שלום. שמי נעם ואני בן 12. רציתי לספר לכם מקרה שקרה לי ולחברי שלמה. זה היה אחר הצהריים. הזמנתי את שלמה לביתי. הא, שכחתי לספר שלמה ואני גרים באותו בנין. אבל הוא גר בקומה השישית ואני בשלישית. בקומתו של שלמה יש דירה בה מתגורר איש זקן. הזקן ממעט לצאת מהדירה, ואם הוא יוצא הוא כמעט לא מדבר. פעם שמעתי מאבי שאין לו קרובי משפחה, ושהוא בודד. ראיתי אותו פעם בפתח הבניין, סוחב שקיות. לפי פניו ניכר שהשקיות כבדות. שאלתי אותו אם הוא זקוק לעזרתי. 'כן.' ענה בחיוך. עזרתי לו. יותר מכך לא עשיתי דבר. רציתי עוד לעזור לו, אבל לא ידעתי איך. אז שלמה בא אלי ושיחקנו בשלווה במשחק לגו. כעבור חצי שעה כבר נמאס לנו, אז ניסינו למצוא תעסוקה. שלמה הציע שנשחק מחבואים ברחבי הבניין. הסכמתי. עשינו 'זוג או פרד' לראות מי המפסיד, שיספור. שלמה ניצח. 'עד שלושים, בקול ולאט.' אמר שלמה בריצה. התחלתי לספור. ...3...2...1 וככה שיחקנו כמה משחקים. כעבור שישה משחקים עוד פעם נמאס לנו. ושוב, כמו סרט נע חיפשנו תעסוקה. 'בסדר.' ענה. התחלנו לעלות במדרגות. כשהגנו לקומה של שלמה, הקומה השישית, פתאום עלה במוחו של שלמה מעשה קונדס. 'קבל משהו קורע.' אמר. ובלי לחשוב פעמים צלצל שלמה בדירתו של הזקן, והנה הוא בורח. רציתי לצעוק עליו. אני לא ילד רע. כואב לי שמתעללים במשהו סתם בלי כל סיבה. לא רציתי שהזקן סתם יטרח, אז החלטתי להישאר. יהיה מה שיהיה. בעצם, אולי הוא בכלל לא שמע את הפעמון. 'מי שם?' נשמע מעבר לדלת. 'זה... אני... נעם... השכן... באתי... לבקר... אותך...' גמגמתי. 'היכנס' אמר הזקן. נכנסתי בחשש. הזקן שכב על מיטתו לבוש בפיג'מה. 'כן, מה רצונך?' 'אממ... באתי... לבקר... אותך...' אמרתי בקול קלוש. 'לבקר אותי?' נפקחו עינו של הזקן לרווחה. '...כן... סתם....' אמרתי. הזקן נשאר קפוא במקומו. 'סליחה?' אמרתי. 'הא כן בוא, שב.' אמר, והצביע על כיסא שהיה מונח בפינת החדר. 'תקשיב, נעם, נכון?' הנהנתי. 'המעשה שלך מרגש אותי מאוד.' אמר הזקן בהתרגשות רבה. 'בא, תתקרב ואספר לך על קורות חיי'.

יש לכם סיפור מעניין? רוצים לשתף אותנו?

שלחו ל:kids@meirkids.co.il

התגובות שלכם

באופן זמני (עד אחר החג) לא ניתן להוסיף תגובות