מחשבות בעקבות החטיפה והרצח
שלום ילדים יקרים שלנו.
לצערנו הרב הגיעה בשורה קשה,
ולמרות כל הציפיות בנינו חוזרים אלינו שותקים ודוממים.
תשאלו מה עם כל התפילות? כל ספרי התהילים?
איך זעקותנו לא התקבלו במרומים?
אין לכם מה לדאוג, אף תפילה אינה חוזרת ריקם!
לכל תפילה יש כתובת ויש השפעה אדירה,
גם אם לא רואים זאת לגבי הבקשה עצמה.
התפילות מעומק הלב ודאי משפיעים ועוד ישפיעו רבות,
לטובת עם ישראל ולביטול כל מיני גזרות רעות.
במשך ח'י ימים זכינו להתעלות יחד כל עם ישראל,
זכינו לאחדות מופלאה!
עכשיו הגיע הזמן להתפלל,
שנצליח עם כל האחדות והאהבה הזאת להשאר !
אוייבנו הם הרוצחים השפלים ביותר, רוצחים בדם קר אזרחים
חפים מפשע, ואפילו נשים, ילדים ותינוקות.
מטרתם לשבור את רוחנו ולגרום לנו פשוט לרעוד.
אך אנחנו, עם ישראל, לעולם לא פחדנו מדרך ארוכה.
ולכן ננקום את דם בנינו בנקמה הכי מתוקה!
במקום להשבר נמשיך ביתר עוז! נקבל מילדנו רק עוד ועוד כוחות!
כוחות להוסיף באחדות ואהבה,
כוחות להוסיף בלימוד התורה הקדושה,
וכוחות להמשיך לבנות את ארץ ישראל,
ארץ אבותינו שלעולם תהיה שייכת רק לנו,
מהים התיכון ולפחות עד הירדן!
לא נדלג על הכאב,
נחוש אותו בכל העוצמה.
אך מתוכו לא נקבל חס וחלילה שום חולשה!
מתוך הכאב והצער נשאב רק עוד ועוד כוחות,
להמשיך הלאה בתהליך הגאולה ולהצליח בכל המשימות!
לא במקרה היום בו מלווים אנחנו את בנינו היקרים, גיל-עד, נפתלי ואייל הוא ג' תמוז. בנינו שנרצחו על קידוש ה' המגיעים עד מתחת לכסא הכבוד ראויים הם לתאריך זה בו עלתה נשמתו הטהורה של הרבי מליובאוויטש למרומים.
'כֹּה אָמַר יְהוָה קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ:
כֹּה אָמַר יְהוָה מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם יְהוָה וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב:
וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם יְהוָה וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם:'
(ירמיה פרק ל'א, פסוקים י'ד-ט'ז)
התגובות שלכם
שימו לב: רק משתמש שמחובר לכרטיס אישי יכול למחוק את תגובותיו.