חידה כהלכה יום כיפור
עופר ואסי הלכו בערב יום הכיפורים לבית של סבתא של אסי, כדי להעביר לה עוגה שאמא של אסי הכינה. 'שלום סבתוש!' קרא אסי 'איך את מרגישה?'
'אוי, אסיל'ה, טוב לראות אותך' אמרה סבתא בקול חלש 'ברוך ה' אני בסדר, אבל קצת חלשה. הייתי חולה השבוע בשפעת, ועדיין לא התאוששתי…ואני גם מודאגת.'
'למה מודאגת, סבתוש?' חקר אסי 'יש לך הרי נכד כל כך מקסים, אין לך מה לדאוג…'
סבתא של אסי חייכה. 'מה שנכון נכון, אבל אני דואגת בגלל הצום. הרופא אמר לי שמותר לי לצום, אבל אני חוששת שלא יהיה לי כוח ללכת לבית כנסת אם אצום! ואני כל כך אוהבת את התפילה של יום הכיפורים, עם כל נדרי ונעילה וסדר העבודה...אז אני מתלבטת מה עדיף: לשתות ולאכול מעט כדי שיהיה לי כוח ללכת לתפילה, או לצום ולהתפלל בבית?'
'ברור שללכת לבית הכנסת' אמר אסי 'איך אפשר לוותר על כל נדרי ונעילה?'
אבל עופר חשב אחרת. 'מה פתאום! תתפללי בבית, גברת גולדמן. הצום חשוב יותר אפילו מהתפילה, עד כמה שאני יודע!'
מי צודק, אסי או עופר, ולמה?
והתשובה היא:
עופר צודק. הצום הוא דאורייתא, התפילה היא דרבנן.
והזוכה הוא:
אלון קטוביץ מנתניה!
תם הזמן לענות על החידה
החידה נעולה