סיפור מיוחד לפסח
הגביע של סבא / אילנה ברנסון
רביעית התעוררה לשמע הרעש שעלה מכיוון המטבח. ' מה קרה? ' תמהה רביעית לעצמה ' מדוע לא נותנים פה לישון?'
רביעית עצמה את עיניה וחשבה לשקוע שוב בשינה מתוקה, אך קולה של אמא הגיע אל אוזניה .
'רותי, תנקי היטב את התיק שלך, אולי שכחת שם איזה סנדוויץ ואולי יש עוד חמץ שמסתתר בפנים '. קראה אמא, שהייתה עסוקה בניקיון התנור.
'יוסי, אתה תסדר את כל הצעצועים ואת מדף הספרים שלך, ושמוליק , אתה תעזור לאבא בצביעת חדר העבודה.'
רביעית הסתכלה סביבה, כולם היו עסוקים בניקיון הבית במרץ רב. אמא ניקתה גם את המקרר, המטאטא והדלי היו זרוקים באמצע הסלון, השטיח היפה היה מגולגל, הוילונות הורדו ונכנסו ישר למכונת הכביסה, רביעית כבר הבינה – פסח מתקרב, צריך לנקות ולהכין את הבית לקראת החג.
'ומה יהיה עלי?' אמרה רביעית לעצמה בעצב, ' האם מישהו ינקה אותי לכבוד החג? ...ו.. ו..ואולי מישהו יוציא אותי סוף סוף מהארון הזה ויניח אותי על שולחן החג?'
'חה..חה..חה' שמעה רביעית לפתע צחוק. היא הפנתה את ראשה לאחור, מאחוריה עמד גביע הכסף הנוצץ והמהודר וצחק בקול.
'את באמת חושבת שאותך יניחו על שולחן החג בליל הסדר?' שאל הגביע בקול מזלזל. 'הרי את אינך יפה וחדשה כמוני, וחוץ מזה את קטנה ובקושי יש בך רביעית'.
רביעית הסמיקה מרוב בושה. גביע הכסף באמת צדק. היא לא הייתה יפה ונוצצת כמוהו, היא לא הייתה חדשה, היא הייתה קטנה, ובאמת בקושי הכילה כמות של רביעית. הרי בגלל זה כל הגביעים על המדף קראו לה רביעית.
'אני חושב שהשנה יקדשו על גביע הכסף החדש והנוצץ'אמר גביע הזכוכית שעמד בפינה.
'הרי קנו אותו לא מזמן, ובודאי קנו אותו לכבוד פסח'.
גביע הכסף חייך לעצמו בהנאה מרובה. גם הוא חשב כמו גביע הזכוכית.
על המדף עמדו גביעי כסף נוספים. אומנם הם לא היו חדשים , אך הם היו באמת יפים ומעוטרים בעיטורי כסף מיוחדים.
'אני חושב שאין לי סיכוי השנה' נאנח הגביע השמנמן, ' אני אומנם גדול אך קצת זקן.. נראה לי שאדון אברהם יעדיף את הדור הצעיר..'
גם הגביעים האחרים הסכימו איתו. למה אדון אברהם קנה גביע כסף חדש ונוצץ חודש לפני פסח, אם לא כדי להשתמש בו?
רביעית החליטה שלא כדאי להצטער יותר מידי , הרי מדובר בליל הסדר, ובכל בית משתדלים לפאר את שולחן החג בכלים הכי יפים , והיא באמת לא כל כך יפה.
הגיע ערב החג.
' אבא , איזה גביע לשים על השולחן' ? שאלה רותי את אבא.
'נו , כמובן..' אמר אבא , אך באותו הרגע צלצל הטלפון ואבא ניגש לענות.
'כמובן הגביע החדש' אמרה רותי לעצמה והניחה אותו על השולחן.
'כמובן..' אמר הגביע החדש בהתנשאות
'כמובן..' אמרה רביעית בהבנה ובצער.
אחרי תפילת החג, נכנסו סבא אבא והילדים הביתה. אבא התבונן בשולחן החגיגי בהנאה מרובה , ולפתע נחו עיניו על הגביע החדש.
'רותי' קרא אבא ' מדוע לא שמת את הכוס של סבא? תביאי בבקשה את הכוס הקטנה' .
רביעית לא האמינה למשמע אוזניה. ' מה? אדון אברהם רוצה אותי?' רביעית צחקה לעצמה והסמיקה שוב .
רותי החזירה את הגביע המבויש לארון, ולקחה את רביעית .אבא התבונן ברביעית בחיבה, מזג יין לתוכה וקידש.
'אבא, אני לא מבינה ' אמרה רותי בזמן הארוחה ' למה רצית לקדש דווקא על הכוס הקטנה'?
' הו..' אמר אבא ' לכוס הזו של סבא יש סיפור מיוחד '.
'באמת?' סקרנותו של יוסי התעוררה ' סבא, ספר לנו בבקשה'.
'טוב' אמר סבא והחל לספר ' את הכוס הזו קיבלתי במתנה מסבא שלי לכבוד בר המצווה שלי.היא אמנם לא הייתה כל כך גדולה ,אך היא הייתה עשויה מכסף טהור , ובימים ההם היא הייתה נחשבת לכוס יקרה מאוד. סבא שלי ביקש מהצורף שיחרוט על הגביע ' ליצחק היקר מתנה מסבא משה'.
'ובכן' המשיך סבא ' שנתיים אחר כך פרצה המלחמה. נאלצתי לעזוב את הבית אך לקחתי איתי את הכוס הקטנה והיקרה שלי. הרי היא הייתה המתנה מסבא שלי. הרבה הרפתקאות עברו עלי ועל הכוס, ופעם אחת חיי אף ניצלו בזכותה. שמרתי עליה מכל משמר. זה החפץ היחיד שנותר לי למזכרת מימי נעורי, ומבית אבי . עכשיו אתם מבינים מדוע היא כל כך יקרה לי?'
רביעית הקשיבה לסיפור בקשב רב והסמיקה שוב . נכון, היא אומנם קטנה ולא חדשה, אך מה איכפת לה? הרי היא הכוס היקרה של סבא.
התגובות שלכם
שילת
ו' ניסן תש"פדבורה
כ' ניסן תשפ"אאחינעם
י"א ניסן תש"פאילת
י' ניסן תשפ"אמשה
י"א ניסן תשפ"גיובל דלומי
ה' ניסן תש"פיעל המלכה
כ"ו אדר ב תשפ"בסולמני
כ"ו אדר ב תשפ"ב