חכמולוגי
קוראים כותבים

סופר נולד !

 

תחרות 'סופר נולד'-

 

לקראת שבוע הספר העברי

 

(לפרטים לחצו כאן)

 

 

 

שם הסיפור- החרש ששומע 

 

כתב- אהוד גרשוני

 

 

 

דפיקה בדלת נשמעה בכיתה.

'יבוא.' ענה אחד הילדים. הדלת נפתחת ובפתח עומדת

אמא וילד נמוך לידה. 'שלום,' אמרה המורה. 'זה התלמיד

החדש?' שאלה. 'כן.' ענתה האמא.

הילד נכנס לכיתה, אמא נשקה לו, סגרה את הדלת והלכה.

'תכירו,' אמרה המורה. 'זה התלמיד החדש שלנו, קוראים לו

אליסף. הוא ילד די נחמד, משחק יפה אבל הוא חרש.

מה שאומר זה שאם תרצו לדבר איתו לא תוכלו, אלא תצטרכו

לכתוב לו על דף את מה שאתם רוצים להגיד.'  

המורה לקחה דף שהיה בשולחנה וכתבה בו:'אליסף, שב בבקשה'.

המורה הגישה את הפתק לאליסף והוא ישב.

השיעור עבר די בסדר והמורה השתדלה ללמד בעזרת כתיבה

ולא בעזרת דיבור.

 

בהפסקה כולם יצאו מהכיתה והלכו לשחק.

לאף אחד לא היה אכפת מהילד הנחמד שיושב בכיתה,

כי מי רוצה להיות חבר של ילד חרש?

כשראה אליסף שכולם יוצאים והשאירו אותו לבד, הוא ממש נעלב.

הוא לקח ספר וקרא אותו תוך כדי שדמעות של עלבון יורדות

על עיניו.

 

הצלצול נשמע וכל החברים חזרו לכיתה והתחילו שיעור חדש.

בתחילת השיעור המורה כתבה על הלוח: 'נא להשלים בספר את

עמ' 50-52.' כל התלמידים הוציאו ספרים, והתחילו לעבוד.

 

כולם פתחו בעמ' 50 והתחילו לכתוב. עד שלפתע אליסף ראה

את החבר שלו, חושב וחושב ולא מצליח להגיע לתשובה

של התרגיל.

אסף 'שמע' את הרגש שמרגיש חברו והבין שזה רגש לא נעים.

לכן אליסף כתב לו: 'תגיד חבר, אתה רוצה שאני אעזור לך בתרגיל

הזה?'. החבר שישב ליד אליסף קרע דף ממחברתו וכתב:

'כן, תודה רבה לך', ואליסף הסביר לו. כל הערה שהייתה

לחבר שישב ליד אליסף הוא כתב ואסף ענה לו בפה.

בסוף השיעור נשמע הצלצול והפעם גם אליסף יצא לשחק

בהפסקה. אליסף החליט ללכת לספרייה של בית הספר והוא

חיפש במדף ספר שהוא אוהב. באותו רגע גם ילד מהכיתה

של אליסף חיפש ספר ולא מצא. אליסף במקרה הביא איתו דף

וטוש. 'הי חבר,' כתב אליסף לחבר. 'אתה רוצה שאני אמצא

לך את הספר שאתה אוהב?'. אותו ילד לקח דף שהיה על השולחן

בספרייה וכתב לו:'כן, תודה'. הילד הגיש לאליסף את הדף

ואליסף כתב לו איפה בדיוק נמצא הספר שאותו החבר אוהב

ושניהם קראו יחד את הספרים.

 

כשנשמע הצלצול חזרו שניהם לכיתה. המורה אמרה לכולם

בתחילת השיעור: 'אליסף, הילד החדש שלנו, הוא לא באמת

חרש, הוא החרש ששומע. הוא שומע את הרגשות של כל אחד

ומבין בעצמו מתי כל אחד צריך עזרה.

 

המורה קראה לאליסף וכתבה לו את כל מה שהיא אמרה:

'אליסף, אתה ילד צדיק. אתה החרש ששומע'.

 

 

אתם מבינים ילדים?

לפעמים כשמגיע אלינו ילד חדש בכיתה עם איזושהי בעיה

מסוימת אנחנו לא צריכים להסתכל על הבעיה שלו.

אנחנו צריכים להסתכל עמוק עמוק בפנים,

בתוך הלב...

 

 

 

תודה רבה לאהוד גרשוני על הסיפור !

 

 

[שמות הזוכים והפרס של התחרות יפורסמו בעזרת ה'

בסוף שבוע הספר- מוצאי שבת פרשת חוקת]

התגובות שלכם

  • לא משנה
    ו' אייר תשפ"א
    סיפור מאד מאד יפה!