בשנת התרפ'א, בתאריך י'ב תשרי החל השבוע, נולד הרב עובדיה יוסף זצ'ל, אחד הפוסקים החשובים בדורנו.
הרב, שחיבר עשרות ספרים וחיבורים תורניים, כיהן כ'ראשון לציון' - הרב הראשי הספרדי של מדינת ישראל. הסיפור הבא מתאים במיוחד לימים אלו שלפני יום הכיפורים.
קרדיט תמונה: Alloni, Harav Ovadia Yosef, CC BY-SA 3.0
מידי מוצאי שבת, נהג הרב עובדיה זצ'ל להעביר שיעור תורה בבית כנסת היזדים, המכונה גם 'תפארת ישראל' בשכונת הבוכרים בירושלים.
רבים אהבו להאזין לשיעור, והוא הועבר בשידור חי לבתי כנסת שונים בארץ ובעולם.
הנה הגיע חודש אלול, ואיתו - הסליחות, שנערכו מידי יום וגם במוצאי שבת, מיד לאחר השיעור של הרב.
כמה ימים לאחר תחילת אמירת הסליחות, קיבל משה חבושה, שליח הציבור והאחראי על הסליחות בבית הכנסת, טלפון מהרב עובדיה. בשיחת הטלפון, הרב הסביר למשה כי הוא מרגיש שאינו יכול עוד להמשיך ולמסור את השיעור מפאת גילו המבוגר, וכי בנו ימשיך להעביר את השיעור במקומו.
כששמע זאת משה, מיד שאל את הרב 'אבל כבוד הרב, מה עם הסליחות שלאחר השיעור? אולי נעביר את אמירת הסליחות לבית הרב ככה שלרב יהיה נוח יותר?'
הרב עובדיה הקשיב וענה 'אנו נוהגים להגיד את הסליחות אחרי חצות הלילה, בשעה שרוב השכנים ישנים. אם נאמר את הסליחות בביתי, השכנים יסבלו מכך ושנתם תיפגע. ולכן אני דוחה את ההצעה הזו'.
'כבוד הרב, אבל הסליחות מועברות בשידור חי לצופים רבים, והרי יש בכך משום זיכוי הרבים. אולי נדאג לסגור את החלונות ולהגיד את הסליחות ללא רמקול?' שאל משה.
'מצווה הנעשית על חשבונם של אחרים - אינה מצווה.' פסק הרב עובדיה זצ'ל.
גמר חתימה טובה!
התגובות שלכם
שם חסוי
ח' תשרי תשפ"בנתנאל
ח' תשרי תשפ"במעיינוש
ח' תשרי תשפ"באחיה
ח' תשרי תשפ"בתהילה פנינה
ח' תשרי תשפ"באליאור
ח' תשרי תשפ"בטוהר
ח' תשרי תשפ"באילה לאה בוחבוט
ח' תשרי תשפ"ביוסף חיים
ט' תשרי תשפ"ביוסף חיים
ט' תשרי תשפ"בחסוי
ט' תשרי תשפ"בהלל\
ט' תשרי תשפ"ברבקה בוארון
ט' תשרי תשפ"ב