חכמולוגי
בלוג

יום הולדת קטן

 (סיפור לאדר א')

 רחלה נולדה בחודש אדר. ליתר דיוק, בר'ח אדר, אם זה מעניין אתכם. 'באותה שנה הייתה לנו שמחה כפולה ומכופלת', הייתה אומרת אמא, 'גם שמחת אדר, וגם תינוקת חדשה ומתוקה!'.

 ובאמת, רחלה מאוד אהבה את תאריך הלידה שלה. זה היה הרבה יותר טוב מיום ההולדת של אחיה מלאכי, שנולד בתמוז, כשכולם בחופש ולא יכולים לחגוג אתו. וקל וחומר שיותר טוב מיום ההולדת של עדי, שנולדה בראש חודש אב, והייתה תמיד צריכה לדחות את המסיבה.

 אצל רחלה החגיגה השתלבה יפה באווירה הפורימית והעליזה, וכולם הודו שגם האופי שלה התאים לתאריך הלידה. ילדונת שמחה ומשמחת כזאת עוד לא ראיתם. היא פיזרה חיוכים מלאי גומות וצ'ופרים ומדבקות של סמיילי לכל המצוברחים, וכולם אהבו אותה בהתאם.

 אלא מה? פעם בכמה שנים, עננה קלה הייתה צצה באופק. 'בעוד כמה זמן יום ההולדת שלי?' שאלה רחלה את אמא בראש חודש חשוון. 'בואי נראה...' חישבה אמא, 'חשוון, כסלו, טבת, שבט... בעוד ארבעה חדשים, חמודה. בעצם, השנה יש שני אדרים. אז יחד עם אדר א', חמישה חודשים'.

 'אוי!' נאנחה רחלה, 'גם השנה זאת שנה מעוברת?! שוב אני אצטרך לחכות עוד חודש עד היום ההולדת... נו, טוב. לא נורא. נסתדר'. והיא ניסתה לחייך, למרות שכמו כל ילדה, גם היא כבר חיכתה מאוד שהתאריך המיוחל יגיע.

 עדי, שהייתה בחדר באותו זמן, תפסה בערב את מלאכי לשיחה. 'יש לי רעיון', היא אמרה לו, 'מוכן לעזור?'

 בר'ח אדר א', כשרחלה חזרה מבית הספר, היא נכנסה לחדר שלה עם הילקוט ונעמדה מופתעת. 'היי, מה הולך פה?' בחדר סביב היו פזורים עשרות בלונים - אבל לא בלונים רגילים. בלוני מים קטנטנים וצבעוניים כיסו את המיטה והשולחן, וחלק היו מודבקים לקירות עם נייר דבק.

 בעוד היא עומדת ומנסה להבין מה קורה, עדי ומלאכי נכנסו לחדר. 'מזל טוב!' הם לחשו.

 'למה אתם לוחשים?' תהתה רחלה, 'ומזל טוב על מה?'

 'על היום הולדת הקטן שלך, כמובן!' אמרה עדי. 'שמעת על פורים קטן, שחוגגים בי'ד אדר א'? אז בר'ח אדר ב' יהיה לך יום הולדת רגיל, והיום אנחנו חוגגים לך יום הולדת קטן! בגלל זה אנחנו לוחשים מזל טוב במקום לצעוק'. 'אהה', צחקה רחלה, 'ובטח בגלל זה גם הבלונים קטנים... איזה נחמדים אתם שחשבתם עליי!'.

 'נכון מאוד', אמרה עדי. 'ועכשיו תשבי, ונמשיך לחגוג לך בקטן'. עוגיית יום הולדת חגיגית הובאה מהמטבח, עם קרם שוקולד ותלולית קצפת קטנה, ועם נר בודד למעלה (לא היה מקום ליותר). על כרטיס ברכה קטנטן נכתבו שלל ברכות, וכדי שרחלה תוכל לקרוא אותן צורפה גם זכוכית מגדלת. גם מתנות היו, כמובן, בתוך קופסאות גפרורים ארוזות בנייר צבעוני. מלאכי נתן לה מחק, ועדי נתנה לה טבעת עם סמיילי מהחנות של 'הכול בשקל'. אבא נתן לה ספר תהילים פצפון, ואמא שמה בקופסת הגפרורים קוביית סוכר. 'שתמשיכי להיות כזאת מתוקה', היא כתבה בפתקון המצורף.

 כולם לחשו ביחד במנגינה המתאימה: 'היום יום הולדת, בעצם בעוד חודש יום הולדת, היום רק יום הולדת קטן בכאילו...' והעניקו לה זר בגודל של טבעת. אחר כך הם הרימו אותה על שרפרף פעם אחת בלבד, וישבו לאכול את רבע העוגייה שרחלה התעקשה לחלק בין כולם. 'איזה יום הולדת קטן שמח', חייכה רחלה עם הגומה המפורסמת שלה. 'תמיד ידעתי ששווה להיוולד באדר!'. 

התגובות שלכם

  • גי
    ט' אדר תשע"ט
    נחמד אפשר גם לכתוב סיפור
  • רבקי
    א' אדר תשע"ט
    יפה!!!
  • איילת השחר :)
    א' אדר תשע"ט
    מהמם
  • אני
    א' אדר תשע"ט
    חחח חמוד
  • מיכל אוריין
    א' אדר תשע"ט
    מגניב:)
  • הינדי צירקוס
    א' אדר תשע"ט
    זה לא יפה חשבתי שהספריה זה חידות
  • חסוי
    ב' אדר תשע"ט
    יפה
  • רננה בר
    ב' אדר תשע"ט
    מהמם