חוקי הבית
/ אסתי
הייתה שעת צהריים. אמא העייפה נשכבה על המיטה, עצמה עיניים, ושקעה כמעט מיד בשינה מתוקה. עד ש... 'תחזיר לי! זה שלי!', 'לא נכון! זה שלי!' צעקות עלו מחדר הילדים, ואמא התעוררה בבהלה.
היא קמה ממקומה, ניגשה לחדר, ומצאה את אהוד וחננאל אוחזים בשני צדיו של ווקי-טוקי שבור.
'הלו, מה קורה כאן?!' שאלה אמא.
'אני תפסתי את הווקי-טוקי הזה!' צעק חננאל, 'ואהוד בא וניסה לחטוף לי!'
'אבל זה הווקי-טוקי שלי!' צעק חזרה אהוד. 'סבתא רונה קנתה לי אותו ליום הולדת כשהייתי בן חמש. אין לך שום רשות להשתמש בזה!'
אמא נאנחה. 'תגידו, מה קרה לכם? ילדים בני עשר ואחת עשרה רבים על ווקי-טוקי שבור?! מה יש לכם לעשות עם זה בכלל?'
'אני התחלתי לשחק בזה משחק דימיוני', אמר חננאל, 'מצאתי את זה בארגז הצעצועים, ואז הוא בא וחטף לי!'
'אהוד...' גערה אמא, אבל אהוד קטע אותה.
'אבל זה שלי! באיזו רשות הוא נוגע בזה בכלל!? גם את תמיד אומרת לא לגעת בחפצים שלא שייכים לך... נכון שזה שלי?'
למען האמת, לא היה לאמא מושג, אבל היא השתדלה לסמוך על זיכרונם של הילדים. 'יכול להיות שזה שלך, אבל זה שבור! בשביל מה אתה צריך עכשיו ווקי-טוקי שבור?' היא אמרה.
'זה שלי וזהו!' התעקש אהוד, 'ואני לא מרשה לו בזה! אתמול הוא לא הרשה לי לשחק עם הגולות שלו... ואת אמרת שהוא לא מוכרח אם הוא לא רוצה'.
אמא המסכנה לא ידעה מה לעשות. המריבות האלה היו עניין יומיומי, שהתחזק מאז שאבא התחיל ללמוד משפטים. כולם רצו להיות צודקים כל הזמן, ולאמא כבר באמת לא היה כוח.
'אתם יודעים מה?' הייתה לה פתאום הברקה, 'מה דעתכם שנכתוב ביחד מערכת חוקים של הבית? יכול להיות שזה יפתור את הבעיות'.
הילדים היו מרוצים מהרעיון, והתיישבו ליד אמא בפינת האוכל.
'ובכן', השתעלה אמא, 'חוק ראשון: מה דעתכם, האם מותר לגעת בחפצים של האחים שלכם בלי לבקש רשות? הרי כל אחד מהצעצועים בבית שייך לאחד מכם!'
'אני חושב שכדאי שנגיד שלכולם מותר להשתמש בחפצים של כולם, אחרת זה יהיה בלבול מוח', אמר חננאל. 'מה, כל פעם שאני רוצה לקחת צעצוע מהארגז אני צריך לזכור איזו סבתא נתנה את זה לאיזה אח?'
'אבל אם יש דברים יקרים שאני לא רוצה שתיגעו בהם?', הקשה אהוד, 'או דברים שאני בדיוק עכשיו צריך?'
'אז זה יכול להיות יוצא דופן', הציע חננאל. 'ואם יש משהו שאתה לא רוצה שייגעו בו, תשים את זה אצלך בארון. אף אחד לא ייקח לך משם דברים'.
באופן פלא, הצליחו אמא ושני הילדים לנסח רשימת כללים וחוקים מכובדת, וכשאבא הגיע הביתה מהלימודים, הם הראו לו אותה בגאווה.
'ראית אבא?' אמר חננאל, 'מעכשיו אנחנו הולכים בדיוק לפי החוקים! כולנו יודעים מה מותר ומה אסור, וככה לא נריב!'
'יפה', אמר אבא וחייך, 'אבל אני חייב לספר לכם משהו שלמדתי היום. למדתי שבכלל לא אמורים ללכת לפי החוקים כל הזמן'.
'מה?!' התפלאו כולם יחד.
'מטרת החוקים לקבוע מה עושים כשממש לא מצליחים להסתדר', הסביר אבא. 'אבל לא עדיף להסתדר ודי? ובשביל זה יש לנו כלל אחד גדול בתורה...'.
'ואהבת לרעך כמוך', השלימה אמא בחיוך.
התגובות שלכם
100ממת!
כ"ט חשון תש"פאיילת השחר :)
כ"ט חשון תש"פהודיה מ. [מהממת]
כ"ט חשון תש"פנוגה??
כ"ט חשון תש"פיהודית א.
ו' כסלו תש"פ