישראל, ומבחינתי, זה המעשה החשוב ביותר שעשיתי בימי חיי…'

התגובות שלכם

תגובה חדשה

• מאיר לסטר

  כ"ז ניסן תשע"ז

  מדהים!! אין מה לומר על הסיפור אשריכם!

• נעם משעלי

  כ"ח ניסן תשע"ז

  יפה מאוד ומרגש דרך אגב יש הרבה סיפורים על השואה וסרטונים וכמעט כולם מרגשים