מבצע עזרא ונחמיה
כשביקרתי את סבתא כרמלה בשבוע שעבר, היא שלפה מהארון צלחת עם לוזינה (שזה מין ממתק מיוחד שעשוי מחבושים) והגישה לי. 'היום זה יום מיוחד!' היא אמרה בחגיגיות. 'היום, לפני בדיוק 68 שנה, עלינו לארץ מעיראק!'
'איך עליתם?' שאלתי בסקרנות. סבתא אף פעם לא סיפרה לי על העלייה שלהם.
'עלינו במטוס, במבצע 'עזרא ונחמיה'' היא אמרה. 'הייתי בדיוק בגילך, רוניתי, בת עשר. שנה לפני כן אחי הגדול יחזקאל הצליח לעבור את הגבול ולעלות עם פעילים ציוניים דרך אירן. זה היה מסוכן! הממשלה העיראקית לא הרשתה ליהודים לעזוב את עיראק באותה תקופה, ויכלו לתפוס אותו. ברוך ה' הוא הגיע בשלום, אך אמא ואבא שלי לא רצו לקחת את הילדים הצעירים בדרך כזאת מסוכנת... ואז, יום אחד, הממשלה אמרה שהיא מוכנה לתת למי שרוצה לעזוב לעזוב, אך הוא צריך להשאיר את רוב הכסף שלו בעיראק. אני עוד זוכרת איך אבא אמר לאמא שהכסף לא חשוב - העיקר שנצליח לעלות לארץ! באותה תקופה כבר קמה מדינת ישראל, והערבים המקומיים היו עושים פרעות ביהודים.
הלכתי עם אמא לחתום על טפסים אצל הפקידים של הממשלה, והיה שם תור ע-נ-ק של יהודים שרצו לעלות! אחר כך ארזנו מהר את החפצים שלנו, אמרתי שלום לבית היפה שהיה לנו, ועלינו על המטוס'.
'גם פה היה לכם בית יפה?' שאלתי.
'לא' צחקה סבתא 'גרנו באוהל ואחר כך בצריף במעברה... אבל אני אהבתי מאוד את הארץ החדשה שלי! את יודעת, רוניתי, שיהדות עיראק היתה הגלות הכי עתיקה? המשפחה שלי גרה בעיראק עוד מהימים שהיא נקראה בבל. זה אלפי שנים! ממש מאז שנחרב בית המקדש הראשון. אך כשהקב'ה החליט שהגיע זמן הגאולה, כל יהודי עיראק, שזה 120 אלף איש, עלו על מטוסים במבצע 'עזרא ונחמיה' והגיעו לארץ! זה המון אנשים. במשך שנה וחצי יצאו עוד ועוד טיסות, עד שכולם עזבו את עיראק.'
'אנחנו למדנו על עזרא ונחמיה בבית הספר' נזכרתי 'הם עלו מבבל לארץ ישראל אחרי שבעים שנות גלות, והקימו את בית המקדש השני.'
'למדת יפה חמודה. הנה, גם אנחנו עלינו מבבל, אבל אחרי אלפי שנות גלות' אמרה סבתא 'ובעזרת ה', נתפלל שבמהרה גם אנחנו נראה את בית המקדש השלישי!'
בתמונה: חלק מיהודי בגדד לפני המבצע
התגובות שלכם
יפה
ב' אייר תשע"חר.א.
ב' אייר תשע"חמימי
ב' אייר תשע"חאילה - עורכת תוכן
ג' אייר תשע"חחסוי
ב' אייר תשע"חחיים כוהן
ב' אייר תשע"חיענקלה
ב' אייר תשע"חחסוי
ב' אייר תשע"חנועה אוחנונה
ב' אייר תשע"ח